50 סנט

זמר אמריקאי
(הופנה מהדף פיפטי סנט)

קרטיס ג'יימס ג'קסון השלישיאנגלית: Curtis James Jackson III; נולד ב-6 ביולי 1975), המוכר בשם הבמה פיפטי סנט (Cent ‏50), הוא זמר ראפ והיפ הופ, כותב שירים, מפיק טלוויזיה, משקיע, יזם, ושחקן קולנוע אמריקאי. במהלך הקריירה שלו מכר ג'קסון מעל 30 מיליון עותקים מאלבומיו, ונחשב מבין אמני ההיפ הופ העשירים ביותר.[1][2][3]

50 סנט
Cent ‏50
50 סנט בהופעה, 2012
50 סנט בהופעה, 2012
50 סנט בהופעה, 2012
לידה 6 ביולי 1975 (בן 49)
סאות' ג'מייקה, קווינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Curtis James Jackson III עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה 50 Cent עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קווינס, ניו יורק
תקופת הפעילות מ-1996
מקום לימודים Andrew Jackson High School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, שחקן, יזם ומפיק
סוגה ראפ, היפ-הופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים שיידי רקורדס, אפטרמת' אנטרטיינמנט, אינטרסקופ רקורדס, ג'י יוניט רקורדס
צאצאים Sire Jackson עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
50cent.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
50 סנט בהופעה

תחילת דרכו

עריכה

50 סנט הוא שם הבמה של קרטיס ג'קסון. ג'קסון נולד וגדל במשפחה חד הורית עם אמו, סוחרת סמים ברובע קווינס בניו יורק. בעודו בן שמונה, נרצחה אמו והוא גדל אצל סבו וסבתו. הוא הסתבך עם המשטרה פעמים רבות בגין מכירות סמים והחל לעסוק בראפ בסוף שנות ה-90.

קריירה

עריכה

ג'קסון החל את הקריירה המוזיקלית שלו בשכונת מגוריו, הוא החל לעשות ראפ במרתף של חבר, שם השתמש בפטיפונים כדי להקליט על כלי נגינה. ב-1996, חבר הכיר לו את וג'אם מאסטר ג'יי, חבר להקת Run DMC, וג'קסון חתם בחברת ההקלטות JMJ Records. ב-1999 החתימה אותו חברת קולומביה על חוזה הקלטות. אלבומו הראשון Power of the Dollar, שהיה אמור לצאת בשנת 2000, בוטל כחודשיים לפני יציאתו לאחר שג'קסון נורה.

ב-24 במאי 2000, ג'קסון הותקף על ידי חמוש מחוץ לביתה הקודם של סבתו בדרום ג'מייקה. לאחר שנכנס לרכב של חבר, הוא התבקש לחזור לבית כדי להביא תכשיטים; בנו היה בבית, וסבתו הייתה בחצר הקדמית. ג'קסון חזר למושב האחורי של המכונית, ומכונית נוספת עצרה בקרבת מקום; תוקף ניגש וירה תשע יריות מטווח קצר עם אקדח 9 מ"מ. ג'קסון נורה ביד, בזרוע, בירך, בשתי הרגליים, בחזה ובלחי השמאלית. פצע פניו גרם ללשון נפוחה, אובדן שן בינה וקול מעט עמום, חברו נפצע בידו. הם הובלו לבית חולים, שם בילה ג'קסון שלושה עשר ימים. התוקף לכאורה, דריל באום, חברו הקרוב ושומר הראש של מייק טייסון, נהרג שלושה שבועות לאחר מכן. תקופת ההחלמה נמשכה חודשים רבים. כתוצאה מכך בוטל חוזהו עם חברת "קולומביה".

בשנת 2002, ג'קסון הוציא את המיקסטייפ "Guess Who's Back". אמינם התרשם, הזמין את ג'קסון לטוס ללוס אנג'לס והכיר לו את ד"ר דרה. לאחר שחתם על חוזה תקליטים של מיליון דולר, ג'קסון הוציא את No Mercy, No Fear. המיקסטייפ כלל רצועה חדשה אחת, "Wanksta", שהופיעה בפסקול 8 מייל של אמינם, ולאחר מכן באלבום הבכורה שלו, "Get Rich or Die Tryin'"

ב-2003, 50 סנט הוציא את אלבום הבכורה שלו, Get Rich or Die Tryin' (תואר על ידי AllMusic כ"ככל הנראה אלבום הבכורה הכי מפוצץ של אמן ראפ מזה כעשור"). הרולינג סטון ציין את "החריצים האפלים של הסינת'ים, המקלדות הבאזז והקפיצה הפאנקית המתמשכת שלה", הוא הופיע לראשונה במקום הראשון ב-Billboard 200, ונמכר ב-872,000 עותקים בארבעת הימים הראשונים שלו.[ הסינגל המוביל, "In da Club" קבע שיא בילבורד כשיר המושמע ביותר בתולדות הרדיו בתוך שבוע. להיטים נוספים מתוך אלבום זה היו: P.I.M.P, Many men ו-21 Questions. בשנת 2005

האלבום המסחרי השני של 50 סנט, The Massacre, מכר 1.14 מיליון עותקים בארבעת הימים הראשונים שלו והיה במקום הראשון ב-Billboard 200 במשך שישה שבועות. ג'קסון היה אמן הסולו הראשון עם שלושה סינגלים בחמישיית הבילבורד באותו שבוע עם השירים "Candy Shop", "Disco Inferno" ו"How We Do". על פי הרולינג סטון, "הנשק הסודי של 50 סנט הוא קול השירה שלו - הקרון הטנור המתעתע עם צליל חובבני שהוא פורס כמעט בכל פזמון".

בספטמבר 2007, 50 סנט הוציא את אלבומו השלישי, Curtis, אשר נוצר בהשראת חייו ונמכר ב-691,000 עותקים במהלך השבוע הראשון שלו. הוא נמכר מאחורי ה-Graduation של קניה ווסט, שיצא באותו יום; התוצאה של קרב המכירות המתוקשר הזה בין ג'קסון לווסט הוסמכה לדעיכה המסחרית של סגנון הגנגסטה ראפ ו"עידן הבלינג" ששלט בעבר בהיפ הופ המיינסטרים. באלבום זה שיתף 50 סנט פעולה עם ג'סטין טימברלייק וטימבלנד בלהיט Ayo Technology.

אלבומו הרביעי של 50 סנט, Before I Self Destruct, יצא בשנת 2009 וכולל בתוכו את הלהיט Baby By Me עם זמר הR&B ני-יו. ביחד עם האלבום, יצא גם סרט באותו שם. הסרט זכה לביקורות מעורבבות. הפסקול של הסרט כולל שירים מהאלבום, סינגלים ושירים ממיקסטייפים שיצאו בשנתיים שלפני.

ג'קסון אמר שהוא עובד על אלבום יורודאנס, Black Magic. מאוחר יותר הוא אמר שהוא שינה את האלבום הבא שלו ל-The Return of the Heartless Monster לאחר שכתב חומרים שונים כשחזר הביתה מסיבוב ההזמנות ב-2010, וגנז את Black Magic. ב-3 בספטמבר, ג'קסון תמך באמינם בסיבוב ההופעות The Home & Home שלו ושל ג'יי זי, וביצע את "Crack A Bottle" עם אמינם וד"ר דרה על רקע שמועות על מתח בין ג'קסון לדרה.

ג'קסון צייץ בטוויטר שהאלבום היה "80% גמור" והמעריצים יכלו לצפות לו בקיץ 2011. בסופו של דבר הוא נדחה בשנה עקב חילוקי דעות עם אינטרסקופ רקורדס, כאשר ג'קסון אמר שהוא יוציא אותו בנובמבר 2011. אמינם יופיע באלבום, וג'קסון אמר שהוא עובד עם מפיקים חדשים כמו Boi-1da ואלכס דה קיד קרדיאק, שהפיק את "Start It Up" של לויד בנקס, אישר שהוא הפיק שיר לאלבום הקרוב.

בינואר 2014, ג'קסון אמר שהוא מתכנן לשחרר את Animal Ambition ברבעון הראשון של השנה. ב-20 בפברואר הוא עזב את שיידי רקורדס, אפטרמת' אנטרטיינמנט ו-Interscope, וחתם ב-Caroline ו-Capitol Music Group. לדברי ג'קסון, למרות שהיה חייב לאינטרסקופ אלבום נוסף, הוא שוחרר מהחוזה שלו בגלל הידידות שלו עם אמינם וד"ר דרה: "אני מקרה ומצב מיוחד. זה גם בגלל המינוף של קיום מערכות היחסים החזקות עם אמינם וד"ר דרה. הם לא רוצים שלא יהיה לי נוח. הם מעריכים את הידידות שלנו עד כדי כך שהם לעולם לא ירצו לסכן אותה בגלל מעט הכסף הזה.

באותו יום, הוא הכריז ש-Animal Ambition ישוחרר ב-3 ביוני והוציא את הרצועה הראשונה שלו. השיר, "Funeral", שוחרר עם סרטון באתר Forbes.com. הופק על ידי Jake One, הוא המשך ל"50 Bars" מאלבום קודם; שתי רצועות נוספות תוכננו לצאת ב-18 במרץ. ב-South by Southwest באוסטין, טקסס, ג'קסון ביצע את "Hold On" מהאלבום החדש. השיר הזה ו-"Don't Worry 'Bout It" שוחררו עם סרטונים נלווים ב-18 במרץ. לדברי ג'קסון, שגשוג יהיה נושא באלבום: "הפרויקט הזה, הייתי צריך לחפש קונספט, קונספט ממש טוב, בנקודת המבט שלי, וזה היה שגשוג. ציינתי את כל הדברים שיהיו חלק ממנו שגשוג, חיובי ושלילי.

ב-14 במאי 2015, ג'קסון חשף בראיון שהסינגל הראשון מ-Street King Immortal יוצג בתצוגה מקדימה בסוף השבוע של יום הזיכרון וככל הנראה ישוחרר ביוני. ג'קסון הוציא את "Get Low" ב-20 במאי 2015, כסינגל הראשון המיועד מתוך אלבום האולפן השישי שלו, Street King Immortal (2015). השיר, שהופק על ידי Remo the Hitmaker, כולל שירה של הראפרים האמריקאים 2 צ'יינז ו-T.I.

ב-31 במרץ 2017, Interscope Records הוציאה את האלבום האחרון של 50 Cent עבור הלייבל, אלבום הלהיטים הגדולים שכותרתו Best Of 50 Cent.

ב-2020 דווח שג'קסון הפיק שתי סדרות טלוויזיה עבור Starz, אנתולוגיה על היפ הופ ודרמה ביוגרפית על סוכנת הספורט ניקול לין. בשנת 2021, הוא הפך לאחד מהכותרים של פסטיבל המוזיקה Golden Sand בריביירה מאיה.בראיון ביולי 2021 ל"אינדיפנדנט", 50 סנט אישר כי החליט רשמית לגנוז את אלבומו של Street King Immortal לאחר שבילה עשור בגיהנום של פיתוח. הוא אפילו אישר שהוא מתכנן לשחרר פרויקט חדש לחלוטין. באוגוסט 2021, אושר כי הוא מככב בסרט הקרוב The Expendables 4. ב-13 בפברואר 2022, הופיע בהופעת אורח בהופעת המחצית בסופר בול ביחד עם חבריו הראפרים אמינם, סנופ דוג, מארי ג'יי בלייג' וד"ר דרה.

בספטמבר 2024, פורסם כי נטפליקס מפתחת סדרת דוקו העוסקת בהאשמות של סחר בנשים, סחיטה ותקיפה מינית המופנות כלפי שון קומבס, אותה מפיקים 50 סנט והבמאית אלכסנדריה סטייפלטון. 50 סנט וסטייפלטון הצהירו שהסיפור הוא נרטיב מורכב המתפרס על פני עשורים, והם מחויבים לתת קול לאלו שלא נשמעים ולהציג פרספקטיבות אותנטיות ומגוונות. הם הדגישו שההאשמות נגד קומבס הן מטרידות, אך הן אינן מייצגות את כל סיפור ההיפ הופ.[4]

עסקים

עריכה

חלק ניכר מהונו צבר ג'קסון מעסקיו, ובמיוחד ממכירת החזקותיו בחברת VitaminWater בשנת 2007 תמורת 100 מיליון דולר.[5] בשנת 2011 הוא הקים חברת SMS Audio המתמחה בייצור אוזניות אופנתיות ואביזרים נלווים.

ביולי 2015 הגיש ג'קסון בקשה לפשיטת רגל בעקבות חובות לנושים. במסמכי הבקשה, דיווח ג'קסון על חובות בסדר גודל של 32 מיליון דולר. הבקשה הוגשה בסמוך לפסיקת בית משפט שהורתה לו לשלם חמישה מיליון דולרים, בגין הפצת קלטת סקס של חברתו של הראפר ריק רוס.[6]

בשנת 2017 בוטל הליך פשיטת הרגל נגדו לאחר ששילם 22 מיליון דולר מוקדם מהצפוי.[7][8]

חיים אישיים

עריכה

ב-13 באוקטובר 1996, נולד לג'קסון בן בשם מרקיוס מחברתו דאז שניקווה. ב-1 בספטמבר 2012, נולד בנו השני סיר מחברתו דאז, הדוגמנית דפני ג'וי.

סכסוכים

עריכה

ריק רוס

עריכה

למרות שריק רוס החל בריב עם ג'קסון על תקרית לכאורה בטקס פרסי ההיפ הופ של BET ב-2008, ג'קסון אמר למקורות חדשותי שהוא לא זוכר שראה את רוס שם. מאוחר יותר באותו חודש הודלף לרשת שיר של רוס, כאשר המילים כנראה מזלזלות בג'קסון. מספר ימים לאחר מכן, ג'קסון הוציא את "הקצין ריקי (לך בראש, נסה אותי)" בתגובה ל-"Mafia Music". למחרת, רוס הופיע ב-Shade 45 (ערוץ של אמינם) ואמר לג'קסון להמציא משהו טוב יותר תוך 24 שעות.

לפני שעזב לוונצואלה, ג'קסון העלה סרטון ("יריית אזהרה") והראשון מתוך סדרה של סרטים מצוירים של "הקצין ריקי". בתחילת פברואר הוא העלה סרטון יוטיוב בו הוא מראיין את "טיה", אמו של אחד מילדיו של רוס; לדבריה, רוס הוא למעשה קצין כליאה. ב-5 בפברואר 2009, The Game התקשר לתחנת הרדיו KUBE בסיאטל. כשנשאל על המחלוקת בין ג'קסון לרוס, הוא התייצב לצדו של ג'קסון והציע לתווך: "ריק רוס, שלום לך, בן אדם" ו"50 אוכל אותך, ילד".

באלבומו Deeper Than Rap, רוס מתייחס לג'קסון ב"In Cold Blood" וההלוויה המדומה של ג'קסון היא חלק מהסרטון של השיר. כשהשיר שוחרר, רוס אמר שהוא סיים את הקריירה של ג'קסון. "ריק רוס הוא אלברט מ-CB4. אי פעם ראית את הסרט? הוא אלברט," השיב ג'קסון בראיון. "זה אף פעם לא נהיה יותר גרוע מזה. אתה מקבל בחור שהיה קצין כליאה יוצא החוצה ומבסס את כל הקריירה שלו על כתיבת חומר מנקודת מבט של סוחר סמים כמו" כביש מהיר "ריקי רוס". הריב ביניהם עלה מחדש בטקס ההיפ הופ של BET 2012, שם נראו חברי ג'קסון וחברי G-Unit Kidd Kid, מייק נוקס, טוני יאיו בווידאו כשהם תוקפים את Gunplay (חבר בקבוצת המוזיקה של רוס מייבאך). שרשרת היהלומים של Maybach Music של Gunplay נגנבה במהלך הקטטה, וכמה ימים לאחר מכן הופיע ג'קסון באולם באולינג בוושינגטון הבירה כשהוא עונד את השרשרת של Gunplay. ב-30 בינואר 2013, ג'קסון צייץ בטוויטר שניסיון הירי של רוס ביום הולדתו שלושה ימים קודם לכן היה "מבוים". ב-9 באוגוסט 2020, 50 סנט וריק רוס סיימו את הריב ביניהם.

דה גיים

עריכה

למרות שג'קסון היה קרוב ל-The Game לפני שהאחרון הוציא את אלבום הבכורה שלו, The Documentary, הם התפרקו. לאחר יציאת הסרט התיעודי, ג'קסון הרגיש ש-The Game לא נאמן על כך שהוא לא רוצה להשתתף בריבים של G-Unit עם ראפרים אחרים (כגון Nas, Jadakiss ו-Fat Joe) ורצונו לעבוד עם אמנים שאיתם G - היחידה התקוטטה. הוא אמר שהוא כתב שישה שירים לאלבום ולא קיבל קרדיט ראוי, מה שדה גיים הכחיש.

מאוחר יותר ג'קסון פיטר את The Game מ-G-Unit בהוט 97. לאחר ההודעה, The Game (אורח מוקדם יותר בערב) ניסה להיכנס לבניין עם פמלייתו. לאחר שנמנעה כניסתם, נורה אחד ממקורביו ברגלו בעימות עם קבוצת גברים שיצאו מהבניין כשהמצב הסלים, הראפרים ערכו מסיבת עיתונאים משותפת שהכריזו על פיוסם, והמעריצים לא היו בטוחים אם הראפרים ערכו תרגיל פרסומי כדי להגביר את המכירות של אלבומיהם שיצאו לאחרונה. לאחר שהמצב התקרר, G-Unit מתחה ביקורת על אמינות הרחוב של The Game והודיעה שהם לא יופיעו באלבומים שלו. במהלך הופעת קיץ ג'אם הכריז The Game על חרם על G-Unit, שאותו כינה "G-Unot".

לאחר הופעת הקיץ ג'אם הקליט The Game את "300 Bars and Runnin'", "דיס" מורחב של G-Unit ו-Roc-A-Fella Records, למיקסטייפ You Know What It Is Vol. 3. ג'קסון הגיב עם הקליפ שלו "Piggy Bank", עם The Game בתור Mr. Potato Head ופארודיות על יריבים אחרים. הם המשיכו לתקוף אחד את השני, כאשר The Game הוציא שני מיקסטייפים נוספים: Ghost Unit ומיקסטייפ-DVD, Stop Snitchin, Stop Lyin. ג'קסון הניח את ראשו של המשחק על גופו של חשפן זכר עבור השער של המיקסטייפ Hate It or Love It (G-Unit Radio Part 21) בתגובה לתמונות של The Game של G-Unit לבושות כאנשי הכפר המשחק, בחוזה עם Aftermath Entertainment, חתם עם גפן רקורדס על סיום התחייבויותיו החוזיות עם G-Unit (אם כי נטען שג'קסון לחץ על ד"ר דרה לפטר אותו). חבר G-Unit Spider Loc העליב את The Game בשירים, והאחרון הוציא את "240 Bars (Spider Joke)" ו-"100 Bars (The Funeral)" כשהם תקפים את G-Unit ואת Loc. תגובתו של ג'קסון הייתה "Not Rich, Still Lyin'", תוך לעג למשחק. לויד בנקס השיב לקטע של Game on a Rap City Freestyle-dozen, ואחריו שיר Game "diss" ("SoundScan") שלעג לירידה של 13 המקומות של האלבום Rotten Apple של בנקס במצעד בילבורד 200 והשני המאכזב שלו - מכירות בשבוע. בנקס השיב במיקסטייפ שלו Mo' Money In The Bank Pt. 5: העונה הירוקה של כנופיות ממשיכה עם "Showtime (המשחק נגמר)", אמר שג'קסון כתב חצי מהסרט התיעודי ולעג למחשבות האובדניות של דה גיים.

באוקטובר 2006, The Game עשה פתיח שלום (שלא נענה מיד) לג'קסון, אך יומיים לאחר מכן הוא אמר ב-Power 106 שהצעת השלום תקפה ליום אחד בלבד בכמה שירים ב-Doctor's Advocate, הוא רמז שהסכסוך הסתיים. הוא אמר ביולי 2009 שהסכסוך הסתיים בעזרת מייקל ג'קסון ודידי, והתנצל על מעשיו. לפי טוני יאיו, לא ג'קסון ולא G-Unit קיבלו את התנצלותו ודה גיים חידש את קריאותיו לחרם "G-Unot" בקונצרטים. ג'קסון הוציא את "So Disrespectful" ב-Befor I Self Destruct, מכוון לג'יי זי, The Game ו-Young Buck. המשחק הגיב ב"Shake", וצחק על הקליפ של "Candy Shop" של ג'קסון.

ב-1 באוגוסט 2016, 50 סנט סיים את הריב בן שתים עשרה השנים שלו עם המשחק כשהשניים היו במועדון הרצועות של אס אוף יהלומים והמשחק אמר "מה קרה, החרא הזה היה לפני 12 שנים."

ג'ה רול

עריכה

לפני שחתם באינטרסקופ רקורדס, ג'קסון עסק בסכסוך פומבי עם הראפר Ja Rule והלייבל שלו, Murder Inc. Records, ואמר שחבר שדד תכשיטים מ-Ja Rule והאחרון האשים אותו בתזמור השוד. Ja Rule אמר שהקונפליקט נבע מצילומי וידאו של קווינס, כאשר ג'קסון לא אהב לראות אותו "מקבל כל כך הרבה אהבה" מהשכונה. ב-The Hit Factory בניו יורק במרץ 2000, ג'קסון ניהל מריבה עם מקורבי Murder Inc. וקיבל שלושה תפרים על פצע דקירה. הראפר בלאק צ'יילד לקח אחריות על הדקירה, ואמר כי פעל מתוך הגנה עצמית כאשר חשב שמישהו שלח יד לאקדח.

סיומו של הריב בין חוק ג'קסון-ג'ה אושר במאי 2011. לפי Ja Rule, "אני מגניב. אנחנו לא מתעסקים יותר. לעולם לא נשתף פעולה. זה בדיוק מה שזה. אתה לא חייבים להיות במלחמה עם מישהו, אבל זה גם קצת כמו ארצות הברית ומדינה אחרת שהם אולי לא מסתדרים איתה. אנחנו לא חייבים לצאת למלחמה, אבל אנחנו גם לא חברים. אבל אנחנו יכולים לחפף בתוך עולם. הוא עושה אותו, והוא לא חושב עלי, ואני עושה אותי ואני לא חושב עליו."

ב-7 באוגוסט 2015, הריב בין שני הראפרים עלה מחדש לאחר מכן כאשר Ja Rule נתן משוב לעוקב חברתי באמצעות טוויטר על ריב דומה בין מיק מיל לדרייק. כועס, ג'קסון הגיב מאוחר יותר עם תמונות והערות באמצעות אינסטגרם, רק לצד דרייק. הסכסוך התחדש שלוש שנים מאוחר יותר ב-19 בינואר 2018, כאשר Ja Rule עלה לטוויטר וקרא ל-50 Cent ברשתות החברתיות. 50 סנט הגיב ברכישה ופינוי של ארבע השורות הראשונות של הקונצרט שלו.

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומי שיתוף פעולה

עריכה
  • 2003 – Beg For Mercy
  • 2008 – T.O.S: Terminate on Sight

פילמוגרפיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא 50 סנט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Zack O'Malley Greenburg, 50 Cent's Net Worth In 2015: $155 Million, Forbes (באנגלית)
  2. ^ 5. Curtis "50 Cent" Jackson ($110 million), Forbes (באנגלית)
  3. ^ Five Reasons Before I Self Destruct Flopped, Vibe, ‏2009-11-26 (באנגלית)
  4. ^ Selome Hailu, 50 Cent Sets Diddy Abuse Allegations Docuseries at Netflix: ‘It’s a Complex Narrative Spanning Decades’ (EXCLUSIVE), Variety, ‏2024-09-25 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ How Much Did 50 Cent Make From Vitamin Water?, Celebrity Net Worth, ‏2015-07-13 (באנגלית)
  6. ^ הראפר 50 סנט הגיש בקשה לפשיטת רגל, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2015
  7. ^ Staff; agencies (2017-02-03). "50 Cent discharged from bankruptcy after paying off $22m of debt". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-04-20.
  8. ^ Mrinalini Krishna, 50 Cent Broke No More, Investopedia (באנגלית)
50 סנט - פרסים