פורטל:חוק ומשפט/הידעת?/69

חזית המוזיאון ומעליה כרזה לתערוכת השעונים שהושבו

בשנת 2006 סיפר סוחר להנהלת המוזיאון לאמנות האסלאם (בתמונה), בירושלים, כי הוא איתר את אוסף השעונים העתיקים, המפורסם והמוערך, שנגנב משם 23 שנים קודם לכן. הסוחר סיפר כי זיהה חלק מאוסף, כאשר עורכת דין ביקשה ממנו הערכת מחיר לשעונים, עבור לקוחה אנונימית. אוצרי המוזיאון הגיעו למשרד הפרקליטה, אך השעונים היו בכספת, בבנק. אולם הפרקליטה זיהתה בפניהם חלק מהשעונים, בקטלוג. למחרת, היא הציגה בפני האוצרים ארגזי קרטון עם 40 מהשעונים, עטופים בנייר עיתון. בין ה-40 היו "המלכה", שייצר האמן אברהם-לואי ברגה עבור מרי אנטואנט, ה"סימפתיק" ו"שעון האקדח" המפורסמים. בחלק מהפריטים חסרו אבני חן ופיסות זהב. במשא ומתן הוסכם, שהשעונים יוחזרו למוזיאון תמורת סכום סמלי, וכי זהות הלקוחה, שלטענת עורכת הדין ירשה את השעונים, לא תיחשף. רק כעבור שנה נודע למשטרה על החזרת חלק מהשעונים, וזו גילתה כי הלקוחה היא נילי שמרת והמוריש הוא בעלה המנוח, המוכר למשטרה, נעמן דילר. בפשיטות משטרתיות על מקומות, שציין דילר בצוואתו, נמצאו 48 שעונים נוספים. במשך שנות דור, המשטרה לא חשדה, שדילר אחראי לפריצה, כי הוא סידר לעצמו אליבי כוזב בעזרת מסמכים מזויפים.