חשבון (עיר)

עיר מואבית, עמונית או ישראלית בעבר הירדן

חֶשְׁבּוֹן היתה עיר עתיקה בעבר הירדן המזרחי. בתקופות שונות הייתה תחת שלטון מואב, עמון וממלכת ישראל.

האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי
שטחי ארץ מואב
נחלות שבטי ישראל
נחלות שבטי ישראל

בעת העתיקה עריכה

בתנ"ך מסופר כי ממלכתו של סיחון עם בירתו נכבשה על ידי בני ישראל בצאתם ממצרים, תחת הנהגתו של משה רבנו.

”וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ: וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל: וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן: עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן:” (ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק כ"ז)

חשבון הוזכרה בהקשר של מפלת האמורים בראשותו של מלכם סיחון, ושכנה על גבול השטחים שבשליטת שבט ראובן ושבט גד[1].

”וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם: וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:”

לאחר תקופת ההתנחלות נכבשה העיר על ידי המואבים בראשותו של מישע.

בעיר נמצאו גם חרסי חשבון, קבוצת חרסים מנהליים הכתובים עמונית (וכן כמה חרסים מאוחרים יותר ביוונית[2] וערבית[3]).[4]

על פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס, המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר. העיר נותרה בשליטת ממלכת החשמונאים עד לאחר תקופתו של המלך הורדוס. בימי הקיסר אלאגבאלוס הוטבעו בעיר מטבעות[5].

האונומסטיקון של אוסביוס מתאר את חשבון כ"עיר סיחון האמורי ... עיר מפורסמת בערביה. נמצאת בהרים אשר ממול יריחו כ-20 מיל מהירדן". האנומסטיקון מציין את מיקומם של אתרים מקראיים נוספים, כמו אלעלה, יעזר, מידבא, מנית והר נבו יחסית לחשבון[6]. בכפתור ופרח מתואר חשבון: "מזרחי דרומי לבית שאן למזרח הירדן כשני ימים וקורין לו חסבן. לדרום חשבון כמו יום הוא ערער ונחל ארנון ... חשבון למזרח יריחו כמו יום"[7].

הצעות לזיהוי עריכה

במאה ה-20 הוצע לזהותה בחורבת חִסבאן הממוקמת כ-20 ק"מ דרומית מערבית לרבת עמון. בתל לא נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ורק ממצאים מועטים מתקופת הברזל ועל כן היו שהטילו ספק בזיהוי התל עם חשבון המקראית. אחרים קיבלו את הזיהוי וניסו ליישב את הממצאים עם המקרא בדרכים שונות או הטילו ספק בתיאור המקראי. יואל אליצור מסכם: "אין מקום לספק בכך שחסבאן היא יורשתה של חשבון", הגם שהוא משאיר את האפשרות שהמיקום המדויק של חשבון המקראית הייתה במקום קרוב לתל ולא בתל עצמו[8].

לקריאה נוספת עריכה

  • הערך: חשבון, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: דביר, 1965, עמ' 319
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: כרטא, 1974, עמ' 52, 108, 155

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חשבון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"זל"ח.
  2. ^ Bastiaan Van Elderen, A Greek Ostracon from Heshbon: Heshbon Ostracon IX, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 13, 1975, עמ' 21–22
  3. ^ Myriam Ayalon, Heshbon Ostracon III, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 11, 2017, עמ' 132
  4. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 360
  5. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 290
  6. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 288.
  7. ^ אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ שט, באתר היברובוקס
  8. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 289; וראו הסבר עקרוני בעמ' 13.