פתיחת התפריט הראשי

עונת 1952 היא העונה השלישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו שמונה מרוצים - שבעה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה אליהם נוסף מרוץ האינדיאנפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית. אלברטו אסקרי ניצח שישה מתוך שמונת המרוצים בעונה וזכה לראשונה בתואר האליפות.

פורמולה 1 עונת 1952
Alberto Ascari.jpg
אלברטו אסקרי הזוכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 18 במאי 1952
תאריך סיום 7 בספטמבר 1952
מספר עונה 3
מספר מרוצים בעונה 3
זוכה באליפות הנהגים אלברטו אסקרי
נקודות הנהג הזוכה 36 (53.5)

תוכן עניינים

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 שווייץ  גרנד פרי שווייץ 18 במאי איטליה  ג'וזפה פארינה איטליה  פיירו טרופי איטליה  פיירו טרופי איטליה  פרארי
2 ארצות הברית (48 כוכבים)  אינדינפוליס 500 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)  פרד אגבשיין ארצות הברית (48 כוכבים)  ביל ווקוביץ' ארצות הברית (48 כוכבים)  טרוי רוטמן ארצות הברית (48 כוכבים)  אופנהאוזר-קוזמה
3 בלגיה  גרנד פרי בלגיה 22 ביוני איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  פרארי
4 צרפת  גרנד פרי צרפת 6 ביולי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  פרארי
5 בריטניה  גרנד פרי בריטניה 19 ביולי איטליה  ג'וזפה פארינה איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  פרארי
6 גרמניה המערבית  גרנד פרי גרמניה 3 באוגוסט איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  פרארי
7 הולנד  גרנד פרי הולנד 17 באוגוסט איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  פרארי
8 איטליה  גרנד פרי איטליה 7 בספטמבר איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  אלברטו אסקרי
ארגנטינה  חוסה פרוילאן גונזלס
איטליה  אלברטו אסקרי איטליה  פרארי

תקציר העונהעריכה

אלפא רומיאו לא יכלה לממן פיתוח רכב חדש ועל כן הודיעה על פרישה מהאליפות. קבוצת BRM תכננה שני רכבים חדשים המצוידים עם מנועי V16, אך החליטה לפרוש גם היא מהתחרות כחודש לפני תחילת העונה. חואן מנואל פנג'יו, הזוכה באליפות בעונה שעברה נפצע קשה ולא לקח חלק בעונה. בתנאים אלה נותרה פרארי הטוענת היחידה לכתר. הדבר הוביל את המארגנים לשנות את הכללים ולהתאימם לקטגוריית הפורמולה 2 בה נעשה שימוש במנועים בנפח 2 ליטרים. הדבר אפשר למגוון גדול של יצרנים וקבוצות לקחת חלק בתחרות, אך השליטה של פרארי הייתה מוחלטת - הקבוצה ניצחה את כל שבעת המרוצים האירופאים.

אלברטו אסקרי נעדר ממרוץ פתיחת העונה, עקב נסיעה לארצות הברית במטרה להשתתף במרוץ האינדיאנפוליס 500, שנחשב לחלק מהאליפות. אסקרי הוא הנהג האירופאי הראשון שלקח חלק במרוץ, אותו לא הצליח לסיים. הוא חזר לסבב האירופאי בגרנד פרי ניצח את כל ששת המרוצים שנתרו בעונה וזכה, לראשונה, באליפות.

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 4 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגיםעריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג שווייץ  ארצות הברית (48 כוכבים)  בלגיה  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  הולנד  איטליה  נקודות
1 איטליה  אלברטו אסקרי פרש 1 1 1 1 (1) (1) 36 (53.5)
2 איטליה  ג'וזפה פארינה פרש 2 2 6 2 2 (4) 24 (27)
3 איטליה  פיירו טרופי 1 פרש 3 2 4 7 22
4 שווייץ  רודי פישר 2 11† 13 3 פרש 10
= בריטניה  מייק הות'ורן 4 פרש 3 4 פרש 10
6 צרפת  רוברט מנזון פרש 3 4 פרש פרש 5 14 9
7 ארצות הברית (48 כוכבים)  טרוי רוטמן 1 8
= איטליה  לואיג'י וילורסי 3 3 8
9 ארגנטינה  חוסה פרוילאן גונזלס 2 6.5
10 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'ים רת'מן 2 6
= צרפת  ז'אן ברה 3 פרש 7 5 פרש פרש 6
12 ארצות הברית (48 כוכבים)  סאם הנקס 3 4
13 בריטניה  קן וורטון 4 פרש פרש 9 3
= בריטניה  דניס פור 4 12 3
= ארצות הברית (48 כוכבים)  דיון קרטר 4 3
16 בריטניה  אלן בראון 5 6 22 15 2
= צרפת  מוריס טריטגננט 5 פרש פרש 6 פרש 2
= בלגיה  פול פרר 5 פרש פרש 2
= איטליה  פליסה בונטו נפסל 5 2
= ארצות הברית (48 כוכבים)  ארט קרוס 5 2
= בריטניה  אריק תומפסון 5 2
22 ארצות הברית (48 כוכבים)  ביל ווקוביץ' 17 1
מיקום נהג שווייץ  ארצות הברית (48 כוכבים)  בלגיה  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  הולנד  איטליה  נקודות

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1952 בוויקישיתוף



הקודם:
חואן מנואל פנג'יו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1952
אלברטו אסקרי
הבא:
אלברטו אסקרי