פתיחת התפריט הראשי
פלג תמיר

פלג תמיר (פלג בן-ציון תמיר) (18 בינואר 1928ד' באייר תשע"א, 8 במאי 2011) היה חבר הארגון הצבאי לאומי, אלוף-משנה בחיל האוויר הישראלי, מנהל וחבר דירקטריונים של חברות תעשייה ישראליות ומנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל, מנהל מפעלי תרבות ויושב ראש הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל. אחיו הוא תא"ל (מיל') אוריאל תמיר.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

משפחתו ונעוריועריכה

תמיר נולד בתל אביב, בן בכור לחנה לבית איזרסקי וליונה (ג'וני) תמיר (קופ) ונכד לתמר ז'בוטינסקי-קופ, אחותו של זאב ז'בוטינסקי, וליצחק אליעזר איזרסקי, חבר קהילת יהודי יפו ומראשוני תל אביב. על שמו פלג, כתב זאב ז'בוטינסקי להורים יונה וחנה קופ: "פלג הוא פלג נפלא, פלג פלגי הפלגים".[1] המשפחה עברה להתגורר בחיפה ברחוב ירושלים, בשל עבודתו של אביו, יונה תמיר, כמהנדס בחברת החשמל לארץ ישראל. וּבֵיתָהּ שימש מקום כינוס קבוע לחברי מפקדת אצ"ל, בפיקודו של בנימין זרעוני, ואחר של חנוך קלעי. יונה תמיר, השתתף בהוצאתו לאור של עיתון מחתרתי יחד עם חברים אנשי אצ"ל. בעקבות זאת, נעצר פעמיים על ידי השלטונות הבריטים, לראשונה ב-1939, ובשנייה לאחר השבת השחורה ב-1946. לפלג יש אח אחד בשם אוריאל תמיר (חבר לפלג באצ"ל בנעוריו. בהמשך התגייס גם הוא לצה"ל והגיע לדרגת תת-אלוף כראש מנת"ק בחיל חימוש).

באצ"ל ובמעצרעריכה

תמיר הצטרף לאצ"ל בהיותו נער. שבועות אחדים לאחר סיום לימודיו בבית הספר הריאלי בחיפה, ב-16 באוגוסט 1945, נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, יחד עם 19 אנשי אצ"ל שערכו אימונים במסגרת "קורס סגנים" ב"בית הספר למפקדים", בשוני ליד בנימינה. עשרים החניכים נשפטו בבית משפט צבאי בריטי, ונידונו למאסר.[2][3]

נידון לחמש שנות מאסר בכלא עכו, אך מפקד כוחות הצבא, שהיה צריך לאשר כל פסק-דין של בית משפט צבאי, אישר רק שלוש שנים. באוקטובר 1947 השתחרר בניכוי שליש על התנהגות טובה, אך לאחר מספר שעות נעצר שוב למעצר מנהלי[4], ונשלח למחנה המעצר בלטרון[5] ומשם למחנה המעצר בעתלית. באותן שנים, נעצר על ידי הבריטים גם אחיו אוריאל, בשעה שהשתתף בהדבקת כרוזי אצ"ל על קירות בתים ברחובות העיר עם חבריו. אחר כך, בתקופת הסזון הקטן פרצו לבית משפחת תמיר תוקפים אלמונים, והכו ופצעו את אוריאל ואת אמו, שניסתה להגן עליו.

באביב 1948 ברח תמיר מעתלית, מוסתר בתוך מזוודה[6] של חברו יצחק, אשר השתחרר מהמחנה. תמיר מיד חזר לפעילות באצ"ל, והשתתף בהתקפת האצ"ל על יפו במלחמת העצמאות באפריל 1948.[7]

בצה"לעריכה

תמיר התגייס לצה"ל, לאחר הקמתו ביוני 1948, ושירת בחיל האוויר. הוא נישא בשנת 1951.[8] המשיך בשירות קבע בתפקידי הדרכה בחיל האוויר. בשנים 1964–1968 עמד בראש שלישות חיל האוויר, והשתחרר מהשירות בדרגת אלוף-משנה[9]. הוא למד לתואר ראשון משפטים באוניברסיטת תל אביב, שהעניקה לו תואר LL.B בשנת 1958. ולמד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית, שהעניקה לו תואר M.B.A בשנת 1963.

בתעשייה הישראליתעריכה

עם שחרורו מצה"ל, מונה תמיר למנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל, תפקיד בו כיהן עד שנת 1980. בתקידו זה עסוק בעידוד רכישת תוצרת ישראלית, אולם הצהיר שהצרכן הישראלי צריך להעדיף תוצרת ישראלית רק כשהאיכות והמחיר זהים[10]. במהלך השנים אייש משרות מפתח בהתאחדות במקורביו, בעיקר מימי שירותו הצבאי[11]. במקביל, בשנת 1978 השתלם באוניברסיטת הרווארד בקורס מנהלים בכירים. כן יצא בשליחות הבונדס לסבב הרצאות בארצות הברית[12].

בסוף 1980 התמנה תמיר למנכ"ל חברת ההשקעות דנות תעשיות[13]. הוא השתתף בשלל דירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ציבוריות ומסחריות, כגון: התעשייה האווירית, אל על, הבנק הבינלאומי הראשון[14] והבנק הישראלי לתעשייה. הוא כיהן כשופט (נציג הציבור) בבית הדין הארצי לעבודה, היה חבר "העמותה להפקת סרטי המורשת הלאומית" ובהנהלת "קרן רמת גן".

בשנים 1982–1984 כיהן כיושב ראש המועצה הציבורית והוועד המנהל של התזמורת הקאמרית הישראלית[14]. היה גם חבר הנהלת העמותות מוזיאון האצ"ל וברית חיילי האצ"ל[14].

בשנים 1984 ועד שלהי 1987, הופקד על מפעל מלווה העצמאות והפיתוח ("הבונדס") באירופה, ובמסגרת תפקידו שהה בלונדון. כיהן כמנכ"ל חברת שיכון ופיתוח לישראל, בשנים 19881992. בשנים 1992–2006, היה מנכ"ל אתר ההנצחה הממלכתי ומוזיאון מערכות ישראל "המרכז הלאומי למערכות ישראל" בהר איתן. במקביל, הוא למד מוזאולוגיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב בשנת 1995.

תמיר היה ידיד של עזר ויצמן מימי שירותם המשותף בחיל האוויר ועמו היה חבר בקבוצת יוסף קרמרמן בתנועת החרות[15]. היה חבר הנהלת תנועת החרות, אך הפסיק להיות פעיל כאשר ויצמן פרש מהנהגת התנועה בשנת 1972[16].

במכון ז'בוטינסקי בישראלעריכה

בשנת 1994, נבחר לכהונת יושב ראש הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל, תפקיד אותו מילא בהתנדבות שני עשורים עד יומו האחרון. בתקופת כהונתו עבר המכון תהליכים של מיחשוב מקיף, פרסום והוצאה לאור של תעודות ומסמכים לרשות הציבור (באמצעות האינטרנט), והתקנת שתי תצוגות אור-קוליות: "זאב ז'בוטינסקי – מעגל חיים" ו"'הספורט הלאומי' – עליית 'אף-על-פי'", במוזיאון מכון ז'בוטינסקי, שבו מבקרים אלפים מדי שנה. תמיר יזם את הוצאתו לאור של הכותר אגרות זאב ז'בוטינסקי וחיבורים וכותרים נוספים על ז'בוטינסקי ומשנתו, על תולדות התנועה הרוויזיוניסטית ועל הארגונים: אצ"ל ולח"י. ביוזמתו והנהלתו, ובתיאום עם מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מעניקה הוועדה האקדמית שליד מכון ז'בוטינסקי פרסי מחקר לחוקרים ולתלמידים מדי שנה.

נפטר בד' באייר תשע"א, 8 במאי 2011.

אילן יוחסיןעריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חוה ז'בוטינסקי
(לבית ז"ק)
 
יבגני (יונה בן צבי) ז'בוטינסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוענה ז'בוטינסקי
(לבית הלפרין)
 
זאב ז'בוטינסקי
 
 
 
מירון מיטיה ז'בוטינסקי (נפטר בגיל 6)
 
 
 
תמר ז'בוטינסקי-קופ
 
פלג קופ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביבה ז'בוטינסקי
(לבית קוגון)
 
פרופ' ערי ז'בוטינסקי
מתמטיקאי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונה (ג'וני) תמיר (קופ)
 
חנה תמיר
(לבית איזרסקי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ענת ז'בוטינסקי
(לבית טל)
 
רס"ן (מיל') זאב ז'בוטינסקי (הנכד)
טייס בחיל האוויר,
מחלוצי תעשיית ההייטק בארץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ד"ר קרני רובין-ז'בוטינסקי
 
אנטולי רובין
אסיר ציון
 
אל"ם (מיל') פלג תמיר
יו"ר מכון ז'בוטינסקי בישראל
 
תא"ל (מיל') אוריאל תמיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ד"ר הדר יוענה ז'בוטינסקי
 
טל שחר ז'בוטינסקי
 
מור דשל-ז'בוטינסקי
 
הללי ז'בוטינסקי
 
יאיר ז'בוטינסקי
 
תמי רובין
 
ערי רובין

לקריאה נוספתעריכה

  • "פלג תמיר ז"ל: ה'נכד' של ראש בית"ר", חדשות המכון, מכון ז'בוטינסקי, גיליון 50, ספטמבר 2011, עמ' 1, 12.13

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זאב ז'בוטינסקי, איגרת (פריז, 31 במאי 1928, אל יונה וחנה קופ, חיפה), איגרת 72, איגרות, כרך שישי: ינואר 1928 – דצמבר 1929, (עורך: דניאל קארפי), תל אביב: הוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, ירושלים: הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"ב 2002, עמ' 80.
  2. ^ ראו: תיק כ 4 - 22 / 3 / 1, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל. בין החניכים: דוד קירפיצ'ניקוב, אמנון מוסקוביץ, יצחק גנצווייך, משה צירין, גדעון בנצנברג, שמעון רוטנברג, שמואל קמינסקי, יואכים פליס, יהודה בנצנברג, דבורה שפירא, יהודה למברגר וברכה בירנבוים. בין המעידים במשפטם היו הרב יהודה לייב פישמן מימון וההיסטוריון פרופ' יוסף קלוזנר.
  3. ^ בביה"ד הצבאי החל משפט 20 צעירים יהודים, המשקיף, 19 בספטמבר 1945
  4. ^ הורי העשרים, חרות, 5 באוקטובר 1960
  5. ^ שוחרר ממאסר מעכו ונשלח למעצר ללאטרון, המשקיף, 12 באוקטובר 1947
  6. ^ במובלעת הבריטית המתפרקת, חרות, 5 בדצמבר 1952
  7. ^ ראו: פלג תמיר, 20 דקות בתוך מזוודה, בתוך: אנשל שפילמן (עורך), כך ברחנו לחזית, 36 תיאורי בריחות נועזות של חברי המחתרות אצ"ל לח"י והגנה, מבתי-הכלא הבריטיים בארץ, תל אביב: המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, 1979, עמ' 291–295.
  8. ^ ראו למשל: תיק כ 25 - 22 / 5, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל.
  9. ^ אל"מ פלג תמיר, מנכ"ל התאחדות בעלי התעשיה, דבר, 12 במאי 1968
  10. ^ רבקה בת צור, סנוב, תוצרת הארץ כבר ניסית?, דבר, 30 בינואר 1969
  11. ^ דוד ליפקין, החלטת מנכ"ל התאחדות בעלי התעשיה להדיח את הדובר מסעירה התעשיינים, דבר, 1 באוגוסט 1973
  12. ^ רוצים להשקיע ולהשתקע, מעריב, 6 בדצמבר 1970
  13. ^ חברה־בת של "דנות" תרכז השקעות בתעשיה, דבר, 7 בספטמבר 1980
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 שרית ילוב, משדות המוסיקה, דבר, 14 ביוני 1983
  15. ^ מ. מייזלס, "קבוצת קרמרמן" ניצחה פעמיים את "‬קבוצת לנדאו" בהנהגת חרות, מעריב, 11 במרץ 1970
  16. ^ בבית ז'בוטינסקי נרגעו מרוח הפרצים של עזר וייצמן, מעריב, 21 במרץ 1974