פתיחת התפריט הראשי
האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי
האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי
נחלות שבטי ישראל
נחלות שבטי ישראל

חֶשְׁבּוֹן מוזכרת במקרא כבירתו של סיחון מלך האמורי, אשר שלט בשטח שבין נחל ארנון לבין נחל יבוק, בעבר הירדן המזרחי. בתקופות שונות הייתה תחת שלטון עמון וממלכת ישראל, כיום בממלכה ההאשמית של ירדן.

תוכן עניינים

בעת העתיקהעריכה

השם שזוהה כ"מואב" בכתב חרטומים
     
 
דמויות של רועים אמורים בציור קיר בעיר מארי, בסוריה (צילום: מוזאון הלובר)

בתנ"ך מסופר כי ממלכתו של סיחון עם בירתו נכבשה על ידי בני ישראל בצאתם ממצרים, תחת הנהגתו של משה רבנו.

"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ: וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל: וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן: עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן:" (ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק כ"ז)

חשבון הוזכרה בהקשר של מפלת האמורים בראשותו של מלכם סיחון, ושכנה על גבול השטחים שבשליטת שבט ראובן ושבט גד.[1]

"וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם: וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:"

לאחר תקופת ההתנחלות נכבשה העיר על ידי המואבים בראשותו של מישע.

על פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס, המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר. העיר נותרה בשליטת ממלכת החשמונאים עד לאחר תקופתו של המלך הורדוס. בימי הקיסר אלאגבאלוס הוטבעו בעיר מטבעות[2].

האונומסטיקון של אוסביוס מתאר את חשבון כ-"עיר סיחון האמורי ... עיר מפורסמת בערביה. נמצאת בהרים אשר ממול יריחו כ-20 מיל מהירדן...". האנומסטיקון מציין את מיקומם של אתרים מקראיים נוספים, כמו אלעלה, יעזר, מידבא, מנית והר נבו יחסית לחשבון[3]. בכפתור ופרח מתואר חשבון: "מזרחי דרומי לבית שאן למזרח הירדן כשני ימים וקורין לו חסבן. לדרום חשבון כמו יום הוא ערער ונחל ארנון ... חשבון למזרח יריחו כמו יום"[4].

הצעות לזיהויעריכה

במאה ה-20 הוצע לזהותה בחורבת חִסבאן הממוקמת כ-20 ק"מ דרומית מערבית ל-עמאן. בתל לא נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ורק ממצאים מועטים מתקופת הברזל ועל כן היו שהטילו ספק בזיהוי התל עם חשבון המקראית. אחרים קיבלו את הזיהוי וניסו ליישב את הממצאים עם המקרא בדרכים שונות או הטילו ספק בתיאור המקראי. יואל אליצור מסכם: "אין מקום לספק בכך שחסבאן היא יורשתה של חשבון", הגם שהוא משאיר את האפשרות שהמיקום המדויק של חשבון המקראית הייתה במקום קרוב לתל ולא בתל עצמו[5].

לקריאה נוספתעריכה

  • הערך: חשבון, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 319.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' עמ' 52, 108, 155.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ז-ל"ח.
  2. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 290
  3. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 288.
  4. ^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ שט, באתר HebrewBooks
  5. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 289; וראו הסבר עקרוני בעמ' 13.