פול לאוטו
פול לאוטו (בצרפתית: Paul Léautaud; 18 בינואר 1872 - 22 בפברואר 1956) היה סופר צרפתי.
 | |
| לידה |
18 בינואר 1872 הרובע הראשון של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1956 (בגיל 84) Le Plessis-Robinson, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière ancien de Châtenay-Malabry |
| שם עט |
Maurice Boissard |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| בן או בת זוג |
Marie Dormoy |
  | |
לאוטו נולד בפרבר פונטנה או רוז שמדרום לפריז לפרמין לאוטו, שהיה קומיקאי ב-"קומדי פראנסז", ולאשתו השחקנית ז'אן פורסטייה שנטשה את פול חמישה ימים בלבד לאחר הלידה. הוא נמסר לטיפולה של יצאנית שגידלה אותו. כאשר החל ללכת לבית ספר, עבר להתגורר עם אביו שהזניח אותו. לדבריו ידידו האמיתי באותם הימים היה הכלב "טבק" (שם שניתן לו בשל צבע פרוותו). כבר בגיל צעיר מאוד ידע כי עליו להיות עצמאי כדי לשרוד. ב- 1887, כאשר סיים את לימודיו, אביו שלח אותו לעבוד.
ב-1892, בהיותו בן עשרים שנה, גילה את כתבי הסופר אנרי בייל המכונה סטנדל - מה שהיווה שלב עיקרי בהתפתחותו הספרותית. ב-1893 החל לכתוב "יומן ספרותי" שבו המשיך עד מותו. יומן זה משקף את אישיותו וכולל הערכה סובייקטיבית של החיים הספרותיים בצרפת במחצית הראשונה של המאה העשרים.
ב-1896 עזב לאוטו את בית אביו והתנסה בחיי דלות כעצמאי. תשוקתו לשירה באה על ביטויה בקובץ "משוררים בני זמננו" שהצליח לפרסם בשיתוף עם ידיד נעוריו אדולף ואן בווה (1900). ב-1903 פרסם את ספרו "הידיד הקטן" שבו הוא מתאר את ימי ילדותו.
ב-1908 קיבל משרה קבועה ובמשך 33 שנה שימש כמזכיר כללי של בית ההוצאה לאור של מרקור דה פראנס (כתב עת לספרות). משרה זו אפשרה לו להתחיל לכתוב ביקורת על התיאטרון הצרפתי בכתב עת זה בשם העט מוריס בואסאר, ולהמשיך לעשות כן בכתבי עת שונים לספרות במשך שנים רבות.
הוא הפך את משכנו למקום מקלט לחיות עזובות (חתולים, כלבים ואפילו חמור). דאגתו הגדולה הייתה לספק להן מזון ולשם כך הקדיש את מרבית הכנסתו. ב-1912 שב להתגורר בפרבר שבו נולד ונהג לנסוע ברכבת יומיום למקום עבודתו במרכז פריז. הוא חי בחברת החיות והמשיך בכתיבת היומן הספרותי. ביומן זה כתב בין היתר ביקורת נוקבת על יצירותיהם של אנדרה ז'יד, אנטול פראנס, ז'ורז' דיאמל, פול ואלרי ורבים אחרים.
ב-1926 יצא לאור הספר "התיאטרון של מוריס בואסאר" שבו קובצו דברי הביקורת של פול לאוטו על התיאטרון הצרפתי.
לאוטו לא נישא מעולם אך היו לו מאהבות שהאחרונה שבהן, מארי דורמואה, ערכה את "היומן הספרותי" והוציאה אותו לאור לאחר מותו. יומן זה הפך ליצירת המופת של פול לאוטו (19 כרכים 1956 -1966).
קישורים חיצוניים
עריכה
פול לאוטו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פול לאוטו, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
