פתיחת התפריט הראשי

עיראק אל-אמיר

(הופנה מהדף עראק אל-אמיר)

שרידי המצודה
תבליט אריה על מבנה הפאביליון
צילום המצוק שעשה קלוד קונדר בסקר בשנת 1881
תוכנית כללית של קצר אל עבד נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881
שרטוט מערה מס' 13 נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881. על הקיר כתובת בכתב ארמי שמשמעותה טוביה[1]

עיראק אל-אמירערבית: عراق الأمير) הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בירדן בין רבת עמון ונהר הירדן. האתר שוכן 29 ק"מ ממזרח ליריחו ו-17 ק"מ ממערב לרבת עמון. האתר שוכן על הרמה שמעל הגדה המערבית של ואדי א-ציר. שטח האתר כ-600 דונם, והוא כולל: מערות חצובות בסלע, שבפתחיהן של שתיים מהן חקוק השם טוביה, יישוב או בניין שמכוסה על ידי הכפר הירדני עיראק אל אמיר, בניין שנקרא קצר אל עבד, שרידי סוללות עפר שתמכו באגם מלאכותי שבמרכזו ניצב הבניין קצר אל עבד, אמות מים, ושרידי כניסה מונומנטלית לאתר.[2] האתר מזוהה על ידי רוב החוקרים כ"טירוס" (צור) המוזכרת בקדמוניות היהודים, האחוזה שהקים הורקנוס לבית טוביה במחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס.[3]

האזכור בקדמוניות היהודיםעריכה

יוסף בן מתתיהו המספר בספרו על הורקנוס ובני משפחתו כותב בספרו:

והוא בנה בירה חזקה, שעשאה כולה אבן (שיש) לבנה עד התקרה, והקיפה כולה תעלה גדולה ועמוקה, ופיתח (באבן) חיות ענק. אף הוא הבקיע את (הצוק) המזדקר מן ההר שמנגד ובנה מערות באורך הרבה ריסים. אחר עשה בסלע חדרים, חלק מהם למשתאות ואחרים לשינה ולמקום-מגורים, והכניס לתוכו המון מים שוטפים, דבר שהיה לאחוזה לתענוג ולקישוט. ואולם את הפתחים למערות עשה קטנים (שרק) אחד, ולא יותר, יכול היה להיכנס בהם פנימה. הוא עשה זאת בכוונה, לשם ביטחונו, שלא יהיה צפוי לסכנה לבוא במצור ולהיתפש בידי אחיו. הוא הוסיף ובנה גם חצרות מצוינות בגודלן וקישט אותן בפרדסים רחבי-ידיים. ולאחר שכילה לבנות את המקום קרא לו טירוס. מקום זה הוא בין ערב ובין יהודה בעבר הירדן, לא רחוק מארץ חשבון.

קדמוניות היהודים, ספר 12: 233-230 בתרגום אברהם שליט

תולדות המחקרעריכה

הראשונים שזיהו את האתר כ'טירוס' המוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו היו שני קציני ימיה בריטים צ'ארלס לאונרד אירבי (Charles Leonard Irby‏; 1845-1789) וג'יימס מנגלס (James Mangles‏; 1867-1786) שגילו את האתר ב-13 ביוני 1818.[4] בשנת 1862 ביקר באתר מלשיור דה-וגה (Melchior De Vogüé). פליסיאן דה סוסי ביקר באתר בשנת 1863,[5] וקלוד קונדר בשנת 1881 במסגרת סקר ארכאולוגי של הקרן לחקר ארץ ישראל. קונדר הכין תוכניות מפורטות של המערות, שרטט אותן וצילם. הוא שרטט תוכנית של האזור של קצר אל-עבד, צילם את השער וניתח את הממצאים השונים.

באוקטובר 1904 נערך במקום סקר בן ששה ימים של משלחת פרינסטון.

האתר נחפר לראשונה בראשות האמריקאי ה"ק באטלר בתחילת המאה ה-20. בשנים 1962-1961 חודשו החפירות באתר בראשות פ"ו לאפ מטעם בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ובסיוע מחלקת העתיקות של ממשלת ירדן. הם התמקדו בשכבות של התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית הקדומה.

בין השנים 19761985 חפרו הצרפתים א' וייל ופ' לארשה מטעם המכון הצרפתי לארכאולוגיה של המזרח הקרוב, חוץ מהחפירה הם גם עשו עבודות שיחזור בשיתוף עם מחלקת העתיקות הירדנית.

קצר אל עבדעריכה

על פי שחזורם של וייל ולארשה זהו מבנה מונומנטלי שאורכו 40 מטר, רוחבו 20 מטר וגובהו 12 מטר. הכניסה הייתה מצפון, דרך סטיו, שממנו אפשר היה להיכנס אל אמצע קומת הקרקע או לעלות במדרגות אל הקומה העליונה. גם מדרום היה סטיו ולידו גרם- מדרגות נוסף שנועד ליצור סימטריה אדריכלית. במרכז קומת הקרקע היו ארבעה חדרים מוקפים פרוזדורים. הבניין נבנה מאבני גזית גדולות, ובחזיתו שולבו תבליטים רבים של חיות, בעיקר אריות ולביאות. רוב התבליטים היו בקומה העליונה. בקומה התחתונה שולב בכל צד תבליט של פנתר, שנועד לשמש כמזרקה. למבנה ניתנו פרושים שונים: מבצר, מקדש, ארמון או וילה. לדעת אהוד נצר מדובר בפאביליון שנועד לעמוד במרכזו של אגם מלאכותי, הוא סבור שהמקור לרעיון הוא הארמון הצף של תלמי הרביעי בשכונת טלמגוס באלכסנדריה. החוקרים לאפ ווייל סברו שהמבנה לא הושלם מעולם.[6]

האחוזהעריכה

מדובר באחוזה גדולה. המבנים הראשונים באחוזה שוכנים כיום מתחת לכפר עיראק אל אמיר, כאשר במקום זה הוקם כנראה ארמון בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס. בשטח ישנן מערות חצובות בסלע, שאחת מהן שימשה כנראה כאורווה שהכילה 120 סוסים. המבנה המונמנטאלי המרשים ביותר באתר, שאליו כנראה הביאו מבקרים רמי דרג, היה קצר אל עבד שהשתקף באגם המלאכותי שהוקם. האחוזה כללה גני נוי, בוסתנים ושטחים חקלאיים. השרידים הארכאולוגיים באתר מלמדים על העושר העצום של בעל האחוזה.[7]

המערותעריכה

המערות באתר כמעט לא נחקרו. המידע המוגבל עליהן לא מאפשר הסקת מסקנות לגבי תפקידן במסגרת המכלול. בפתח שתי מערות נחקקה הכתובת טוביה בכתב ארמי עתיק. קלוד קונדר במסגרת הסקר שלו סקר חמש עשרה מערות. הסקר כלל שרטוט המערות מדידת גודלן וציון תכולתן.

באחת המערות (מערה מס' 5 אצל קונדר) ששורטטה גם על ידי דה סוסי שימשה כנראה לאורווה, במערה נמצאו ממגורות ומתקני קשירה לכ-120 סוסים.[8] מידע זה תואם את המידע שהופיע בפפירוסים של זנון שבו מצוין שבשירות בית טוביה פעלו פרשים.

המטמוןעריכה

באתר נמצא מטמון מטבעות שכלל עשרות אלפי מטבעות כסף שמשקלם המצטבר כחצי טון. המטבעות המאוחרים ביותר נטבעו בשנת 200 לפנה"ס. השערת החוקרים היא שהמטמון קשור ככל הנראה למשפחת בית טוביה, שהייתה ממונה על גביית המיסים בארץ ישראל עבור הממלכה התלמית, ומשהו השתבש בהעברת המס בתקופה שבה הוטמן המטמון.

לקריאה נוספתעריכה

  • Lapp, Nancy L, Araq el-Emir, Archaeology and Biblical Interpretation (1987) 165-18, in Archaeology and Biblical Interpretation; Essays in Memory of D. Glenn Rose. Eds.: Leo G. Perdue [et al.]. Atlanta: John Knox Press, 1987
  • Brown, Robin M, Excavations at 'Iraq el-Emir, Annual of the Department of Antiquities of Jordan. Amman
  • Annual of the Department of Antiquities of Jordan 23 (1979) 139-149 ,‏ Will, Ernest, Recherches au Qasr el 'Abd à 'Iraq al-Amir
  • Lapp, Nancy L, The Hellenstic pottery from the 1961 and 1962 excavations at 'Iraq el-Emir, Annual of the Department of Antiquities of Jordan 23 (1979) 5-15
  • Liber Annuus 48 (1998) 417-440 ,‏Ji, Chang-ho C., A new look at the Tobiads in Iraq al-Amir
  • Rosenberg, Stephen Gabriel ,Félicien de Saulcy and the rediscovery of Tyros in Jordan, Palestine Exploration Quarterly 138,1 (2006) 35-41

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צילום הכתובת באתר האינטרנט של אוניברסיטת מינסוטה
  2. ^ אהוד נצר, "ארמונו הקסום של הורקנוס לבית טוביה בעבר הירדן", קדמוניות 116, תשנ"ט: 118
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים" 12: 233-230, תרגם אברהם שליט, מוסד ביאליק, ירושלים, 2003
  4. ^ Annals of a Jewish Traveler: Qasr Al-Amir
  5. ^ Stephen G. Rosenberg, Felicien de Saulcy and the rediscovery of Tyros in Jordan
  6. ^ אהוד נצר, 'ארמונו הקסום של הורקנוס לבית טוביה בעבר הירדן', "קדמוניות" 116, תשנ"ט: 120-118.
  7. ^ אהוד נצר, 'ארמונו הקסום של הורקנוס לבית טוביה בעבר הירדן', "קדמוניות" 116, תשנ"ט: 122-120.
  8. ^ מערה 5 בספרו של קונדר