פתיחת התפריט הראשי

בן-ציון לוריא

בן-ציון לוּריא (4 באפריל 19052002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.

בן-ציון לוריא
Ben ZIon LURIA.jpg
בן ציון לוריא
לידה 4 באפריל 1905
פטירה 2002 (בגיל 96 בערך)
מדינה ישראל
ידוע בשל חוקר ארץ ישראל וחוקר מקרא, ממקימי ומראשי החברה לחקר התנ"ך וגזבר המרכז העולמי לתנ"ך במשך שנים רבות
השכלה לימודים בגימנסיה העברית "תרבות", לימודי חקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים
בת זוג יהודית לבית גינזבורג, אחות במקצועה ופעילה בכירה בהסתדרות העובדים

ביוגרפיהעריכה

לוריא נולד בשנת 1905 בעיר ביאליסטוק שבפולין למשפחה ציונית-אתאיסטית. למד בגימנסיה העברית "תרבות" בביאליסטוק, ולאחר סיום הלימודים עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בתחילה עבד כפועל, ובשנת 1929 נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד במחלקה לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל אצל חוקר ארץ ישראל פרופ' שמואל קליין ואחרים.

את עיקר מרצו הקדיש לוריא לחקר ארץ ישראל והתנ"ך, לזיהוי אתרים ונופים מקראיים ולמתן שמות תנ"כיים לנקודות יישוב חדשות בארץ ישראל. הוא היה ממקימה ומראשיה של החברה לחקר התנ"ך, ועורך כתב העת "בית מקרא" שהוציאה החברה. בכינוסים השנתיים של החברה היה לוריא מהמרצים הראשיים. הוא גם ערך את הפרוטוקלים של דיוני החוג לתנ"ך שהתקיים בתחילה בביתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ולאחר מכן בבתיהם של נשיאי המדינה. הוא יזם את הוצאתם לאור של הפרוטוקולים כ"עיונים" בספרי התנ"ך השונים, בהוצאת החברה לחקר המקרא. הוא גם שימש במשך שנים כגזבר המרכז העולמי לתנ"ך, שדוד בן-גוריון שימש כנשיאו.

בשנת 1927 הצטרף לאגודת המשוטטים הישראלית, ויחד עם חבריו הירושלמים דוד בנבנשתי, נתן שלם ופנחס כהן ערך מסעות רגליים ארוכים, בין השאר לדמשק ולעבר הירדן.

בהקדמה לספר היובל לכבודו כתב עליו גצל קרסל:[1] "וכל שנזדמן בצוותא בטיולים אלה יזכור לעולמי עולמים סיורים מודרכים אלה, שתום נעורים והתלהבות לארץ ישראל חוברו יחדיו".

לוריא פרסם עשרות מאמרים, בעיקר ב"בית מקרא", בענייני ארץ ישראל, וכתב וערך ספרים רבים, אחד מהם הוא אטלס תנכ"י אשר מפותיו צורפו לתנ"ך בהוצאת קורן. יתר ספריו מוקדשים לחקר התנ"ך, תולדות עם ישראל בתקופת המקרא, שיבת ציון ותקופת בית שני וכן לזיהוי אתרים ונופים מקראיים בארץ ישראל ההיסטורית.

עוד כותב קרסל: "חקירת ארץ ישראל וביחוד חקר הגאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל קשורה ודבוקה בעצם מהותה בנופה היהודי של ארץ ישראל באותם ימים... ספרו 'היהודים בסוריה' שכל עצמו וכולו חידוש בהיסטוגרפיה שלנו. כאן שיקע לא רק בעבודת חקר אלא צירף לה מראה העיניים, על ידי סיוריו שם ועיקובו אחרי עברו של היישוב היהודי שם".

לוריא היה פעיל בוועדת השמות הירושלמית והרבה לתת שמות לרחובות ולשכונות בירושלים. לבתו הבכורה שנולדה בשנת 1932 קרא ארנונה, על שם נחל ארנון שבעבר הירדן, שנצפה מחלון ביתו שבשכונת תלפיות. לפי אחת הגרסאות, בני השכונה התרשמו משמה של הילדה והחליטו להסב את שם השכונה מתלפיות מזרח לארנונה.

משפחתועריכה

בן-ציון לוריא היה נשוי ליהודית לבית גינצבורג, אחות במקצועה ועסקנית ציבור, פעילה בכירה בהסתדרות העובדים, חברת מזכירות מועצת פועלי ירושלים וחברת מועצת עיריית ירושלים.[2] אחותה רוחמה זלינגר הייתה ממייסדות כפר אז"ר. אחותה ז'ניה טברסקי הייתה עובדת סוציאלית, מחלוצי העבודה הסוציאלית בארץ ישראל, ועסקנית ציבור, מפעילות תנועת הפועלות וחברת הכנסת מטעם מפא"י.

בתו ארנונה נישאה לסגן-אלוף מיכאל פייקס, שנהרג במלחמת ששת הימים. בתו טלמונה נישאה לעו"ד תיאודור אוריין. בנו, מנחם לוריא, הוא פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית.

נכדו יונתן פייקס נהרג במלחמת יום הכיפורים. נכדו דניאל פייקס נהרג בתאונת טיפוס שלגים בצרפת. נכדתו ד"ר מיכל (פייקס) מטס (נפטרה ב-2008) הייתה רופאה מומחית לרפואה פנימית ולאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים שערי צדק. נכדתו תמר פייקס היא אמנית ובמאית, יוצרת הסרט "רבועים של קרטון", על השכול והאבל במשפחתה.[3] נכדו דורי אוריין הוא מעצב וחבר בקבוצת "אוממי". נכדו אמיר אוריין הוא חוקר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. נכדו דן אוריין משרת כשגריר ישראל במקדוניה. נכדו ד"ר שי לוריא הוא אורתופד מומחה לכף יד בבית החולים הדסה.

מהספרים שכתב או ערך והמפות שהכיןעריכה

  • אטלס תנ"כי וערים במקרא / בן-ציון לוריא, דוד בנבנשתי. ‬‫ירושלים ; תל אביב : אחיאסף, (תשכ"ז 1966).
  • אטלס העולם והחלל: פיסי, מדיני וכלכלי
  • אטלס ידיעות אחרונות, עתון הערב של ארץ-ישראל. עריכה: ב"צ לוריא
  • אנציקלופדיה של המקרא וימי בית שני
  • בימי שיבת ציון
  • גלילות במולדת: מסות ומחקרים בהיסטוריה ובטופוגרפיה של ארץ ישראל
  • היהודים בסוריה בימי שיבת ציון, המשנה והתלמוד
  • הכותל המערבי - אל העין
  • זר לגבורות: קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית, מוגש לר' זלמן שזר, נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג; העורך - ב"צ לוריא
  • חמש מילים בודדות למושג אחד
  • ינאי המלך
  • ירושלים העתיקה בדורנו
  • מגילת הנחושת ממדבר יהודה, הוצאת קריית ספר
  • מגילת תענית; פרשיות בתולדות בית חשמונאי לאור משנה קדומה
  • מינאי עד הורדוס; מחקרים בתולדות בית שני
  • מלכי בית חשמונאי: מחקרים בתולדות בית שני
  • מפת ישראל: מפת ארץ ישראל היום
  • ספר ד"ר ברוך בן-יהודה: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל
  • ספר משה גולדשטיין: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל
  • ספר עובדיה: דברי הנביאים על אדום
  • עיונים בספר ירמיהו : דברי חוג העיון בתנ"ך בבית נשיא המדינה
  • עיונים בספר ישעיהו - חלק א'
  • עיונים בספר ישעיהו. העורך: ב"צ לוריא. הביאו לדפוס משה אור ואלקנה ביליק
  • עיונים בספר מלכים - דברי חוג העיון בבית ראש הממשלה
  • עיונים בספר שמואל - חלק א' וחלק ב'
  • פרקי ירושלים: מחקרים בקדמוניות ירושלים ויושביה
  • פרקי קדומות: קללת נח וברכתו
  • קדמות העברים: מחקרים בתקופת האבות
  • רומי בירושלים - תולדות יהודה וירושלים תחת עול רומי
  • שאול ובנימין: מחקרים בתולדות שבט בנימין

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר בן ציון לוריא, הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, 1979
  2. ^ יהודית גינזבורג – למנוחות, דבר, 2 באוקטובר 1972.
  3. ^ האתר של תמר פייקס; רבועים של קרטון - סינופסיס