פופרד

עיר בסלובקיה

פופרדסלובקית והונגרית: Poprad; בגרמנית: Deutschendorf) היא עיר בת כ-55,000 תושבים (2006) בצפון סלובקיה למרגלות הרי טאטרה הגבוהים בסמוך לגבול עם פולין. זו העיר הגדולה במחוז ספיש (Spiš, ציפס בפי הגרמנים) והעיר העשירית בגודלה בסלובקיה.

פופרד
Poprad
סמל
סמל פופרד
מרכז פופרד המושלגת
מרכז פופרד המושלגת
מדינה סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
מחוז פרשוב
ראש העיר אנטון דנקו
תאריך ייסוד 1250
שטח 63.00 קמ"ר
גובה 672 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 52,037 (נכון ל־31 בדצמבר 2015)
 ‑ צפיפות 876 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 49°03′34″N 20°17′51″E / 49.0594444444444°N 20.2975°E / 49.0594444444444; 20.2975
אזור זמן UTC +1
http://www.poprad.sk

לעיר מרכז היסטורי המהווה אבן שואבת לתיירים ונמל תעופה בינלאומי,

היסטוריהעריכה

העיר פופרד הנוכחית מורכבת ממספר עיירות סמוכות שהוקמו באמצע המאה ה-13 על ידי מהגרים גרמנים שהגיעו לממלכת הונגריה. עיירות אלו כוללות את מטיובצה, ספיסקה סובוטה, ויילקה, פופרד וסטרזה פוד טטרמי. הגדולה שבעיירות הייתה ספיסקה סובוטה ששמרה על הבכורה עד סוף המאה ה-19. בשנת 1412 הועברו עיירות אלו ביחד עם עוד עיירות בסביבה שהרכיבו ביחד את חבל ספיש, לידי פולין לאחר ששועבדו לחוב של ממלכת הונגריה שלא שולם. עד שנת 1769 היוו העיירות מובלעת של שלטון פולני בתוך ממלכת הונגריה. בשנת 1769 לאחר שהבינה שפולין חלשה מכדי להתנגד והולכת להיות מחולקת, השתלטה ממלכת הונגריה על חבל ספיש. לאחר קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, התעורר שוב מחלוקת לגבי השליטה בחבל שפיץ. פולין דרשה את החזרת החבל אך צ'כוסלובקיה שצבאה שהה באזור סרבה. החלטת המעצמות הייתה למסור חמש שישיות מהשטח, כולל את עיירות פופרד, לידי צ'כוסלובקיה. העיירות יושבו באותה תקופה בעיקר על ידי צאצאי מהגרים גרמנים (ציפסרים) וחיילים הונגרים משוחררים[1].

קהילה יהודיתעריכה

הקהילה היהודית בפופרד נוסדה בשנת 1867. בשנת 1906 נבנה בניין בית הכנסת בסמוך למרכז העיר. ב-25 במרץ 1942 יצאה רכבת הגירוש הראשונה של יהודי סלובקיה מתחנת פופרד למחנה המוות אושוויץ.[2] הרכבת שיצאה באותו יום הובילה כ-1,000 נערות וצעירות יהודיות. רוב הטרנספורטים של יהודי סלובקיה לאחר מכן יצאו באופן דומה מפופרד. רוב יהודי פופרד שולחו לאושוויץ בימי השואה ונשמדו. כיום מוצב במקום לוח זיכרון ליד תחנת הרכבת פופרד-טטרי[3]. בניין בית הכנסת משמש היום כבית דפוס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה