פורטל:מדעי החברה/הידעת?/88

תקשורת:

בול לזכר אשכול
בול לזכר אשכול

תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.

סוציולוגיה:

שוביניזם בהגדרתו הראשונית מתייחס לקנאות קיצונית, המלווה בשנאה כלפי קבוצות אחרות או זלזול בהן. שוביניזם נקשר רבות ל"אנטי פמיניזם", אך למעשה המושג נגזר משמו של ניקולא שובן, חייל בצבאו של נפוליאון בונפרטה שהיה ידוע בנאמנותו הגבוהה לקיסר תוך שנאה ליריביו. הוא הפך לפופולרי לאחר תיאורו הסאטירי של שובן במחזה הצרפתי La Cocarde Tricolore (העיטור בעל שלושת הצבעים) של האחים קונייר (Cogniard) מ-1831. בעבר תיאר המושג במיוחד קנאות לאומנית קיצונית, או פטריוטיזם, תוך גילוי איבה כלפי בן הלאום האחר, אך כיום בישראל השימוש בכינוי נפוץ בעיקר בתיאור פן אחד של השוביניזם, "שוביניזם גברי", הפונה נגד נשים ולעיתים רבות גם הומוסקסואלים.

לא ניתן להעמיד את השוביניזם, גם אם מתייחסים לשוביניזם גברי בלבד, כ"תמונת ראי" של הפמיניזם. בעוד שהשוביניזם מבוסס על הנחה בדבר עליונותו של מן דהוא ועל זלזול באחר, הפמיניזם מבוסס על ההנחה כי שני המינים זכאים לשוויון הזדמנויות.