פוספין
פוספין (לעיתים מכונה פוספאן או פוספאמין, על-פי מונחון IUPAC) הוא שם שכיח לגז זרחן מימני.
 | |
| Phosphine.png | |
| שם סיסטמטי | Phosphane |
|---|---|
| שמות נוספים | פוספין ; זרחן מימני ; פוספאן ; פוספאמין |
| כתיב כימי |
PH₃  |
| מסה מולרית | 33.9976 גרם/מול |
| מראה | גז שקוף |
| מספר CAS | 7803-51-2 |
| מצב צבירה | גז |
| מסיסות | 31.2 מ"ג ב-100 מ"ל |
| ממסים | אלכוהול, אתר, CS2 |
| טמפרטורת היתוך |
132.8- °C -140.35 K |
| טמפרטורת רתיחה |
87.7- °C -185.45 K |
| מקדם שבירה | 2.144 |
| נקודת התלקחות |
38 °C 311.15 K |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | 5.4 קילוג'ול למול |
| LD50 | 3 מ"ג לק"ג |
| NFPA 704 | |
  | |
תכונותעריכה
הפוספין הוא גז חסר צבע ודליק, בעל נקודת רתיחה של מינוס 88 מעלות צלזיוס בלחץ סטנדרטי. הפוספין הטהור חסר ריח, אך לפוספין המסחרי יש ריח של שום או של דגים מקולקלים, שמקורו בגז הדיפוספין (P2H4) המוסף אליו כדי לסייע בזיהויו ובהתגוננות מפניו במקרה של דליפה.
לפוספין קוטביות נמוכה ולכן מסיסותו במים קטנה, הוא מסיס בממסים אורגנים.
מייצרים פוספין בתגובת דיספרופורציונציה ביו זרחן לבן לאשלגן הידרוקסידי
שימושיםעריכה
גז הפוספין רעיל ביותר, ומשכך משמש בעיקר להדברת מזיקים. לצורך ההדברה משתמשים בטבליות המכילות אלומיניום פוספיד (AlP), סידן פוספיד (Ca3P2) או אבץ פוספיד (Zn3P2) חומרים אלו מתפרקים בחשיפה ללחות האוויר (או לנוזלים במערכת העיכול של מכרסם) ומשחררים פוספין גזי.
למשל, פרוק אבץ פוספיד:
בעקבות הפסקת השימוש במתיל ברומיד נותר הפוספין כחומר הנפוץ ביותר להדברה באידוי כיוון שפעולתו מהירה והוא אינו משאיר שיירים במוצרים. בכמה מקומות באסיה התגלו מזיקים שפיתחו עמידות גנטית לפוספין
לפוספין שימושים חשובים במיקרואלקטרוניקה ובתעשיית המוליכים למחצה. הוא משמש כמקור לזרחן לצורך של אילוח (זיהום) של סיליקון ולצורך גידול של מוליכים למחצה מרוכבים כגון אינדיום פוספיד (InP) גליום פוספיד (GaP) ועוד.
סכנות ואמצעי זהירותעריכה
בגלל הרעילות הרבה של הפוספין נקבעו לו כללי שימוש האוסרים על שימוש בו באזורים בהם נמצאים בני אדם. בינואר 2014 אירעה תאונה חמורה במהלכה נפגעו שישה בני משפחה בירושלים מפוספין ששימש באופן בלתי חוקי להדברה בתוך ביתם, ושתיים מבנות המשפחה נפטרו[1]. בעקבות זאת, גובשו כללי בטיחות מחמירים יותר לגבי הרשאים לקנות חומרים הכוללים פוספין[2].
באטמוספירה של נוגהעריכה
בספטמבר 2020 פורסם מאמר במגזין Nature Astronomy ולפיו על פי ממצאים ספקטרוגרפיים קיים פוספין באטמוספירה של נוגה. החומר נחשב תוצר של תהליכים ביולוגיים שכנראה אינם אפשריים על פני נוגה. המאמר העלה השערה שמקור הפוספין הוא יצורים חד-תאיים באטמוספירה של נוגה, הרחק מפני השטח הלוהטים והיבשים[3]. פרסומים מאוחרים יותר הטילו ספק בהשערה זו ואף באיכות הנתונים שהובילו אליה, וייתכן שהחומר שזוהה אינו פוספין אלא גפרית דו-חמצנית.[4][5]
קישורים חיצונייםעריכה
- פוספין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ חומר הדברה הושאר בבית, שתי אחיות מתו, באתר ynet, 22 בינואר 2014
- ^ בג"ץ 959/17 אדם טבע ודין נ' משרד החקלאות ואחרים, ניתן ב-1 בינואר 2018
- ^ אי-פי, חוקרים גילו סימנים אפשריים לקיום חיים באטמוספירה של כוכב נוגה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2020
- ^ Plait, Phil. "Update: Life Above Hell? Serious Doubt Cast on Venus Phosphine Finding". נבדק ב-26 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Purported phosphine on Venus more likely to be ordinary sulfur dioxide". ScienceDaily (באנגלית). נבדק ב-2021-02-03.