פיגמליון

דמות במיתולוגיה

פיגמליון הוא דמות מן המיתולוגיה של פיניקיה ויוון:

פיגמליון
Πυγμαλίων
פיגמליון וגלתיאה שצייר ז'אן-לאון ז'רום, 1890
פיגמליון וגלתיאה שצייר ז'אן-לאון ז'רום, 1890
מלך קפריסין
תרבות מיתולוגיה יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים Phrasius עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גלתיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פאפוס, Metharme עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פיגמליון וגלתיאה שפיסל אטיין מוריס פלקונט בארמיטז'
פיגמליון וגלתיאה שפיסל אוגוסט רודן במוזיאון המטרופוליטן לאמנות

דמות האישה שיצר נראתה כאילו היא חיה ונושמת. פיגמליון התייחס לדמות כאל נסיכה, הלביש אותה, העניק לה מתנות ואף הושיב אותה על ספה יקרת ערך.

בעת הילולת אפרודיטה, לאחר שקיים את כל גינוני הטקס הנדרשים, התפלל פיגמליון לפני המזבח וביקש כי דמות פסל השנהב תינתן לו לאישה. אפרודיטה שמעה את תפילתו ונענתה לה. כששב פיגמליון לביתו ונשק לפסל נדהם לגלות כי היא פוקחת את עיניה ומתעוררת לחיים. אפרודיטה נתנה את ברכתה לנישואיהם של פיגמליון וגלתיאה. בנם שנולד נקרא פאפוס, ועל שמו נקראת העיר פאפוס, המקודשת לאלת האהבה והיופי, אפרודיטה.

הסופר והמחזאי ג'ורג' ברנרד שו התבסס על סיפור זה כאשר כתב את המחזה "פיגמליון" בשנת 1913 (לאחר מכן עובד המחזה למחזמר ולסרט "גבירתי הנאווה").

סיפורם של פיגמליון וגלתיאה משמש עד היום כמשל לנבואה המגשימה את עצמה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיגמליון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כרך עשרים ושבעה, האנציקלופדיה העברית, ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ה, עמ' 618