דניאל חבולסון

דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон;‏ 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי. יהודי מומר.

דניאל חבולסון

לידה	21 בנובמבר 1819 (יוליאני) וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	23 במרץ 1911 (בגיל 91) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית, רוסיה
מקום קבורה	בית עלמין סמולנסקי
מקום לימודים	אוניברסיטת ורוצלב
שפות היצירה	רוסית
צאצאים	אורסט דנילוביץ חוולסון, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה Medal In memory of Nikolay I עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 Order of Saint Anna, 2nd class with crown מדליה לזכר אלכסנדר השלישי בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה

קורות חיים

נולד בווילנה למשפחה יהודית. קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבה. מאוחר יותר למד בכוחות עצמו רוסית, גרמנית וצרפתית. ב-1841 הגיע לברסלאו, והצליח להתקבל לאוניברסיטה, שם התמחה בשפות שמיות, ובייחוד בערבית. ב-1850 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת לייפציג. לאחר חזרתו לרוסיה התנצר, והתקבל ב-1855 כמרצה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. ב-1858 החל ללמד גם באקדמיה הגבוהה של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית.

יחסו לעניינים יהודיים

על אף שהמיר את דתו, חבולסון נשאר מעורב בעניינים יהודיים במשך כל ימי חייו. הוא העניק בביתו מקלט ליהודים שלא הורשו להתגורר מחוץ לתחום המושב והתרועע עם אנשי רוח יהודים. כך, למשל, כותב נחום סוקולוב במאמרו על הצנזורים השונים של עיתון "הצפירה":

הרביתי לישא וליתן בזה (כלומר בטעויות בתרגומיו של הצנזור) עם הפרופ' דניאל חבולסון, אשר גם המנוח הרחז"ס (חיים זליג סלונימסקי) גם אני עוד יותר היינו קשורים אליו בחבלי ידידות במשך שנים רבות, והוא העיד בתור מומחה על השיבושים (בתרגום). הוא היה קורא את "הצפירה" מיום צאתה ועד קץ ימיו הוא.

— "'הצפירה' וה'מבקרים מטעם'", בפרויקט בן-יהודה

במספר מקרים של עלילות הדם העיד חבולסון בתור מומחה, ושלל כל אפשרות של רצח פולחני על ידי יהודים. כך, הוא השתתף בוועדת בדיקה שמונתה על ידי השלטונות בעקבות עלילת הדם בסראטוב ב-1857. כתוצאה מעבודתו בוועדה זו אף פרסם ספר ברוסית, המתאר את תולדות עלילות הדם בימי הביניים. גם בזמן עלילת הדם בסצ'חרה ("משפט כותאיסי") ב-1878 יצא בביקורת חריפה כנגד החשדות.

מסופר כי את הספר בגנות עלילות הדם שלח לידיד נעוריו הרב יצחק אלחנן ספקטור. למרות כעסו של הרב על חברו שהתנצר, הודה לו הרב וחתם במילים: "כי לכך נוצרת". חבולסון השיב: "ועכשיו שנוצרתי, כאלו לא נוצרתי".^{[דרוש מקור]}

כמו כן, הוא כתב מספר מאמרים שנועדו להגן על היהודים מהאשמות שונות שהופנו כלפיהם. כך, במספר מאמרים התמודד כנגד הטענה לפיה היהדות התלמודית דוגלת בחוסר סובלנות דתית, וכן כנגד הטענה בדבר הסתגרותה של היהדות. במאמר נוסף, הוא טען שלאמיתו של דבר מתנגדיו העיקריים של ישו לא היו הפרושים - מייסדיה של היהדות הרבנית, אלא דווקא הצדוקים. בהמשך לכך הוא טען כי צליבתו של ישו נעשתה בניגוד לחוק העברי, ולכן אין להאשים את היהודים במותו.

עבודות

חבולסון פרסם מספר רב של עבודות בתחומים של ארכאולוגיה מקראית, בלשנות שמית והיסטוריה של המזרח הקדום.

הוא היה חבר בוועדה שתרגמה את התנ"ך לרוסית, תרגום שקיבל את אישור הכנסייה.

כתביו שתורגמו לעברית

• מאמר התמוז: יכלכל דרישה בהוראת שם המקרא תמוז / חבר בשפת גרמנית מאת ד’ חוואלסאהן; והוכן עתה בשפת עברית ובהוספת איזה הערות מאתי איש ח"י גורלאנד, ליק: דפוס רודאלף זובערט, תרכ"ד.
• שריד ופליט: מתרגום עברי ישן לספר הראשון מספרי החשמונאים / י"ל על פי כתב יד משנת 1160-1180 לערך על ידי ד. חוואלזאהן, [ברלין: מקיצי נרדמים, תרנ"ה].
• דניאל חוואלסאן, ראשית מעשה הדפוס בישראל (תרגם משפת רוסיה עם הערות ונוספות מאת המחבר, משה אלעזר אייזנשטדט), ורשה: לעווינסקי, תרנ"ז-1897. (מהדורה נוספת: תל אביב: י. רובינזון, תשמ"ד-1984.)

לקריאה נוספת

• ש"ל ציטרון, מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים, א, וילנה: צ' מץ, 1923. פרק I: דניאל אבראמוביטש חוואלסון עמ' 7–34.

קישורים חיצוניים

• כתבי דניאל חבולסון בפרויקט בן-יהודה
• הרמן רוזנטל, יצחק ברוידה, ‏דניאל אברמוביץ' חבולסון, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• דניאל חבולסון, שריד ופליט, ברלין, תרנ"ה-1895, באתר היברובוקס
• דניאל חבולסון, ראשית מעשה הדפוס בישראל, ורשה, תרנ"ז-1897, באתר היברובוקס
• דניאל אבראמוביטש חוואלסון מאת שמואל ליב ציטרון בפרויקט בן-יהודה
• נ.ס. (נחום סוקולוב), אישים / דניאל חְבוֹלְסוֹן, הצפירה, 10 באפריל 1911
• דניאל חוולסון (1819-1911), דף שער בספרייה הלאומית