אפרודיטה
אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה, היופי והפריון במיתולוגיה היוונית. היא אחת משתים עשרה האלוהויות העליונות והמרכזיות של יוון העתיקה. מקבילתה ברומא היא ונוס, בפיניקיה (כנראה מקור פולחנה) עשתרת, ובארמניה אנאהיט.
_-_The_Birth_of_Venus_(1879).jpg) | |
| "לידת ונוס"; ציור מאת ויליאם אדולף בוגרו, 1879. הציור מתאר את המיתוס הידוע ביותר אודות אפרודיטה - היא ונוס הרומאית - לידתה מקצף הגלים, מוקפת בפמליה מלכותית. | |
| אלת האהבה והיופי | |
| תרבות |
דת יוון העתיקה, מיתולוגיה יוונית  |
|---|---|
| מקום מגורים | אולימפוס |
| אלים מקבילים | עשתרת, ונוס |
| אב |
זאוס |
| אם |
Dione |
| בן או בת זוג | הפייסטוס, ארס |
| צאצאים |
אנתרוס, פייתו, טיכה, Eryx, איניאס, Golgos, Polycaon, Adrestia, חאריטות, רודה, Hymen, ארוס, דימוס, פריאפוס, פובוס, הימרוס, הרמוניה, הרמפרודיטוס, Lyrus |
  | |
רוב המיתוסים אודות אפרודיטה הם משלים על אהבה, רומנטיקה ומיניות. אפרודיטה מייצגת מיניות ואהבה חסרת גבולות, שאינה מתחשבת במוסכמות. היא מסייעת לכל מי שחש אהבת אמת או תשוקת אמת, ומענישה את המזלזלים באהבתם של אחרים. לאפרודיטה פמליה מלכותית, הכוללת את ילדיה המכונפים ארוס, פותוס (אנ') והימרוס (אנ'), בתה פייתו (אנ') אלת השכנועים, נימפות ההרים והיערות ושלוש החאריטות.
שם עריכה
מקור השם עריכה
מקובל ששמה הוא ממקור שמי,[1] כנראה משם האלוהות הפיניקית עשתרת.[2][3]
היוונים העתיקים קישרו את שמה למילה היוונית αφρος (אפרוס) שמשמעותה קצף, בשל העובדה שנולדה מקצף הגלים.[4]
כינויי אפרודיטה עריכה
לאפרודיטה שלל כינויים, מתוכם:
- קיתריאה (Κυθέρεια) – אדונית קיתרה[5] מפני שאפרודיטה הגיעה לאי קיתרה לאחר לידתה.[6] פולחן אפרודיטה־אוראניה (אנ') נפוץ לקיתרה מאשקלון (שמקדשה שם היה העתיק ביותר), דרך קפריסין, ואף המקדש בקיתרה נבנה על־ידי פיניקים מאזור אשקלון.[7][8]
- קפרוגנס (Κυπρογενής)
- פילומדס (φιλομμειδής)
- "קופרוס"[9]
- "זהובה" (πολύχρυσος)[10]
- אפרודיטה אוראניה (אנ') – השמימית, והיא כאמור מקושרת לקיתרה; פולחן זה הוא הצורה היוונית לפולחן הפיניקי של עשתרת־שמם,[11] ובין מקדשיה העתיקים נמנה מקדשה בקיתרה (אנ').[12]
- אפרודיטה פנדמוס (אנ') (של כל העם)
- אפרודיטה אפוטרופיה (אנ')
- אפרודיטה ניקפורוס (נושאת הניצחון)
- אפרודיטה אריאה (אנ') – אפרודיטה עטוית השריון, כמו ארס
לאפרודיטה היו גם אפיתטים מקומיים, כמו:
מיתוסים עריכה
מיתוסים מרכזיים עריכה
- הולדת אפרודיטה מקצף הגלים
- נישואי אפרודיטה להפיסטוס
- אפרודיטה וארס
- אפרודיטה ואדוניס
- ארוס ופסיכה
- פאריס והלנה היפה
- פיגמליון וגלתיאה
- מלניון ואטלנטה
- אפרודיטה ואנכיסס (סיפור לידת איניאס, ההמנון ההומרי לאפרודיטה)
סיפור לידת אפרודיטה עריכה
קיימות מספר גרסאות לגבי הולדתה של אפרודיטה, ככל הנראה מפני שהיא אינה יוונית, אלא מזרח-תיכונית במקורה. במהלך יצירות שונות מוזכרת עובדה זו, ” לכולם חשובים מעשי קפרייס בהוד עטרתה” [דרוש מקור: הומרוס, המנונים הומרים, אל אפרודיטה בתרגום אהרן שבתאי]. פולחן אפרודיטה ככל הנראה הגיע ליוון דרך פאפוס שבקפריסין שם נקראה בשם קיפריס, ומכאן גם המיתוסים אודות לידה מקצף הגלים ליד האי. לידתה מקצף הגלים שימשה נושא ליצירות אמנות.
_2015.jpg)
רוב החוקרים מאמינים כי האלה קיפריס קדומה אף יותר וקשורה לעשתר המסופוטומית (ודרכה לאיננה) ולעשתרת הפיניקית. לפי התלמוד (מסכת עבודה זרה פרק שלישי) היו מעמידים פסלים שלה בבתי מרחצאות, גם בארץ ישראל.
בת תטיס עריכה
על פי מקור אחד היא בתה של תלסה או טתיס, אלת הים.
בת זאוס עריכה
על פי הומרוס,[16] היא בתם של זאוס מלך האלים ודיונה.
הולדת אפרודיטה מקצף עריכה
_by_Peter_Paul_Rubens.jpg)
על פי תאוגוניה של הסיודוס היא נולדה מקצף שנוצר על הגלים לאחר שסירס הטיטן קרונוס את אביו אורנוס והשליך את איברי המין שלו לים ליד האי קפריסין או בסביבות קיתריה ומכאן כינויה (epithet) "קופרוס".[9]
אך המבושים שגזרם בצורו וזרקם מיבשת
אל נבכי-ים הסוכרים, עת רבה עוד נשאו על המים
עד אשר קצף לבן עטף את בשר בן הנצח.
בו, בהקצף, צמחה וגדלה העלמה. על קיתרי,
אי רב קדשה, ראשונה היא עברה ומשם חיש הגיעה
אל אדמת קפרוס, האי המקף על סביביו זרמי מים.
שמה יצאה האלה יפה נערצת, וירק
דשא צמח סביב נוי-חטב רגליה. ובשם אפרודיטי
[היא ילידת קצף ים ויפת העטרת קיתרי]
לה יקראו האלים ובני החלוף, כי מקצף
מים גדלה, אך קיתרי (Κυθέρεια) – על כי אל קיתרי הגיעה.
שם לה גם קפרוגנס (Κυπρογενής), כי בקפרוס נולדה שטוף המים.
פילומדס (φιλομμειδής) יכנוה, על כי מן האבר נוצרה.— תיאוגניה שורות 190–201 בתרגום שלמה שפאן, שירת הסיודוס, עמ' 97
מאהביה של אפרודיטה עריכה
זאוס, אביה של אפרודיטה, השיא אותה לאל הנפחים המכוער הפייסטוס בתמורה לכך שישחרר את הרה ממלכודת שטמן לה. אפרודיטה לא הייתה אשה נאמנה להפייסטוס, והמיתולוגיה היוונית שופעת בסיפורים על מאהביה האלים ובני התמותה. מאהבה המפורסם ביותר של אפרודיטה הוא אל המלחמה ארס. באמנות היוונית אפשר לראות ציורים רבים של הזוג. מאהב מפורסם נוסף של האלה הוא אדוניס.
משפט פאריס עריכה
אפרודיטה זכתה ב"משפט פאריס" בו הוטלה על הנסיך הצעיר פאריס לבחור למי להעניק תפוח מוזהב: לאפרודיטה, להרה או לאתנה. כל אחת מהן הבטיחה לו דבר-מה אם יבחר בה. אפרודיטה הבטיחה לו את האישה היפה בעולם, הלנה, והיא זו שקיבלה את התפוח המוזהב.
לקריאה נוספת עריכה
- אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 121-156, מסת"ב 9789655525694
קישורים חיצוניים עריכה
- עמנואל פרידהיים, מעשה רבן גמליאל במרחץ של אפרודיטי בעכו – עיון בראליה ארץ-ישראלית, קתדרה 105, ספטמבר 2002, עמ' 26-12
- אפרודיטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אפרודיטה (אלילה יוונית), דף שער בספרייה הלאומית- אפרודיטה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ R. S. P. Beekes, Etymological dictionary of Greek, Leiden: Brill, 2010, עמ' 179, מסת"ב 978-90-04-17418-4
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 119
- ^ Markus Egetmeyer, כרך 1: Grammaire, Formation des noms, Le dialecte grec ancien de Chypre, De Gruyter, 2010, עמ' 241 (פסקה §267), מסת"ב 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ משמעות שמה של אפרודיטה (באנגלית)
- ^ המנונים הומרים, אל אפרודיטה, 6
- ^ הסיודוס, תיאוגוניה, 199
- ^ הרודוטוס, היסטוריות, ספר 1, פסקאות 105, 131 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 1, פרק 14, פסקה 7 (1.14.7)
- ^ 1 2 ראו לדוגמה, היסיודוס, תיאוגוניה, 193
- ^ המנונים הומרים, אל אפרודיטה, 1
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 196, 305, וראו גם בכתובת אשמונעזר
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 305
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 95–96
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 1, פרק 14, פסקה 7 (1.14.7)
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 134, 249
- ^ Iliad, Book V