פורום היום שאחרי המלחמה

פורום היום שאחרי המלחמה הוא קבוצה של כ־40 חברי סגל קבוע במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות כדי להנגיש לציבור ידע פרקטי מתחומי הגאופוליטיקה, היסטוריה, יישוב סכסוכים ועוד, על מנת לקבל זווית ראייה חדשה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומצבו לאחר מתקפת הפתע על ישראל. הפורום הוקם על ידי ד"ר רונית לוין-שנור ופרופ' דפנה יואל בשבוע לאחר מתקפת הפתע. לאחר ארבעה חודשים של דיונים עם מומחים מתחומים שונים, החליט הפורום כי הפתרון הכי פרקטי ופרגמטי לקידום הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לדורות קדימה, שלילת שלטון חמאס ברצועת עזה ופתרון עתידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא כינונה של ברית ביטחון אזורית במזרח התיכון. את התוכנית לברית זו הפורום מקדם באמצעות יוזמת האינטרס הישראלי, אשר עורכת פעילויות מגוונות ברחבי ישראל ובמרחב הווירטואלי על מנת להנגיש את התוכנית לציבור ולקדם שיח ציבורי על המלחמה מתוך פרספקטיבה חוצת מחנות אשר שמה את האינטרס הישראלי במרכז.

פורום היום שאחרי המלחמה

תחום	ביטחון לאומי וגאופוליטיקה
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ישראל
אנשי מפתח	ד"ר רונית לוין-שנור, פרופ' דפנה יואל
תקופת הפעילות	14 באוקטובר 2023 – הווה (290 ימים)
https://www.dayafterthewar.org/

הקבוצה אינה מאוגדת ואינה תלויה בגוף מפלגתי. הפורום מסתייע בעמותת "מכון למחקר חברתי על יד אוניברסיטת תל אביב" לצורך היבטים ניהוליים-כספיים, תוך שמירת עצמאות מוחלטת.

הרכב הפורום

בפורום חברים כ-40 מומחים לגאופוליטיקה, היסטוריה, יישוב סכסוכים, המזרח התיכון, האסלאם, פסיכולוגיה, ועוד. את הפורום הקימו ומובילות ד"ר רונית לוין-שנור מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב. עם החברים המובילים בפורום נמנים פרופ' ליעד מודריק-דנן, ד"ר שאול אריאלי, פרופ' אלי פודה ועוד.

עמדות הפורום

הסיבות לאירועי מתקפת הפתע ומלחמת חרבות ברזל

חברי הפורום מנתחים את המלחמה מול חמאס כחלק ממלחמה בין-צירית במזרח התיכון, בין ציר ג'יהאדיסטי בהובלת איראן אשר מממנת ארגוני טרור ומיליציות (גרורות, או פרוקסיז) כגון חמאס, חזבאללה, החות'ים, מיליציות בעיראק, המשטר הסורי ועוד, לציר מזרח תיכוני מתון בהובלת ערב הסעודית ומדינות ערביות מתונות נוספות כגון איחוד האמירויות, עומאן, בחריין, ירדן, מצרים, סודן, מרוקו ועוד. כל אחד מהצירים נתמך על ידי מעצמות עולמיות, ציר הג'יהאד נתמך כלכלית וצבאית על ידי רוסיה וסין, והציר המתון נתמך באופן דומה על ידי ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי.

הדבר המאיים ביותר על מלחמתה של איראן בישראל הוא קבלתה של ישראל לציר המתון, וכניסתה להסכמי ברית ביטחון אזורית אשר ישנו דרמטית את יחסי הכוחות במזרח התיכון. הנורמליזציה עם מדינות ערב שהושגה בהסכמי אברהם, והדיווחים על נורמליזציה הולכת ומתקרבת עם ערב הסעודית, הניעו את ציר הג'יהאד לפעול ולצאת למתקפת הפתע, מתוך מטרה שהוא יתחיל מלחמה רב-זירתית בישראל בה ישתתפו שאר מרכיבי הציר.

האסטרטגיה והטקטיקה במלחמת חרבות ברזל

מבדיקה מעמיקה של מקרים דומים בהיסטוריה, עולה כי מלחמה צבאית באידאולוגיה קיצונית כשל חמאס, יכולה להצליח רק אם היא נדבך מאסטרטגיה רחבה יותר. לפיכך, מדינת ישראל חייבת לנצל את הישגי צה"ל במלחמה והחלשתו הצבאית של חמאס על מנת לקדם פתרון ארוך טווח במזרח התיכון שיאפשר לבעלות הברית בציר המתון לשקם את רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה וליצור תהליך הדרגתי ליצירת שלטון פלסטיני מתון. חברי הפורום מאמינים כי רק בדרך זאת ניתן לחסל את הרעיון האידאולוגי של תנועת החמאס, על ידי יצירת תהליך הדרגתי של דה-רדיקליזציה באוכלוסייה העזתית, והבטחת ביטחון ישראל לדורות קדימה.

עסקת חטופים

חברי הפורום רואים בהחזרת החטופים מטרה מרכזית למלחמה, כפי שגם הצהירה ממשלת ישראל. חברי הפורום טוענים כי באמצעות הצהרה ישראל על התקדמות עם מדינות האזור לכיוון כינונה של ברית ביטחון אזורית, ניתן להביא לשולחן המשא ומתן מדינות נוספות וחזקות (כגון ערב הסעודית) שיוכלו להפעיל לחצים על חמאס להתגמש בעסקת החטופים, ולהבטיח את ביטחונה של ישראל גם לאחר הפסקת האש, סיום המלחמה, ויציאתו של צה"ל מרצועת עזה. הליכה לכיוון הסכם ברית אזורית תקדם את החזרת החטופים.

השלטון בעזה ביום שאחרי המלחמה

חברי הפורום שוללים מכל וכל את העמדה לפיה על ישראל לשלוט ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. עמדת הפורום היא כי מהלך כזה יחזיר את ישראל שלושים שנה אחורה, לתקופת האינתיפאדה הראשונה, יכריח את ישראל לשאת בעלויות הכבדות של שיקום רצועת עזה ותחזוק ענייניה האזרחיים במקום חמאס, דבר שירסק את הכלכלה הישראלית ויגבה מחיר של חיי אדם מחיילי צה"ל שיצטרכו לפעול בשטח שנים ארוכות, למעשה ללא סוף נראה לעין, כדי לשמור על הסדר. לפיכך, על ישראל להימנע מאפשרות זאת בכל מחיר, ותחת זאת להעדיף שלטון מתון אשר מוסכם ונתמך בידי מדינות הציר המתון. שלטון זה יכול להיות מורכב מאנשי מקצוע מהמדינות המתונות, אנשי הרשות הפלסטינית שישראל בדקה מראש, ואנשי צוות זוטרים בארגון החמאס אשר אינם שותפים לתפיסת האידאולוגית הקיצונית ומוכנים לעבור תהליך של דה-רדיקליזציה.

בחלוקת העבודה בין מדינות הברית ישראל תהיה אחראית על הפן הצבאי של המלחמה בטרור, ותשמור לעצמה את הזכות להגיב צבאית להתחזקות נוספת של חמאס או כל ארגון טרור אחר, ואילו מדינות הברית יהיו אחראיות על הפן האזרחי של שיקום הרצועה והחלפת שלטון חמאס בשלטון מתון. דוגמאות מההיסטוריה מלמדות כי רק במצבים בהם מכה צבאית קשה מלווה בהבטחה ליצירת שלטון מתון, אפקטיבי, אשר דואג לאזרחיו ומקדם יציבות ושגשוג, ניתן לעשות דה-רדיקליזציה לאוכלוסייה אזרחית ולהביא אותה לנטוש את דרך הטרור.

מדינה פלסטינית

חברי הפורום ביצעו דיונים בזום עם מומחים לגבי מעמדם המשפטי של הפלסטינים, ומדינת פלסטין במשפט הבינלאומי. מדיונים אלו עולה המסקנה כי מדינה פלסטינית כבר נמצאת בהתהוות שנים רבות, ולישראל אין שום דרך למנוע זאת. לפיכך, המחשבה הישראלית כי ניתן למנוע הקמת מדינה פלסטינית היא שגויה מיסודה. חברי הפורום מאמינים כי מדינה פלסטינית תהיה עובדה בשלב כזה או אחר ללא תלות בעמדתה של ישראל בנושא, ולכן השאלה שעומדת במרכז האינטרס הישראלי היא האם המדינה הפלסטינית העתידית תהיה חלק מציר הג'יהאד או הציר המתון. האינטרס הישראלי הוא שהפלסטינים יהיו חלק מהציר המתון, ולכן על ישראל לשתף פעולה עם הדיונים על הקמת מדינה פלסטינית, ולהציב דרישות שיבטיחו את ביטחונה הלאומי, כגון: תהליך הדרגתי וארוך שנים עם צעדים בוני אמון, פירוז השטחים הפלסטינים מנשק שאינו ברשות כוחות השיטור המקומיים, שלילת האידאולוגיה הקיצונית של חמאס ממנגנוני השלטון הפלסטינים, וצעדים מעשיים להכרה בישראל שיכללו רפורמה במערכות החינוך ועוד.

הניסיון ההיסטורי מראה כי עמים אשר מעוניינים בעצמאות בסוף משיגים את מטרתם, ומכאן שהשאלה הרלוונטית עבור מדינת ישראל היא כיצד להבטיח שהמדינה הפלסטינית העתידית תהיה יציבה, אחראית, אפקטיבית וחותרת לשלום.

המלחמה בצפון עם חזבאללה

מאז 7י באוקטובר רבים מתושבי ישראל התפנו מיישובי הצפון בשל מתקפות של ארגון הטרור חזבאללה, אשר גם הוא מהווה חלק מציר הג'יהאד ונתמך באופן ישיר על ידי איראן. בשל מלחמת חרבות ברזל, לצה"ל אין הכוחות לקיים מלחמה נוספת בדרום לבנון, ויש להימנע מאפשרות זאת ככל הניתן. האפשרות הטובה ביותר מבחינת ישראל היא ללחוץ על מדינות הברית המתון לפעול כדי לאכוף את החלטה 1701 של האו"ם, המחייבת את ארגון חזבאללה לסגת מצפון לנהר הליטאני. בטווח הארוך, השפעתו של ארגון הטרור חזבאללה על מדינת לבנון היא בעיה שהעם הלבנוני צריך לפתור, אך ישראל יכולה להבטיח את ביטחונה בגבול הצפוני ולהחזיר את תושביה לבתיהם על ידי שיתוף פעולה עם מדינות הציר המתון כדי להרחיק את חזבאללה מהגבול ולפגוע במקורות המימון ואספקת הנשק שלו מאיראן.

פוטנציאל הברית האזורית לדורות קדימה [1]

חברי הפורום רואים בפתרון הברית האזורית פוטנציאל רב להתנעת תהליך שישנה לחלוטין את המזרח התיכון. האינטרסים הבסיסיים שיקדמו את התוכנית הם האינטרסים הביטחוניים, אך לאחריהם יגיעו ברבות השנים אינטרסים כלכליים, תחבורתיים, חברתיים, ועוד. למעשה, חברי הפורום רואים עתיד אפשרי בו מדינות הברית מקיימות יחסים מורכבים ומפותחים כפי שמקיימות מדינות האיחוד האירופי היום - עם הסכמי סחר, גבולות פתוחים, מסדרונות תחבורתיים, שיתופי פעולה בתחומים חדשניים כגון הייטק ואנרגיות מתחדשות, תיירות ועוד.

עם השנים יתפתחו יחסי קירבה אמיתיים בין העמים החברים בברית, מה שיהפוך את מדינת ישראל לחברה מקובלת ומוערכת במזרח התיכון, בעלת קשרי ידידות ואחווה עם עמי האזור, במעמד של מדינה יוזמת ומובילה אזורית בתחומים רבים. בצורה זאת ניתן להבטיח את ביטחונה של ישראל לדורות קדימה, ולחסל סופית את הפנטזיה על השמדת מדינת ישראל. תהליך זה ירסק את כוחו של ציר הג'יהאד והרבה מהסיבות לקיומו, ובתקווה ברבות השנים יוביל להתקוממות עממית באיראן שתחליף את משטר האייתוללות הקיצוני במשטר מתון שישאף ליחסי שלום עם מדינות הברית המתונה.

פעילות ציבורית

האינטרס הישראלי: יוזמת האינטרס הישראלי מיועדת להנגיש לציבור את מסקנותיו של הפורום לגבי התוכנית הריאלית היחידה להבטחת ביטחון ישראל לדורות קדימה - ברית ביטחון אזורית. במסגרת היוזמה, מקדם הפורום תוכנית שגרירים, המיועדת להפוך אנשים מכל תחומי החיים ומכל המגזרים בחברה הישראלית לתומכים אקטיביים של התוכנית, מתוך מטרה ליצור שינוי עומק בשיח הציבורי הישראלי. חברי תוכנית השגרירים של האינטרס הישראלי לוקחים חלק פעיל בפעילויות מסוגים שונים על מנת לקדם את התמיכה בפתרון.

זום שגרירים שבועי וזומים נוספים: במסגרת היוזמה, נערכות פגישות וירטואליות להצגת הפתרון לציבור. בנוסף לפגישה הקבועה הנערכת כל יום חמישי בשעה 20:30, נערכים מפעם לפעם אירועים וירטואליים מיוחדים הנוגעים לשאלות בוערות שעומדות על סדר היום, כמו למשל: זום חירום בנושא צווי המעצר בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, וזום בנושא הישרדות ארגון החמאס ביום שאחרי רפיח.

חוגי בית: במסגרת יוזמת האינטרס הישראלי, הפורום מארגן חוגי בית בכל רחבי הארץ, בהם גם המארחים וגם המנחים הם שגרירי התוכנית, אשר פועלים כדי להביא את התוכנית לידיעת חבריהם מתוך מטרה להפוך אותם לפעילים בנושא. בשלושת החודשים הראשונים לפעילות התוכנית הפורום ארגן מעל ל-30 אירועים במרכז, אזור ירושלים, יהודה ושומרון, עוטף עזה, חיפה, עמק יזרעאל, עמק חפר, ועוד.

פעילות חינוכית במכינות קדם צבאיות ותיכונים: הפורום מקדם את תכניו במכינות הקדם צבאיות ובבתי הספר התיכוניים, במטרה להביא אותם לדור הצעיר. התכנים פורסמו גם באתר מגדלור המספק תכנים ומערכי שיעור לגופים פדגוגיים בישראל.

מסמכי עמדה: מאז תחילת המלחמה, הפורום עוסק בכתיבת ניירות עמדה, בהצגתם, בהנגשתם, ובקידומם בשיח הציבורי. עד אמצע יולי 2024 פרסם הפורום למעלה מ-35 ניירות עמדה.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של פורום היום שאחרי המלחמה
• פרופ' דפנה יואל, ‏בין פוטסדאם לרפיח: הדרך לברית הביטחון האזורית עוברת בעזה | רונית לוין-שנור ודפנה יואל, באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2024
• רונית לוין־שנור, דפנה יואל, דעה | דרושה ברית ביטחון אזורית, עכשיו!, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2024