אפרודיטה
ערך זה עוסק באלת האהבה היוונית הקדומה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית. היא אחת משתים עשרה האלוהויות העליונות והמרכזיות של יוון העתיקה. מקבילתה ברומא היא ונוס.
_-_The_Birth_of_Venus_(1879).jpg) | |
| "לידת ונוס"; ציור מאת ויליאם אדולף בוגרו, 1879. הציור מתאר את המיתוס הידוע ביותר אודות אפרודיטה - היא ונוס הרומאית - לידתה מקצף הגלים, מוקפת בפמליה מלכותית. | |
| אלת האהבה והיופי | |
| תרבות | המיתולוגיה היוונית |
|---|---|
| מקום מגורים | אולימפוס |
| אלים מקבילים | ונוס (מיתולוגיה רומית) |
| אב |
אורנוס  |
| אם |
Dione |
| אחים |
מאנס |
| בן או בת זוג |
הפייסטוס, ארס |
| צאצאים |
אנתרוס, דימוס, ארוס, פובוס, הרמוניה (מיתולוגיה), הימרוס, הרמפרודיטוס, Hymen, פריאפוס, Rhodos, Eryx, טיכה, פייתו, איניאס, Polycaon, Golgos, Adrestia, חאריטות |
  | |
רוב המיתוסים אודות אפרודיטה הם משלים על אהבה, רומנטיקה ומיניות. אפרודיטה מייצגת מיניות ואהבה חסרת גבולות, שאינה מתחשבת במוסכמות. היא מסייעת לכל מי שחש אהבת אמת או תשוקת אמת, ומענישה את המזלזלים באהבתם של אחרים. לאפרודיטה פמליה מלכותית, הכוללת את ילדיה המכונפים ארוס, פותוס (אנ') והימרוס (אנ'), בתה פייתו (אנ') אלת השכנועים, נימפות ההרים והיערות ושלוש החאריטות.
משמעות שמה אינה ידועה; ייתכן שמקורה פיניקי. היוונים מקשרים את שמה למילה היוונית αφρος (אפרוס) שמשמעותה קצף, בשל העובדה שנולדה מקצף הגלים.[1]
כינויי אפרודיטהעריכה
לאפרודיטה שלל כינויים מתוכם:
מיתוסיםעריכה
מיתוסים מרכזייםעריכה
- הולדת אפרודיטה מקצף הגלים
- נישואי אפרודיטה להפיסטוס
- אפרודיטה וארס
- אפרודיטה ואדוניס
- ארוס ופסיכה
- פאריס והלנה היפה
- פיגמליון וגלתיאה
- מלניון ואטלנטה
- אפרודיטה ואנכיסס (סיפור לידת איניאס, ההמנון ההומרי לאפרודיטה)
סיפור לידת אפרודיטהעריכה
קיימות מספר גרסאות לגבי הולדתה של אפרודיטה, ככל הנראה מפני שהיא אינה יוונית, אלא מזרח-תיכונית במקורה. במהלך יצירות שונות מוזכרת עובדה זו, " לכולם חשובים מעשי קפרייס בהוד עטרתה" [דרוש מקור: הומרוס, המנונים הומרים, אל אפרודיטה בתרגום אהרן שבתאי]. פולחן אפרודיטה ככל הנראה הגיע ליוון דרך פאפוס שבקפריסין שם נקראה בשם קיפריס, ומכאן גם המיתוסים אודות לידה מקצף הגלים ליד האי. רוב החוקרים מאמינים כי האלה קיפריס קדומה אף יותר וקשורה לעשתר המסופוטומית (ודרכה לאיננה) ולעשתורת הפיניקית. לפי התלמוד (מסכת עבודה זרה פרק שלישי) היו מעמידים פסלים שלה בבתי מרחצאות, גם בארץ ישראל.
בת תטיסעריכה
על פי מקור אחד היא בתה של תלסה או טתיס, אלת הים.
בת זאוסעריכה
על פי הומרוס,[6] היא בתם של זאוס מלך האלים ודיונה.
הולדת אפרודיטה מקצףעריכה
על פי תאוגוניה של הסיודוס היא נולדה מקצף שנוצר על הגלים לאחר שסירס הטיטן קרונוס את אביו אורנוס והשליך את איברי המין שלו לים ליד האי קפריסין או בסביבות קיתריה ומכאן כינויה (epithet) "קופרוס".[4]
" אך המבושים שגזרם בצורו וזרקם מיבשת
אל נבכי-ים הסוכרים, עת רבה עוד נשאו על המים
עד אשר קצף לבן עטף את בשר בן הנצח.
בו, בהקצף, צמחה וגדלה העלמה. על קיתרי,
אי רב קדשה, ראשונה היא עברה ומשם חיש הגיעה
אל אדמת קפרוס, האי המקף על סביביו זרמי מים.
שמה יצאה האלה יפה נערצת, וירק
דשא צמח סביב נוי-חטב רגליה. ובשם אפרודיטי
[היא ילידת קצף ים ויפת העטרת קיתרי]
לה יקראו האלים ובני החלוף, כי מקצף
מים גדלה, אך קיתרי (Κυθέρεια) – על כי אל קיתרי הגיעה.
שם לה גם קפרוגנס (Κυπρογενής), כי בקפרוס נולדה שטוף המים.
פילומדס (φιλομμειδής) יכנוה, על כי מן האבר נוצרה.
(תיאוגניה שורות 190–201 בתרגום שלמה שפאן, שירת הסיודוס, עמ 97)
"
מאהביה של אפרודיטהעריכה
זאוס, אביה של אפרודיטה, השיא אותה לאל הנפחים המכוער הפייסטוס בתמורה לכך שישחרר את הרה ממלכודת שטמן לה. אפרודיטה לא הייתה אשה נאמנה להפייסטוס, והמיתולוגיה היוונית שופעת בסיפורים על מאהביה האלים ובני התמותה. מאהבה המפורסם ביותר של אפרודיטה הוא אל המלחמה ארס. באמנות היוונית אפשר לראות ציורים רבים של הזוג. מאהב מפורסם נוסף של האלה הוא אדוניס.
משפט פאריסעריכה
אפרודיטה זכתה ב"משפט פאריס" בו הוטלה על הנסיך הצעיר פאריס לבחור למי להעניק תפוח מוזהב: לאפרודיטה, להרה או לאתנה. כל אחת מהן הבטיחה לו דבר-מה אם יבחר בה. אפרודיטה הבטיחה לו את האישה היפה בעולם, הלנה, והיא זו שקיבלה את התפוח המוזהב.
לקריאה נוספתעריכה
- אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 121-156, ISBN 9789655525694
קישורים חיצונייםעריכה
- עמנואל פרידהיים, מעשה רבן גמליאל במרחץ של אפרודיטי בעכו – עיון בראליה ארץ-ישראלית, קתדרה 105, ספטמבר 2002, עמ' 26-12