פתיחת התפריט הראשי

פונדמנטליזם

(הופנה מהדף פונדמנטליזם נוצרי)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פונדמנטליזם (יְסוֹדָנוּת על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית. באנגלית: Fundamentalism, מהמילה fundamentality, שׁוֹרשִׁיוּת. בערבית: اصولية) הוא מונח, לרוב נאמר בהקשר של דת, המתאר אמונה דתית שמאופיינת בקבלת כתבי קודש כפי שנכתבו, שאיפה לחזור ליסודות הדתיים המקוריים ושאיבת פרשנות מכתבי קודש עתיקים לסוגיות מודרניות שונות, לרבות פוליטיות ואידאולוגיות. הפונדמנטליסטים מעוניינים ליצור מצב בו ההתקדמות האנושית לא תפגע בערכי הדת העליונים. הם קוראים לשמור בקנאה על ציוויי כתבי הקודש ולחזור למקורות הדת ואף החלת חוקי הדת על החברה, אך הם לא בהכרח שוללים הישגים מודרניים. מכאן שהפונדמנטליזם היא גישה מודרנית לחברה.[1]

אטימולוגיהעריכה

מקור השם הוא בפועל הלטיני foundo שפירושו לייסד, ומכאן שם העצם foundum (יסודות), הבא לציין שעל המאמין לדבוק ביסודות הראשוניים של הדת כפשוטם. המונח הופיע בתחילת המאה ה-20, ותיאר את האגף השמרני הקיצוני בכנסיות הפרוטסטנטיות בארצות הברית, שהתגבש מתוך התנגדות לפרשנויות ליברליות של הדת ושדגל בין היתר בקבלת כתבי הקודש באופן מילולי. מי שטבע את המונח היה הכומר הבפטיסטי קרטיס לי לווס, שתיאר בטור מ-1 ביולי 1920 את 3,000 הצירים הבפטיסטים שהשתתפו בוועידה אודות יסודות האמונה כ"פונדמנטליסטים."[2]

תכנים מרכזייםעריכה

הפונדמנטליזם נחשב זרם דתי הסבור כי כל הכתוב בכתבי הקודש של דתו, במשמעותו הפשוטה, הוא אמת מדעית והיסטורית. הפונדמנטליזם מתנגד לפרשנות מודרנית של הכתובים ובעיקר כזו הרואה בהם אלגוריה. הוא אינו מתפשר על אמונתו ודוחה כל תאוריה שבראייתו סותרת את הכתוב בכתבי הקודש (כגון תורת האבולוציה).

מאפיין נוסף של הפונדמנטליזם הוא ראיית כתבי הקודש כמקור הבלעדי לערכים מוסריים, ללא צורך בשיפוט אנושי בלתי תלוי. בשל כך הפונדמנטליסטים אינם מקדשים ערכים ונורמות מודרניות, כדוגמת ליברליזם, שוויון, פמיניזם ודמוקרטיה, ורואים אותם כאופנות מתחלפות. במקרים מסוימים הם יאמצו נורמות מודרניות, אבל רק כפשרה המיועדת להקל על חיי השגרה. עם זאת, פונדמנטליסטים עשויים לאמץ נורמות חברתיות מחודשות מתוך ראייתן כמושרשות בדתם מקדמת דנא.

לדעת עמנואל סיוון וסקוט אפלבי, בתנועות פונדמנטליסטיות בעת החדשה יש נטייה ברורה לייחס אלטעות למנהיגים דתיים, בניסוחים גורפים או מסויגים.

פונדמנטליזם נוצריעריכה

הפונדמנטליזם הנוצרי נהנה מתמיכה חזקה בקרב חוגים פרוטסטנטים בכמה אזורים בארצות הברית.

פונדמנטליזם יהודיעריכה

מקור המושג בנצרות, אך הוא נלקח ליהדות בהשאלה בניסיון להשוות בין זרמים. הזרמים העיקריים ביהדות האורתודוקסית מבוססים על קריאה פונדמנטליסטית בכתבי חז"ל ובדברי הראשונים והאחרונים. כלומר זרמים אלו מאמינים כי יש כתבי קודש מחייבים גם בימינו, שהם ספרות ההלכה. עם זאת חלק מהתכנים המרכזיים המפורטים לעיל לא מקובלים ביהדות גם ברוב זרמים אלו. לדוגמה, הרמב"ם (ועוד רבים) תוקף בחריפות את הקוראים את התורה כפשטה ומשליכים מכך למציאות מדעית, כי הם חושבים שהם דבקים בתורה אבל באמת יוצרים רק נזק ולגלוג על הדת.

פונדמנטליזם מוסלמיעריכה

הפונדמנטליזם האסלמי, שהחל מתחזק בשלהי שנות ה-70, דבק בקוראן ותובע מהמדינה לאמץ את חוק השריעה.

פונדמנטליזם בדתות המזרחעריכה

פונדמנטליזם בבודהיזםעריכה

פונדמנטליזם בודהיסטי נחשב לנדיר וחריג יחסית ביחס לדתות אחרות בשל התמקדות הבודהיזם בקידום הרוחני של הפרט יותר מאשר במשמעות המקורית של כתבים ואמרות של מנהיגים דתיים היסטוריים. אולם קימות קבוצות נרחבות שמונהגות על ידי נזירים, אשר ניתן להגדירן כפונדמנטליסטיות בהגדרה המושאלת של המושג כקנאות דתית. הפונדמנטליזם הבודהיסטי מתמקד בין היתר בפעילות (לעיתים אלימה) כנגד קבוצות דתיות ואתניות אחרות. אחת הדוגמאות לכך היא מיאנמר, בה נזירים בודהיסטים פופולריים מטיפים כנגד האוכלוסייה המוסלמית במדינה ומעודדים את המתיחות הדתית-אתנית במדינה, מה שהוביל ב-2013 לפרעות של בודהיסטים בעמי הרוהינגיה והקמן המוסלמים במדינה. פרעות אלו אף התפתחו החל מ-2016 לרדיפה ודיכוי מטעם השלטון. כמו כן, נזירים בודהיסטים רבים במיאנמר מביעים את התנגדותם למנהיגים ליברלים מדי לטעמם, כמו אונג סן סו צ'י.

פונדמנטליזם פוליטיעריכה

קיימות תנועות פוליטיות אשר נהוג לקרותן פונדמנטליסטיות, השואפות ליצור סדר חברתי מודרני המבוסס על מקורות הדת מבלי לשלול את מדינת הלאום.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סמי זוביידה, האסלאם, העם והמדינה, עמוד 91
  2. ^ Norman W. Mathers, Battle for Orthodoxy: American Religious Thought (1870-1910), Wipf and Stock Publishers, 2018. עמ' 71.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.