חות'ים

ארגון טרור שיעי-זיידי הפועל בתימן בחסות איראן

החוּתִ'יםערבית: الحوثيون, תעתיק מדויק: אלחוּתִ'יוּן) הם ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב. הארגון מכונה באופן רשמי אנצאר אללה (בערבית: أنصار الله, "תומכי האל") וגם אַ-שבַּאב אל-מוּאמִן (בערבית: الشباب المؤمن, "הצעירים המאמינים").

החוּת'ים
الحوثيون
לוגו חות'י ובו הכיתוב: "אללה הוא הגדול מכול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם"
תקופת הפעילות 1994 – הווה (מ-2004 באופן צבאי)
אידאולוגיה אסלאמיזם שיעי-זיידי
אנטי-אמריקניזם
אנטי-ציונות
אנטישמיות
מוטו סיסמת החות'ים עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצות אתניות חות'יםחות'ים חות'ים (שבט), שבטים שיעים-זיידים במחוז צעדה שבצפון תימן
מנהיגים חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (עד 2004)
עבד אל-מלכ אל-חות'י
בדר א-דין אל-חות'י
מטה צעדה וצנעא, תימן
אזורי פעילות צפון תימן ודרום-מערב ערב הסעודית
מדינה תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 350,000
בעלי ברית

מדינות בעלות ברית
איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
צפון קוריאהצפון קוריאה צפון קוריאה
רוסיהרוסיה רוסיה[דרוש מקור]

ארגונים בעלי ברית
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
צבא המהדי[דרוש מקור]
חמאסחמאס חמאס
מתנגדים

מדינות מתנגדות
תימןתימן תימן
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית[1]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
בחרייןבחריין בחריין
מרוקומרוקו מרוקו
מלזיהמלזיה מלזיה
מצריםמצרים מצרים
סודאןסודאן סודאן
צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה
סומליהסומליה סומליה
סנגלסנגל סנגל

ארגונים מתנגדים
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית (דאעש)
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה בחצי האי ערב
קרבות ההתקוממות השיעית בתימן
מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
www.ansarollah.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת השליטה בתימן 2022:
   ממשלת תימן
   החות'ים
הפגנה חות'ית נגד תקיפה אווירית של צנעא על ידי קואליציה בהובלת סעודיה

ארגון הטרור צמח מתוך שבט החות'ים שהוא פלג של מוסלמים-שיעים-זיידים, המהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן ונקרא על שמו של חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, מנהיגם הראשון, שדווח כי נהרג על ידי כוחות הביטחון של תימן בספטמבר 2004. מאז נהרגו על ידי כוחות הביטחון מפקדים נוספים ובהם עלי אל-קטוואני, אבו היידר, עבאס עיידה ויוסוף אל-מדאני.

עקב אופיו השיעי של הארגון, החות'ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה, והארגון מהווה חלק ב"ציר ההתנגדות". במקביל, הארגון רואה בגופים מוסלמים-סוניים שונים כגון ערב הסעודית, אל-קאעידה בחצי האי ערב והמדינה האסלאמית (דאעש) אויבים של החות'ים, ובה בשעה הוא רואה גם במערב, ובפרט בארצות הברית ובישראל, אויב.

אידאולוגיה עריכה

הארגון משויך לפלג באסלאם השיעי הידוע כ"זיידים", קבוצה אסלאמית הקיימת כמעט רק בתימן. הארגון מתנגד לפעילות סונית ורואה בסונים את אויב האסלאם כפי שהוא תופס אותו. בשל כך הארגון נלחם בערב הסעודית, בממשל התימני ובארגונים סוניים מובהקים כגון "אל-קאעדה בחצי האי ערב". כמו כן הוא עוין את העולם המערבי ובמיוחד את ישראל וארצות הברית.

לטענת הארגון, הוא הוקם כדי להגן על אוכלוסייתו מאפליה שיטתית נמשכת מצד המשטר בתימן. לאחר שהארגון הצליח באופן יוצא דופן במאבקיו בשלטונות ובפלגים סוניים הפועלים בתימן, הוא החל לכוון לקראת הפיכה של ממש בתימן וכינון ממשל חדש.

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – ההתקוממות השיעית בתימן

ארגון החות'ים החל כארגון "הצעירים המאמינים" (BY) שנוסד בשנת 1992 במחוז צעדה, על ידי מוחמד אל-חות'י או אחיו חוסיין אל-חות'י. BY ייסדו מועדוני בתי ספר ומחנות קיץ במטרה "לקדם את החייאת התנועה הזיידית" בצעדה. כשנתיים לאחר מכן כבר השתתפו בין 15,000–20,000 תלמידים במחנות הקיץ שלהם.

לאחר פלישתה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, BY החלו בקריאות הטפה אנטי-אמריקאיות ואנטישמיות במסגד סאלח שבצנעא, לאחר תפילות יום שישי. הדבר הוביל לחיכוכים עם השלטון, שבהם אף נעצרו כ-800 מחברי BY בשנת 2004. בשנה זו הזמין הנשיא עלי עבדאללה סאלח את חוסיין אל-חות'י להיפגש בצנעא, אך הלה סירב. ב-18 ביוני 2004 שלח סאלח כוחות ביטחון לעצור את חוסיין. פעולה זו הביאה את חוסיין לפתוח במערכה מזוינת נגד השלטון. הוא עצמו נהרג ב-10 בספטמבר 2004, אך פעילות הטרור של הארגון הוסיפה לפרוח ונמשכה עד להסכם הפסקת האש שנחתם ב-2010.

החות'ים השתתפו בהפיכה בתימן (2011) אולם הם דחו את החלטות "November 2011 Gulf Cooperation Council" אשר כללו חסינות עבור הנשיא סאלח וכן סירבו להשתתף בקואליציה יחד עמו.

דרך התנגדות אלימה הצליחו החות'ים להשיג שליטה מלאה על מחוז צעדה וב-2011 גם על חלקים נרחבים מן המחוזות עמראן, אל-ג'וף וחג'ה.

בספטמבר 2014 השתלטו על חלקים מעיר הבירה צנעא וכן על משרדי ממשלה ותחנת רדיו. המאבקים נמשכו כאשר לחות'ים הייתה התנגדות עזה גם מכיוון פלוגות אל-קאעידה סוניות בתימן, אולם שליטתם הלכה וגברה עד שבפועל בפברואר 2015[2] כבר הצליח המרד עד כדי כך שהחות'ים הודיעו כי הם שולטים למעשה על תימן כולה ויכוננו ממשל "בזמן הקרוב" וכן כי "המרחב לשיתוף פעולה, לשותפות ולאחווה פתוח לכל מי שמעוניין לסייע בבנייה ולא בהריסת המדינה".[3] הם פיזרו את הפרלמנט והכריזו על כינון מועצת המהפכה כגוף השולט על תימן.

על פי הערכות ארצות הברית וסעודיה, המורדים החות'ים קיבלו סיוע מאיראן, אשר איפשר להם את הניצחונות במערכות שהם ניהלו.

במרץ 2015 החל מבצע סופה נחרצת, של קואליציית מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת ערב הסעודית, שנועד לסייע למשטר הסוני לחזור למקומו ולמגר את החות'ים.

מלחמת חרבות ברזל עריכה

  ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, שיגרו החות'ים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי משחתת הטילים של צי ארצות הברית קרני (DDG-64) ששטה בים סוף[4] ועל ידי ערב הסעודית, מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[5] ב-31 באוקטובר שיגרו החות'ים כטב"ם נוסף, שהפעיל התרעה באזור העיר אילת, והוא יורט מעל לים האדום.[4] בהמשך טיל קרקע-קרקע ששוגר לעבר ישראל יורט לראשונה באופן מבצעי על ידי מערכת ההגנה נגד טילים חץ ועל ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי. ב-31 באוקטובר הכריז הארגון מלחמה על ישראל.[6]

ב-14 בנובמבר פעולות החות'ים עלו מדרגה, ופורסמו מטעמם איומים על פגיעה בספינות ישראליות השטות בים האדום, במטרה לפגוע בסחר הישראלי.[7] חמישה ימים לאחר מכן הם מימשו את איומם, כאשר נחטפה הספינה "Galaxy Leader", אשר אמנם איננה בבעלות ישראלית, אך חלקה בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. נחטפו גם 22 אנשי הצוות אשר היו על האוניה. דובר צה"ל ומשרד ראש הממשלה גינו את החטיפה והבהירו שכל אנשי הצוות אינם ישראלים.[8] באותו השבוע, ב-24 בנובמבר, בוצעה התקפה נוספת על ספינה בבעלות ישראלית על ידי מל"ט מתאבד, וב-26 בנובמבר פורסמו דיווחים על תקיפה והשתלטות על ספינה אחרת הקשורה לישראל.[9]

ב-12 בינואר 2024 תקפו צבאות בריטניה וארצות הברית, בסיוע של אוסטרליה, הולנד, בחריין וקנדה, 16 מטרות של החות'ים באמצעות טילי טומהוק ותקיפה אווירית, בעקבות תקיפות חוזרות ונשנות שלהם על ספינות בים האדום ואיום על נתיב השייט העולמי (בעיקר במצר באב אל-מנדב).[10]

אנטישמיות עריכה

הלוגו הרשמי של הארגון הוא: ”מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”.[11]

ב-2015, בשל השתלטות החות'ים על המדינה חששות יהודי תימן גברו,[12] ובאוגוסט 2020 פורסמו ידיעות על התגברות הרדיפות, עד כדי סכנת הכחדה.[13] עקב הסכנה הגוברת עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות'י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא. במקביל נטשו יהודים את תימן אל ישראל, ארצות הברית ואירופה.[14] במרץ 2021, לאחר לחץ רב של החות'ים, שלוש המשפחות היהודיות האחרונות בתימן גורשו מהמדינה. הן מנו כשלושה עשר גברים, נשים וילדים.[15] בעקבות פעולות הארגון, נותר רק יהודי קשיש אחד בשטחי תימן.

כוח צבאי עריכה

 
שיגור טיל גאדר באיראן ב-8 במרץ 2016, טיל המקביל לטיל טופאן, המופעל על ידי החות'ים

הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים.[16] כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני.[17]

יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה.[18] מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן ובין היתר:

  • טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל גאדר (אנ') האיראני. [דרושה הבהרה]
  • סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ.
  • קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם.[19]
  • סאמאד (אנ') – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה.
  • ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חות'ים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אייל פינקו, ארצות הברית מכריזה על החות'ים בתימן כארגון טרור, באתר IsraelDefense, ‏14 בינואר 2021
  2. ^ עופר וולפסון, המורדים החות'ים בתימן הכריזו על החלפת שלטון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2015
  3. ^ מנהיג החות'ים בתימן: ידנו מושטת לשיתוף פעולה עם כל הגורמים במדינה, באתר ynet, 7 בפברואר 2015
  4. ^ 1 2 יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2023
  5. ^ טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  6. ^ Hana Levi Julian, Yemen, an Iranian Vassal State, Declares War on Israel, ‏2023-10-31 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ שחר קליימן, מנהיג החות'ים מאיים: "נתקוף ספינות ישראליות בים האדום", באתר ישראל היום, ‏15/11/2023
  8. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  9. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, החות'ים? "גורם לא מזוהה" השתלט על ספינה שקשורה לישראל בים הערבי, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
  10. ^ ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, ארה"ב ובריטניה תקפו מטרות של החות'ים ברחבי תימן, באתר ynet, 12 בינואר 2024
  11. ^ US envoy to combat antisemitism urges Houthis to release Yemeni Jew, The Jerusalem Post (באנגלית)
  12. ^   רוד נורלנד, יהודי תימן חוששים מפני השתלטות החותים על המדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
  13. ^ חנן גרינווד, דיווח מטריד: החות'ים מכחידים את יהדות תימן, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2020
  14. ^ רויטרס, תימן: היהודים האחרונים מחפשים מוצא, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2015
  15. ^ שחר קליימן, דיווח: גורשו המשפחות היהודיות האחרונות מתימן, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2021
  16. ^ סמדר פרי, זרוע איראנית מחומשת עם מרגלים בכל המפרץ | מה שצריך לדעת על החות'ים, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  17. ^ "חמינאי מעורב אישית במצור בים האדום, החות'ים הוכשרו באקדמיה איראנית מובחרת", באתר ynet, 10 בינואר 2024
  18. ^ ארי הייסטין ואלישע סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  19. ^ Houthis a New Cruise Missile, Quds-3