עקיבא אטינגר

עקיבא יעקב אטינגר (13 באוגוסט 1872 - 31 בינואר 1945) היה אגרונום ופעיל ציוני, ממעצבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, כיהן כמנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית.

עקיבא אטינגר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 13 באוגוסט 1872
ויטבסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 1945 (בגיל 72)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קריית ענבים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד בוויטבסק, אז באימפריה הרוסית (בימינו בבלארוס) לחיים גרשון יצחק, בעל מפעל לשימורי פירות ולהדסה. הוא למד בחדר וקיבל השלמה של השכלה כללית ממורים פרטיים. בגיל 8 עברה משפחתו לסנקט פטרבורג[1], בה למד בין השאר אצל דניאל חבולסון והתחבר בגימנסיה לחבורה של יהודים לאומיים. בעקבות זאת, החל ללמוד עברית וערבית כדי להכין את עצמו לעלייה לארץ ישראל[1]. ב-1895 הוסמך במזרחנות. משנת 1892 החל להתלמד בחקלאות. לאחר מכן למד באוניברסיטת בון שבגרמניה. ב-1898 הוסמך לאגרונום ונכנס לעבודה מטעם יק"א כמדריך חקלאי בפלכים פודוליה ובסראביה שברוסיה. ב-1898 היה אחד מחברי יק"א שערכו סקר חקלאים יהודים בדרום רוסיה. ב-1902 המליצו אחד העם ואברהם זוסמן על הפסקת התמיכה במתיישבים ואי-תמיכה בהתיישבות חדשה בארץ ישראל. הנהגת חובבי ציון שבוועד האודסאי לא קיבלה המלצות אלו ושלחה את אטינגר לארץ ישראל על מנת להגיש דו"ח עצמאי. ב-1911 נשלח מטעם יק"א לדרום אמריקה (ארגנטינה בעיקר). באותה תקופה נשלח על ידי יק"א לבדוק את ההתכנות של התיישבות יהודית על אדמות הסולטן שהופקעו על ידי ממשלת הטורקים הצעירים. אטינגר הביע דעה שלילית על הרעיון, הגם שהסכים שיש מקום לפיתוח רב של עיראק. את יומן מסעו פרסם בצרפתית לפני מלחמת העולם הראשונה ותרגום של היומן פורסם בדבר בעשרה המשכים בשנים 1936-1937[2].

ב-1913 כאשר קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה נקלעה לקשיים כספיים, אטינגר נענה לבקשת קופת חולים והקציב לה אשראי בסכום של 900 פרנק[3].

ב-1918 עלה לארץ ישראל בתפקיד מנהל המחלקה להתיישבות (חקלאית) של ההסתדרות הציונית. היה מעורב בהקמת קריית ענבים. בין 19241932 היה מנהל מחלקת הקרקעות של קק"ל. באמצע 1928 יצא בשליחות קרן היסוד לדרום אמריקה[4][5][6].

אטינגר הכניס ואיקלם זנים חדשים של ענבי מאכל וגידולי מספוא שונים[7].

היה נשוי למתילדה ברדשטיין. נפטר בתל אביב ב-31 בינואר 1945 ולמחרת הובא לקבורה בקריית ענבים.

על שמו המושב ניר עקיבא ונקראו רחובות ביישובים בישראל. קיבוץ גבים נקרא בתחילה "שדה עקיבא" על שמו.

מספריו עריכה

  • "עם חקלאים עברים בתפוצות" - ספרית פועלים, 1942 - 278 עמודים, רשמי המחבר מביקוריו אצל חקלאים יהודים ברחבי העולם
  • "עם חקלאים עברים בארצנו" - עם עובד, 1945 - 222 עמ'
  • "הכרמל", סדרת לנוער של ספרית ארץ ישראל, הקרן הקימת לישראל, הוצאת אמנות 1931, 102 עמ'
  • "חברות ליישוב ארץ ישראל", הקרן הקימת לישראל, 1920. נכתב במקור באנגלית, בכותר "Agricultural Colonization Scheme". שם המחבר נכתב: באנגלית - J. Ettinger ובעברית - י. אטינגר. התרגום לעברית מעשה ידי מנחם מנדל בראונשטיין (מבש"ן).

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 עקיבא אטינגר, דבר, 11 באוגוסט 1932
  2. ^ בעיראק לפני המלחמה - חלק א', דבר, 10 בנובמבר 1936
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ב', דבר, 17 בנובמבר 1936
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ג', דבר, 1 בדצמבר 1936
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ד', דבר, 16 בדצמבר 1936
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ה', דבר, 3 בינואר 1937
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ו', דבר, 21 בינואר 1937; המשך
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ז', דבר, 18 בפברואר 1937
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ח', דבר, 26 בפברואר 1937
    בעיראק לפני המלחמה - חלק ט', דבר, 11 במרץ 1937
    בעיראק לפני המלחמה - חלק י', דבר, 22 במרץ 1937
  3. ^ שפרה שוורץ, קופת-חולים הכללית - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ-ישראל, המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1997, עמוד 40
  4. ^ ה' ע.י. אטינגר בשליחות קרן היסוד בארגנטינה, דואר היום, 4 ביוני 1928
  5. ^ מכתב מברזיליה, דואר היום, 14 בספטמבר 1928
  6. ^ שליחותי לארצות אמריקה הדרומית, דואר היום, 30 בינואר 1929
  7. ^ יהודה ארז, "אגרות דוד בן-גוריון", הוצאת עם עובד ואוניברסיטת תל אביב, 1971, כרך ראשון, עמוד 447