פורטל:טורקיה
  .svg)  טורקיה (בכתיב ארכאי: טורקיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye), היא מדינה במזרח התיכון. היא גובלת בדרום בים התיכון, בסוריה ובעיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב ביוון ובבולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח בגאורגיה ובמזרח בארמניה, באזרבייג'ן (דרך נחיצ'יבאן) ובאיראן. האזור בו שוכנת כיום טורקיה המודרנית היה ערש הולדתן של תרבויות חשובות, בהן האימפריות הביזנטית והעות'מאנית. בשל המיקום האסטרטגי של טורקיה, בנקודת המפגש בין אסיה ואירופה, התרבות הטורקית היא מיזוג מיוחד במינו של המסורת המערבית והמזרחית. יש לה גם חשיבות גאו-פוליטית אסטרטגית משמעותית. |
גלאטה או פרה (Pera) היא שכונה ברובע בייאואולו (Beyoğlu), בחלק האירופי של איסטנבול. בעבר הייתה גלאטה מצודה על החוף הצפוני של מפרץ קרן הזהב, מול קונסטנטינופול. במקום היה קיים ישוב יווני בשם Sykais גן התאנים או Peran en Sykais גן התאנים בעבר השני (הכוונה לצד השני של המפרץ) כבר לפני כאלפיים שנה. כשהתפתחה קונסטנטינופול, בתקופת האימפריה הביזנטית, הפכה גלאטה לשכונה שלה ובמאה החמישית הקים שם תאודוסיוס השני מצודה והמקום התחיל להיקרא גלאטה. יש השערות שונות למקור השם גלאטה, חלקן מקשרים אותו עם הקלטים, חלקם עם המילה היוונית Galaktos (חלב) ואחרים מתייחסים למילה Calata (מדרון). המקום התפרסם יותר בשם פרה והיה למושבם של בני גנואה ובני ונציה. במהלך מסע הצלב הרביעי המקום סבל נזקים קשים ונהרס המגדל הגדול בעת כיבוש קונסטנטינופול על ידי הצלבנים ובתקופת השלטון הלטיני של קונסטנטינופול (1204-1261) התחזק בה האלמנט הוונציאני. לאחר שיבת השלטון הביזנטי, המצודה הוענקה לבני גנואה, על ידי הקיסר מיכאיל השמיני, כאות תודה על תמיכת גנואה בשיבתו לשלטון בקונסטנטינופול. ב-1348 בנו בני גנואה את מגדל גלאטה, אחד מסמליה הבולטים של איסטנבול גם בימינו.
.jpg){kind=small}
בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מאנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות במדינה. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית. וזו התרחבה במהירות מבחינת מספר הפרסומים ונתוני התפוצה גם יחד. עיתוני התקופה הפכו מקצועיים יותר והגיעו לקהל קוראים גדול בהרבה. עם זאת, חופש הביטוי בהם הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.
עות'מאן נורי פאשא (בטורקית: Osman Nuri Paşa; 1832, טוקט – 5 באפריל 1900, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית) היה קצין עות'מאני בדרגת פילדמרשל (בטורקית: Müşir) ונחשב לגיבור מלחמה בשל תעוזתו בעת המצור על פלבן, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). נורי פאשא זכה לתואר ראזי, המהווה תואר כבוד של "לוחם קודש" הניתן ללוחמים עתירי ניסיון שהוכיחו את גבורתם בקרב.
רוצה לעזור? הנה כמה משימות בהן ניתן לתרום:
- הציעו רעיונות לקידום הפורטל או רעיונות חדשים למסגרות הקיימות בדף השיחה של הפורטל
- זקוקים לעזרה? עיינו במדריך הכתיבה המקוצר ובו סיוע והדרכה פשוטה לכותבים מתחילים. עזרה נוספת ניתן לבקש בדלפק הייעוץ או מאחראי הפורטל
- מעוניינים לכתוב ערך בנושא טורקיה אבל אין לכם רעיונות? רוצים לבקש ערך?
- ברשימה הזו ניתן למצוא 49 קצרמרים שרק מחכים שירחיבו אותם!
- כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.