פטר הלאס (סופר)
פטר הלאס (במקור פישר, בהונגרית: Halász Péter; בודפשט, 10 באפריל 1922 – מינכן, 7 בינואר 2013)[1] היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי, עזב את הונגריה לאחר נפילת המרד ההונגרי והפך לאחד שדרים ההונגרים הידועים ביותר של רדיו אירופה החופשית. הרומנים שלו, סיפוריו הקצרים הרבים ומאמריו בעיתונים - שהתפרסמו במערב גם עשרות שנים לאחר הגירתו, ותפסו את האופי המר-מתוק של חיי המהגרים ההונגרים - היו פופולריים בקהילות ההונגריות ברחבי העולם.
.jpg) | |
| לידה |
10 באפריל 1922 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 2013 (בגיל 90) מינכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
הונגריה |
| בן או בת זוג |
ואלי ראץ' (1946–12 בפברואר 1997) |
| צאצאים |
מוניקה פורטר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
כעובד של רדיו אירופה החופשית, הוא נחשב לאישיות בלתי רצויה בהונגריה בתקופת יאנוש קאדאר, (1989-1957) אך לאחר שינוי המשטר ב-1990 קיבל פרסים רבים כהוקרה על פועלו. אחד מהם הוא צלב הקצין של מסדר ההצטיינות ההונגרי, אשר הוצג במלל הוקרה הבא:
"הוא לא רק שירת את התרבות ההונגרית עם סדרה שלמה של ספרים מצליחים והציג את אורח החיים של ההגירה ההונגרית, אלא גם פעל כעורך ושדר של רדיו אירופה החופשית."
ביוגרפיה עריכה
קורות חייו עריכה
פטר פישר נולד במשפחה יהודית ואחרי מלחמת העולם השנייה עבד בעיקר בגרמניה. מאפיין מעניין בכתיבתו: שבין השנים 1939 לבין 1943 פרסם יותר מחמישים רומני הרפתקאות וספרים בסדקת רומני הכרך תחת השמות הבדויים P. Hard, P. Deeds, T. Mollock, P. Shering, Pierre Pescer and Miklós Ravasz.[2][3] הוא עבד כעיתונאי מאז 1940. במהלך מלחמת העולם השנייה נלקח למחנות שירות העבודה[4] (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) הוא שרד ואחרי המלחמה היה הדרמטורג של MAFILM (אולפני סרטים בהונגריה). הוא עזב את הונגריה ב-1956, התגורר בניו יורק מ-1957, בלונדון מ-1970 והתיישב במינכן ב-1975, שם נפטר ב-7 בינואר 2013.
משפחתו עריכה
הוריו היו אנטל הלאס (פישר) (1892–1962)[5] פקיד במפעל, ויאנקה יולן גליק (1896–1943).[6][7] ב-1946 התחתן עם השחקנית והזמרת ואלי ראץ.
בנם ואלר נולד ב-1950, וכעבור שנתיים נולדה בתם מוניקה, שלימים הפכה לעיתונאית ידועה בלונדון בשם מוניקה פורטר.
עבודתו עריכה
בין 1957 לבין 1987, הוא היה עובד של רדיו אירופה החופשית. הז'אנר העיקרי שלו הוא הרומן, אבל הוא גם כתב מאמרים, דוחות, מערכונים וסיפורים. בסוף אפריל 1987 פרש מתפקידו כסגן מנהל המחלקה ההונגרית של רדיו אירופה החופשית. לאחר מכן המשיך לעבוד כעובד חיצוני. הדרמה שלו "מלכודת עכברים" הוצגה ב-1958 על ידי תיאטרון פטפי בניו יורק. סיפוריו, מאמריו, פורסמו בעיקר בעיתוני וכתבי עת בשפה ההונגרית ברחבי העולם: Irodalmi Újság, Új Látóhatár, Bécsi Naplo, Új Hungária, Amerikai Hungarian Nepszava ו-Új Világ.[8][9]
בסתיו 2011, ספרו "השדרה השנייה" פורסם מחדש בהוצאת פארק.[10]
יצירותיו העיקריות (בהונגרית) עריכה
| יציאה לאור | שם הספר | מקום ההוצאה |
|---|---|---|
| 1942 | הוריו התגרשו | בודפשט |
| 1943 | בעל בן עשרים ואחד | בודפשט |
| 1943 | שני גברים | בודפשט |
| 1961 | טטרים בכיכר סנה | מפלי הניאגרה |
| 1965 | מר בן ארצנו | מינכן |
| 1967 | השדרה השנייה | טורונטו |
| 1968 | לא בחוץ ולא בפנים... | ניו יורק |
| 1969 | שבשבת | ניו יורק |
| 1972 | נוסע טועה | ניו יורק |
| 1977 | החיים המושאלים | מינכן |
| 1978 | טם טם | ניו יורק |
| 1983 | ריקוד חביות | מינכן |
| 1988 | במחיר מוזל מאוד | טורונטו |
| 1990 | צללים בניו יורק | בודפשט |
| 2011 | השדרה השנייה (מהדורה שנייה) | בודפשט |
עבודתו פורסמה באנגלית, צרפתית, גרמנית וספרדית עריכה
| הופעה | כותרת הספר | מקום ההוצאה |
|---|---|---|
| 1959 | צומת דרכים בווינה | ניו דלהי |
עבודתו כמחזאי ותסריטאי עריכה
| הוצאת הסרט | שם הסרט | פעילות | נתונים |
|---|---|---|---|
| 1951 | סכסוך בשלום | תַסריטאי | גיליון נתונים filmtortenet.hu |
| 1952 | בית כלבו ממלכתי | דרמטורג | גיליון נתונים filmtortenet.hu |
| 1953 | מתחת לעיר | תסריטאי | גיליון נתונים filmtortenet.hu |
פרסים והוקרה עריכה
- צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (28 במאי 1993)
- לוח הזיכרון של אימרה נאג' (16 ביוני 1995)
- חבר לנצח באיגוד הלאומי של עיתונאים הונגרים (15 במרץ 1997)
- פרס עט הזהב (15 במרץ 2000)
- גיליון זיכרון לעובד לשעבר ברדיו אירופה החופשית (הספרייה הלאומית על שם סצ'ני, המשרד למורשת התרבות הלאומית - 5 באוקטובר 2000)[8]
- צלב אמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (פברואר 2010).
לקריאה נוספת עריכה
- Új magyar irodalmi lexikon II. (H–Ö). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 752–753. o. ISBN 963-05-6806-3 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- Bálint Gábor: A pesti ponyva virágkora az 1930–1940-es években, Magyar Könyvszemle, 123. évfolyam 2007. 1. szám, 121. oldal (באלינט גאבור:עדן הזהב של הספרות הזולה ההונגרית)
- Magyar írók élete és munkái XII. 332-334. (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
ראו גם עריכה
- "Halász Péter" (בהונגרית). Nyugati magyar irodalmi lexikon. נבדק ב-2013-01-08.
- "Elhunyt Halász Péter író" (בהונגרית). kulturpart.hu. נבדק ב-2013-01-08.
Peter Halasz (Obituary), The Telegraph, 2 April 2013- Halász Péter tárcája az Amerika Magyar Népszava oldalán
הערות שוליים עריכה
- ^ "Elhunyt Halász Péter" (בהונגרית). hirado.hu. 2013-01-07. אורכב מ-המקור ב-2013-11-27.
- ^ esetleg még H. Pinkerton
- ^ Néhányat ezek közül Vajda Alberttel közösen írtak, de Halász álneve alatt jelentek meg. Bálint Gábor: A pesti ponyva virágkora
- ^ Holocaust Survivors and Victims Database
- ^ "Halász Antal halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 614/1962. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-30.
- ^ "Halász Antalné Glück Jolán halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 32/1943. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-30.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest IX. kerületi polgári házassági akv. 201/1921. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-30.
- ^ 1 2 Szép Magyar Novella, 346. oldal - מסת"ב 963-7950-04-4, Kiadó: Új Idő Lap - és Könyvkiadó Kft.
- ^ NYUGATI MAGYAR IRODALMI LEXIKON ÉS BIBLIOGRÁFIA, mek.oszk.hu
- ^ "Második Avenue" (בהונגרית). parkkiado.hu. 2011. אורכב מ-המקור ב-2013-01-09. נבדק ב-2013-01-08.