פאול ואצלאוויק

פאול ואצלאוויק (באנגלית: Paul Watzlawick;‏ 25 ביולי 1921 – 31 במרץ 2007) היה מטפל משפחתי, פסיכולוג, פילוסוף אמריקאי ממוצא אוסטרי, תאורטיקן בתורת התקשורת ובקונסטרוקטיביזם רדיקלי, שעסק בתחומי טיפול משפחתי ופסיכותרפיה כללית. ואצלאוויק האמין שאנשים יוצרים את הסבל שלהם מעצם הניסיון לתקן את הבעיות הרגשיות שלהם. הוא היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר במכון חקר הנפש (Mental Research Institute) וחי ועבד בפאלו אלטו, קליפורניה.

פאול ואצלאוויק
Paul Watzlawick

לידה	25 ביולי 1921 פילאך, אוסטריה
פטירה	31 במרץ 2007 (בגיל 85) פאלו אלטו, ארצות הברית
ענף מדעי	פסיכותרפיה
מקום לימודים	אוניברסיטת קה פוסקארי של ונציה
מוסדות	אוניברסיטת סטנפורד
פרסים והוקרה	פרס ויקטור פראנקל (2001) אות הזהב לשירות העיר וינה

ביוגרפיה

ראשית חייו וחינוכו

ואצלאוויק נולד בפילאך, מחוז באוסטריה, בנו של מנהל בנק. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ב-1939, למד פילוסופיה ופילולוגיה ב-Università Ca' Foscari בוונציה - למרות שהפקולטה לפילוסופיה לא הוקמה לפני 1969 - וקיבל תואר דוקטור ב-1949. במכון קרל גוסטב יונג בציריך קיבל תואר בפסיכולוגיה אנליטית ב-1954. בשנת 1957 המשיך את קריירת המחקר באוניברסיטת אל סלבדור.

קריירה

בשנת 1960, דון ד' ג'קסון ארגן את נסיעתו לפאלו אלטו לשם מחקר במכון חקר הנפש. משנת 1967 לימד פסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד. במכון חקר הנפש הלך בעקבות גרגורי בייטסון וצוות המחקר (דון ג'קסון, ג'ון וויקלנד, ג'יי היילי) שאחראים על הצגת מה שנודע בתור "הקשר הכפול" של סכיזופרניה - היותו של אדם לכוד תחת ציפיות סותרות. עבודתו של ואצלאוויק משנת 1967 המבוססת על חשיבתו של בייטסון, Pragmatics of Human Communication (עם דון ג'קסון וג'נט ביווין), הפכה לאבן יסוד בתורת התקשורת. תרומות מדעיות אחרות כוללות עבודות על קונסטרוקטיביזם רדיקלי והתיאוריה שלו על תקשורת. הוא היה פעיל בתחום הטיפול המשפחתי.

ואצלאוויק היה אחד משלושת החברים המייסדים של המרכז לטיפול קצר-מועד ב-MRI. בשנת 1974 פרסמו חברי המרכז עבודה מרכזית על גישתם הקצרה, שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות (Watzlawick, Weakland, Fisch). הוא היה פסיכולוג בקליפורניה מ-1969 עד 1998, אז הפסיק לטפל בחולים.

חיים אישיים

ואצלאוויק היה נשוי לוורה והיו לו שתי בנות חורגות, איבון וג'ואן. הוא מת מדום לב בביתו בפאלו אלטו בגיל 85.

יצירתו

מבט בין-ממדי

ואצלאוויק עשה מחקר מקיף על תקשורת בתוך משפחות. ואצלאוויק הגדיר חמש אקסיומות בתיאוריה שלו על תקשורת, הידועה בכינויה "ההשקפה האינטראקציונית (הבין-ממדית)". ההשקפה האינטראקציונלית היא תיאוריה פרשנית השואבת מהמסורת הקיברנטית. ואצלאוויק ראה בחמש אקסיומות תנאי מוקדם לתפקוד תקשורת בין שני אנשים או משפחה. לדבריו, חוסר תקשורת מתרחש מכיוון שלא כל המתקשרים "מדברים באותה שפה". זה קורה כי לאנשים יש נקודות מבט שונות לגבי דיבור. כשבתשתית הדיון קיים מבנה קיברנטי, ואצלאוויק חשב על סיבתיות בעלת אופי מעגלי, משובי, עם מידע כמרכיב ליבה. הדיון עוסק בתהליכי תקשורת בתוך מערכות במובן הרחב ביותר ולכן גם במערכות אנושיות, כגון משפחות, ארגונים גדולים ויחסים בינלאומיים.^{[דרוש מקור]}

בתוך "ההשקפה האינטראקציונית" התקשורת מבוססת על מה שקורה, ולא בהכרח קשורה לשאלות בנושא מי, מתי, איפה או למה מתרחש הדבר. ואצלאוויק למד את נושא המשפחה ה"נורמלית" כמו גם "המופרעת", כדי להסיק מה התנאים המתאימים לגישה של אינטראקציה-אוריינטציה. הוא האמין שהאישיות, האופי והסטייה של הפרט מעוצבים על ידי יחסי הפרט עם חבריו. הוא ראה בסימפטומים, הגנות, מבנה אופי ואישיות, מונחים המתארים את האינטראקציות האופייניות של הפרט, המתרחשות בתגובה להקשר בינאישי מסוים.^{[דרוש מקור]}

חמש אקסיומות בסיסיות

ההשקפה האינטראקציונית מחייבת רשת של כללי תקשורת השולטים בהומאוסטזיס המשפחתי, שהוא שיתוף פעולה שבשתיקה של בני משפחה כדי לשמור על הסטטוס קוו. גם אם הסטטוס קוו שלילי, עדיין ייתכן שיהיה קושי לשנותו. תאורטיקנים אינטראקציוניים מאמינים שאדם לא יצליח להכיר בהתנגדות ההרסנית הזו לשינוי, אלא אם כן הוא מבין את האקסיומות של ואצלאוויק. האקסיומות הבאות יכולות להסביר כיצד תקלה בתקשורת יכולה להתרחש אם לא כל המתקשרים נמצאים על אותו מישור הבנה. אם אחת האקסיומות הללו מופרעת, התקשורת עלולה להיכשל. כל האקסיומות הללו נגזרות מעבודתו של גרגורי בייטסון, שחלק גדול מהן נאסף בספר Steps to an Ecology of Mind (1972).

ואצלאוויק, ביווין בייבלאס (Bavelas) וג'קסון תומכים באקסיומות אלה לשמירה על הומאוסטזיס משפחתי.

• אי אפשר שלא לתקשר: כל התנהגות היא סוג של תקשורת. מכיוון שלהתנהגות אין מקביל (אין אנטי התנהגות), אי אפשר שלא לתקשר. גם אם נמנעים מתקשורת (כגון שימוש לא מודע בלא מילולי או אסטרטגיית סימפטומים), זוהי צורה של תקשורת. "אסטרטגיית סימפטומים" היא ייחוס השתיקה שלנו למשהו שאינו בשליטתנו כך שאין מצב שבו תקשורת היא בלתי אפשרית. דוגמאות לאסטרטגיית סימפטומים הן ישנוניות, כאבי ראש ושיכרות. אפילו הבעות פנים, תקשורת דיגיטלית ושתיקה ניתן לנתח כתקשורת על ידי הקולט.
• לכל תקשורת יש היבט תוכן ויחסים כך שהאחרון מסווג את הראשון ולכן הוא מטא-תקשורת: כל תקשורת כוללת, מלבד המשמעות הפשוטה של מילים, מידע נוסף. מידע זה מבוסס על האופן שבו הדובר רוצה שיבינו אותו וכיצד הוא עצמו רואה את היחס שלו למקבל המידע. מערכת יחסים היא החלק המובלע של המסר, האופן הבלתי מילולי שבו הוא נאמר. התוכן הוא הדיווח או מה שנאמר בעל פה. היכולת לפרש את שני ההיבטים הללו חיונית לשם הבנת משהו שאמר יוצר הקשר. ההיבט ההתייחסותי של אינטראקציה ידוע בשם מטא-תקשורת: תקשורת על תקשורת. הבנת האופן שבו אנחנו מתקשרים. מסרים ביחסים הם תמיד המרכיב החשוב ביותר בתקשורת.
• אופי מערכת היחסים תלוי בסימנים (סימני דרך, או, במקור, בגרמנית: Interpunktion) של נוהלי התקשורת: גם השולח וגם מקבל המידע מבנים את התקשורת, יוצרים הבניה שלה, בצורה שונה ולכן מפרשים את ההתנהגות שלהם במהלך התקשורת כתגובה על התנהגותו של האחר (כל שותף חושב שהשני הוא הגורם להתנהגות ספציפית). Interpunktion פירושה לפרש רצף מתמשך של אירועים על ידי תיוג אירוע אחד כסיבה או התחלה, והאירוע הבא - כתגובה. במצב של תקשורת, אם דבר אחד קורה, משהו אחר תמיד קורה. לדוגמה, אם אישה שנמצאת במערכת יחסים עם גבר מרגישה דיכאון, והגבר מרגיש אשם, מי שמתבונן במצב זה עשוי לשאול, "האם היא מדוכאת בגלל אשמתו, או שהוא מרגיש אשם בגלל הדיכאון שלה?"
• תקשורת אנושית כוללת שיטות דיגיטליות ואנלוגיות כאחד: אקסיומה זו מתייחסת לשימוש באמצעי תקשורת לא מילוליים ובאסטרטגיה מערכתית שהוסברה באקסיומה הראשונה. זו קשורה בעיקר לתוכן הדיגיטלי של תקשורת בתוך מערכת יחסים.
• הליכי תקשורת בין בני אדם הם סימטריים או משלימים: אקסיומה זו מתמקדת במטא-תקשורת עם שני מרכיבים עיקריים הנקראים חילוף סימטרי וחילוף משלים. חילוף סימטרי הוא אינטראקציה המבוססת על עוצמה שווה בין מתקשרים. חילוף משלים הוא אינטראקציה המבוססת על הבדלי כוח. בתוך שני המחלפים הללו ישנן שלוש דרכים שונות שניתן להשתמש בהן: למעלה, למטה ולרוחב. בתקשורת למעלה, מתקשר אחד מנסה להשיג שליטה בחילופין על ידי שליטה בתקשורת הכוללת. בתקשורת למטה יש השפעה הפוכה: מתקשר מנסה לשלוט באינטראקציה או להיכנע למישהו. המסר הסופי הוא תקשורת חד-צדדית. תקשורת זו פועלת על מנת לנטרל מצב. אופן פעולה זה נקרא גם "חולף", במצב שבו רק מתקשר אחד מנסה לנקוט את הסגנון הזה. כאשר שני מתקשרים משתמשים באותו סגנון, "למעלה", "למטה" או "לרוחב", התקשורת סימטרית. אם הם מתנגדים זה לזה, התקשורת משלימה. אקסיומה זו מאפשרת לנו להבין כיצד ניתן לתפוס אינטראקציה לפי הסגנונות שבהם משתמש המתקשר.

מושגים נוספים

מושגים הקשורים זה בזה ומרכיבים את ההשקפה האינטראקציונית שקידמו ואצלאוויק ועמיתיו ב-MRI כוללים:

• אי אפשר שלא לתקשר, והרעיון הקשור הוא, שאי אפשר שלא להשפיע על אדם;
• אנו מחליפים כל הזמן מסרים המגדירים את אופי מערכות היחסים שאנו חלק מהן;
• העברת מיקוד תשומת הלב מהכוונה להשפעות ההתנהגות;
• סימני התנהגות שהצופה מניח, משער;
• הדגשת התפקיד החיוני של הדעות הקדומות של המטפל בהבאת מציאות הבנויה חברתית;
• השקעת ההשלכות של נבואה שמגשימה את עצמה; ו -
• ניסוח ואימוץ מלא של אופי ה"כאילו" של התנהגות.

מונח שמשתמשים בו לעיתים קרובות בתאוריית ההשקפה האינטראקציונלית הוא "מאפשר". "מאפשר" נמצא בתוך תרבות ההתמכרות; למשל, אדם שהתנהגותו הלא אסרטיבית מאפשרת לאחרים להמשיך בשימוש בסמים. דוגמה לכך תהיה אדם שנותן לאחיו להמשיך להתנהג בצורה לא בוגרת כי כך המשפחה רגילה.^{[דרוש מקור]}

מילה נוספת המשמשת לעיתים קרובות בתצוגה האינטראקציונלית היא חיבור כפול, או קשר כפול, לציון אדם הלכוד בציפיות; המפלגה החזקה מבקשת ממפלגת בעלת כוח פחות לפעול באופן סימטרי או הולם לרצונה-שלה. דוגמה לכך תהיה אדם ששואל אדם אחר, "למה לא אהבת את הסרט?" או "אתה אוהב רוקנרול, נכון?" האדם הראשון מבקש מהאדם השני לפעול בצורה דומה (סימטרית) לו.^{[דרוש מקור]}

ביקורת

נמתחת ביקורת על היכולת ליישום התיאוריה. קשה לשלוט ביישום האקסיומות הללו ביחסים בין משפחות. כמו כן, התיאוריה עצמה אינה טוענת ומיישמת הנחות מדויקות מלבד "מסגור מחדש". מסגור מחדש מבקש מהמתקשרים לצאת מהמצב ולפרש מחדש את משמעותו. זה קשה כי התיאוריה קובעת שרק מקור חיצוני יכול לראות בעיה, כי אנשים "מדברים בשפה שלהם".^{[דרוש מקור]}

תיאוריה זו מראה שינוי במערכת יחסים, אך היא אינה מצביעה על דרכים מעשיות לשנות אותה. מערכת זו מתנגדת לשינוי וקשה להשתמש באופן פעיל בחמש האקסיומות. בהתייחס לאקסיומה הראשונה, ניתן לראות בתקשורת לא מילולית מידע אינפורמטיבי ולא תקשורתי. עם המאפיין ההתנהגותי של Equifinality ("שוויון-סופיות") - מערכות פתוחות ששואפות להגיע למצב סופי מסוים - קשה לדעת מתי מתקיימת מערכת של השקפה על אינטראקציות, כפי שמתארת התיאוריה. שוויון-סופיות היא הנחת תורת המערכות לפיה תוצאה נתונה הייתה יכולה להתרחש עקב כל גורם, או גורמים רבים הקשורים זה בזה, במקום להיות תוצאה של קשר סיבה-תוצאה. תיאוריה זו נשענת על המילה "תקשורת", אבל מילה זו יכולה להתפרש בצורה שונה. ההגדרות של תקשורת יכולות להיות מאוד שנויות במחלוקת. האקסיומות מסבירות בעיות, אך אינן מספקות פתרונות לבעיות שהן מעלות.^{[דרוש מקור]}

ואצלאוויק השפיע על התפתחות פסיכותרפיה קצרת מועד, אסכולה חשובה ומשפיעה בפסיכותרפיה, שהיא מעשית ושמישה בסיוע לאנשים לבצע שינויים.^{[דרוש מקור]}

פרסומים

ואצלאוויק כתב 22 ספרים שתורגמו ל-80 שפות עבור קהלים אקדמיים וכלליים, ויותר מ-150 מאמרים מדעיים ופרקי ספרים. ספרים שכתב או בהם שיתף פעולה כוללים:

• An Anthology of Human Communication, 1964
• Watzlawick, P., Beavin-Bavelas, J., Jackson, D. 1967. Some Tentative Axioms of Communication. In Pragmatics of Human Communication - A Study of Interactional Patterns, Pathologies and Paradoxes. W. W. Norton, New York, 1967, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית)
• Change: Principles of Problem Formation and Problem Resolution (with John Weakland and Richard Fisch), 1974, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית), W W Norton page
• How Real Is Real?, 1976, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית)
• The Language of Change, 1977, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית), W W Norton page
• Gebrauchsanweisung für Amerika, 1978
• The Situation Is Hopeless, But Not Serious: The Pursuit of Unhappiness, 1983, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית), W W Norton page
• The Invented Reality: How Do We Know What We Believe We Know? (Contributions to Constructivism), 1984, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית)
• Ultra-Solutions, or, How to Fail Most Successfully, 1988, פאול ואצלאוויק, באתר OCLC (באנגלית)
• The Interactional View: studies at the Mental Research Institute, Palo Alto, 1965–1974, 1977
• Munchausen's Pigtail and other Essays, 1990

מורשת

לתיאוריה של ואצלאוויק הייתה השפעה רבה על יצירת מודל ארבעת הצדדים של פרידמן שולץ פון תון.

מישל ובר טוען להבהרה צולבת וחיזוק בין תפיסות העולם של אלפרד נורת' וייטהד ו-ואצלאוויק במאמרו "אמנות השינוי בתקופה".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאול ואצלאוויק בוויקישיתוף

• פול וצלביק, דף שער בספרייה הלאומית

• פאול ואצלאוויק, ברשת החברתית Goodreads