פינאייר
פינאייר (בפינית: Finnair) היא חברת התעופה הלאומית של פינלנד. בסיסה נמצא בנמל התעופה ואנטה שליד הלסינקי.
איירבוס A319-100 של החברה | |||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בורסה | Nasdaq Helsinki Ltd (1989–FIA1S) | ||||||||||
תקופת הפעילות | 1923–הווה (כ־101 שנים) | ||||||||||
חברות בנות | |||||||||||
מיקום המטה | הלסינקי, פינלנד | ||||||||||
ענפי תעשייה | תעופה מסחרית | ||||||||||
הכנסות | 2,568,000 אירו (נכון ל־2017) | ||||||||||
מנכ"ל | Pekka Vauramo | ||||||||||
עובדים | 5,918 (נכון ל־2017) | ||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
www.finnair.com | |||||||||||
תולדות החברה
עריכההחברה נוסדה ב-1 בנובמבר 1923. וטיסתה הראשונה התקיימה בתאריך 20 במרץ 1924 מהלסינקי לטאלין.
מלחמת העולם השנייה הייתה קשה מאוד לחברה, עם תחילת המלחמה "גויס" חצי מצי המטוסים של החברה לרשות חיל האוויר הפיני וכשמלחמת החורף החלה מחצית מנוסעי החברה היו ילדים שהוטסו למקלט בשוודיה. בשנת 1946 עם סיום המלחמה השתלטה על החברה ממשלת פינלנד וארגנה אותה מחדש. הטיסות לאירופה חודשו בנובמבר 1947.
בשנת 1953 אומץ השם פינאייר כשם החברה, ובשנת 1961 קיבלה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה מסוג קרוול. בשנת 1969 ביצעה החברה את הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה שלה בקו לניו יורק. בשנת 1975 קנתה החברה את מטוסה רחב הגוף הראשון מסוג מקדונל דאגלס DC-10. בשנת 1983 הייתה לחברה האירופאית הראשונה שמבצעת טיסות ישירות ליפן כשחנכה את קו הלסינקי-טוקיו וכמה שנים מאוחר יותר גם הייתה לראשונה לטוס בין אירופה לסין. בשנת 1990 קיבלה החברה את ראשוני מטוסיה מדגם מקדונל דאגלס MD-11. בשנת 1999 הצטרפה החברה לברית חברות התעופה Oneworld.
החברה נהגה לקשט את חלק ממטוסיה בדמויות הסדרה ״המומינים״.
פעילות החברה בישראל
עריכההחברה מפעילה בין 2 ל-4 טיסות שבועיות בין נמל התעופה הלסינקי ואנטה לנמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מבוצעות במטוסי איירבוס A320.
בנוסף, החברה מפעילה טיסת שכר שבועית אחת בעונת החורף בין נמל התעופה הלסינקי ואנטה לנמל התעופה רמון ונמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מבוצעות במטוסי איירבוס A320.
צי המטוסים
עריכהצי המטוסים של החברה, נכון ליולי 2020:[1]
כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
J | W | Y | סה"כ | |||||
איירבוס A319-100 | 8 | — | 14 | — | 124 | 138[2] | צפויים לצאת משירות עד לשנת 2022[3] | |
איירבוס A320-200 | 10 | — | 14 | — | 151 | 165[4] | מטוס LY-FOX בחכירה מחברת GetJet.[5] צפויים לצאת משירות עד לשנת 2022[3] | |
160 | 174[6] | |||||||
איירבוס A321-200 | 19 | — | 16 | — | 180 | 196[7] | מטוס אחד נותר להישלח אל החברה[8] מטוסי ישנים צפויים לצאת משירות עד לשנת 2022[3] | |
193 | 209[9] | |||||||
איירבוס A330-300 | 8 | — | 45 | 40 | 178 | 263[10] | תאי הנוסעים צפויים להשתדרג בין השנים 2020 ל-2022[11] | |
32 | 217 | 289[12] | ||||||
איירבוס A350-900 | 15 | 4 | 46 | 43 | 208 | 297[13] | קבלת ההזמנה עד לשנת 2022.[14][15] | |
32 | 42 | 262 | 336[16] | |||||
אמבראר 190 | 12 | — | 12 | — | 88 | 100 | ||
סה"כ | 84 | 4 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פינאייר
הערות שוליים
עריכה- ^ "Finnair fleet".
- ^ "Airbus A319-100 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ 1 2 3 Finnair Airbus to Swap Finnair's Zodiac Seats Amid A350 Quality Concerns, Bloomberg.com, 5 June 2017. Retrieved 6 July 2017
- ^ "Airbus A320-200 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ http://www.getjet.aero/finnair-lease-a320-aircraft-pilots-getjet-airlines-operate-finnairs-european-routes-june-2018-january-2019/
- ^ Finnair fleet finnair.com Retrieved 22 March 2018
- ^ "Airbus A321-200 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ Finnair leases two A321 aircraft for the long term Retrieved on 15 December 2016
- ^ "Airbus A321-231 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ "Airbus A330-300 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ Finnairin kasvu jatkuu - kapearunkoprojekti etenee Lentoposti.fi (in Finnish) 2018-04-25 Retrieved on 25 April 2018
- ^ "Airbus A330-300 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ "Airbus A350-900 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018
- ^ "Annual Report 2017" (PDF). נבדק ב-16 בפברואר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "A350-900". World Airline News. נבדק ב-2017-02-18.
- ^ "Airbus A350-900 seat map" finnair.com. Retrieved 2 January 2018