פתיחת התפריט הראשי

פלגיוס השני

האפיפיור ה-63, בין השנים 579-590.

פלגיוס השנילטינית: Pelagius II; בערך 520590) כיהן כאפיפיור משנת 579 ועד פטירתו.

פלגיוס השני
Pelagius II
פלגיוס השני
פלגיוס השני
לידה 520?
רומא, הממלכה האוסטרוגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 589
רומא, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־63
579590
(כ־11 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלגיוס היה יליד רומא, אולם ככל הנראה היה ממוצא אוסטרוגותי - כפי שניתן ללמוד משם אביו - ויניגילד.

פלגיוס החל את כהונתו ארבעה חודשים לאחר מות קודמו, בשל העובדה שנדרש אישור קיסר האימפריה הביזנטית למינויו. בעת בחירתו צרו הלומברדים על העיר רומא. פלגיוס פנה לקיסר האימפריה הביזנטית מאוריסוס וביקש את עזרתו להגן על רומא מפני הלומברדים הפולשים. בהיעדר עזרה מהביזנטים נאלץ פלגיוס לשלם ללומברדים על מנת שיסיגו כוחותיהם מהעיר.

בתקופת כהונתו של פלגיוס השני, בשנת 581, נוצר מחדש הקשר עם הבישוף של מילנו שניתק את הקשרים עם רומא בשל תמיכת האפיפיור פלגיוס הראשון בהחלטת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון לגנות את שלושת הבישופים - תאודורט מקירוס, תאודור ממופאסטיה, ואיבס, ואת כתביהם של שני הראשונים, אשר נודעו כ"שלושת הפרקים" (τρία κεφάλαια). יתר הבישופים של צפון איטליה המשיכו את הנתק עם רומא.

פלגיוס השני הורה על הקמת בזיליקת סן לורנזו פיואורי לה מורה.

בשנת 589 נפטר פלגיוס ממחלת הדבר אשר הרגה רבים מתושבי רומא, ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה