יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח בלתי אנציקלופדי בסגנון פמפלט פרסומי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קהילת יפו היא קהילה משיחית הקיימת משנות השלושים של המאה ה-20 [דרוש מקור]. קהילת יפו מוגדרת כ"קהילת אחים" (open brethren assembly)[דרוש מקור].

היסטוריה של קהילת האחיםעריכה

קהילת האחים נחקרה כאחת הקהילות האנאבפטיסטיות אשר הצליחו לשמר את הדרכים המסורתיות שלהן בעולם המודרני (Goreham, 2002). קהילת אחים זהו תרגום של המונח: brethren assembly המתייחס לזרם בקהילות המשיחיות אשר הוקם בשנת 1825 בדבלין שבאנגליה, כאשר ד"ר אדווארד קרונין וקבוצה קטנה של חבריו החלו להיפגש בדרך לא פורמלית על מנת לעבוד את אלוהים (Tonts, 2001). המושג קהילת אחים אינו מורה על כך שחברי הקהילה הם רק ממין זכר, המילה brethren מתייחסת הן לאחים והן לאחיות. פגישות אלו החלו בעקבות ספיקות לגבי התנהלות הכנסייה האנגליקנית, בעיקר לגבי המעמד של כוהני הדת בכנסייה. בשנת 1827 הצטרף לקבוצה ג'ון נלסון דרבי אשר הטיף לצורך לחזור ללימוד האמיתי של הברית החדשה, אשר שונה לדעתו על ידי כוהני הדת בכנסייה (Rowdon, 1999).

דרבי טען שחייבים לפרוש מכל לימוד מוטעה של כתבי הקודש על מנת להשיג אחדות באמונה המשיחית (Smith, 1996). מה שאפיין את קהילת האחים היה הדבקות בלימוד הנכון של כתבי הקודש, היעדרות של תפקידי כהונה וקיום סעודת האדון (לקיחה מהלחם והיין) בכל יום ראשון. הקהילה בדבלין יצרה קשרים עם אנשים שיצאו מהכנסיות האנגליקניות כך שב-1832 כבר הוקמו קהילות אחים בבריסטול, בבורנמאות', באקסטר ובפלימות'. קהילת האחים בפלימות' גדלה במהירות כך שבשנת 1845 היו 1200 אחים ואחיות בקהילה זו (Coad, 1997). מסיבה זו נקראה קהילת האחים בשם הלא רשמי: האחים מפלימות'.

מספר קהילות האחים הלך וגדל אך במהלך שנת 1848 נוצר פילוג גדול בתנועה סביב הנושא של השתתפות בסעודת האדון. היו אחים אשר הסכימו לאפשר למאמינים משיחיים מקהילות אחרות לקחת מן הלחם ומן היין באספתם והיו אלה שלא הסכימו לעשות זאת. רוב האחים בקהילות האחים החזיקו בדעה שאין סיבה מוצדקת לא לאפשר למאמינים משיחיים מקהילות אחרות להשתתף בסעודת האדון (Humphreys and Ward, 1967). כתוצאה מוויכוח זה התפלגה קהילת האחים, דרבי ותלמידיו הקימו קהילת אחים 'אקסקלוסיבית' או 'סגורה' בכך שלא אפשרו למאמינים משיחיים מקהילות אחרות להשתתף עימהם בסעודת האדון. החלק הגדול יותר הקים קהילות אחים 'פתוחות' כמו הקהילה שהייתה בפלימות'. האחים בקהילות האחים ראו חשיבות רבה להפצת אמונתם ולכן לא עבר זמן רב עד שהוקמו קהילות אחים במדינות שונות באירופה, בארצות הברית, בקנדה וביבשת אפריקה ואסיה. מעניין שבהודו הוקמו קהילות אחים על ידי מקומיים וללא התערבותם של האחים מחוץ להודו. אותו התהליך שהתרחש בכנסיות האנגליקניות באנגליה התרחש בהודו והוקמו קהילות אחים המחזיקות באותן הדעות של הקהילות באנגליה.

רק בשלב מאוחר יותר כאשר הגיעו אחים מחוץ להודו על מנת להפיץ את האמונה, הם גילו שכבר קיימות קהילות אחים בהודו והצטרפו אליהן. כיום מספר קהילות האחים בהודו מגיע ל-2000. כיום קיימות קהילות אחים כמעט בכל יבשת ובכל ארץ כך שהמספר המוערך של החברים בקהילות האחים הוא 1,000,000. בישראל הוקמה קהילת אחים מקומית בשנת 1926 בחיפה על ידי ג'.ו. קלפהם מניו זילנד (מרצ'ינקובסקי, 1994). מאוחר יותר הוקמה קהילה קטנה בירושלים על ידי א. שלי, יו"ר לשכת המסחר הבריטית. האחים היו עורכים ועידות שנתיות בירושלים, בחיפה, בביירות ובמקומות אחרים. מאוחר יותר הוקמו קהילות גם בנצרת ובת"א יפו. כיום ישנן שתי קהילות אחים 'פתוחות' דוברות עברית בחיפה וביפו, 3 קהילות אחים 'פתוחות' דוברות ערבית בגליל ו-3 קהילות אחים 'סגורות' דוברות ערבית בגליל.

היסטוריה של הקהילה המשיחית יפו ת"אעריכה

כאמור, קהילת האחים הראשונה שהוקמה בישראל הייתה בחיפה בשנת 1926 (מרצ'ינקובסקי, 1994), ורק מאוחר יותר הוקמה קהילת האחים ביפו. מייסד קהילת האחים ביפו (הקהילה המשיחית יפו ת"א) היה יצחק שלמה אוסטרובסקי, הנקרא: האח אוסטרובסקי. האח אוסטרובסקי נולד בשנת 1902 באוקראינה למשפחה יהודית מסורתית (Nerel, 1996). בהיותו נער אביו נהרג מול עיניו בפוגרומים שנעשו כלפי היהודים באוקראינה והאח אוסטרובסקי החליט לנסוע לארץ ישראל. בדרכו לארץ ישראל הוא הגיע עם קרובי משפחתו לעיר קישינב ובה הוא פגש יהודי משיחי בשם לאון אברבוך, אשר היה מנהיג קבוצה קטנה של יהודים משיחיים. מאוחר יותר האח אוסטרובסקי קנה את ספר הברית החדשה ולאחר קריאה ומאבקים רוחניים פנימיים החליט להאמין ולהתמסר למשיח ישוע כאדון לחייו וכבן אלוהים. אם כן בגיל 16 האח אוסטרובסקי הפך למאמין משיחי ובגיל 17, בשנת 1919, הוא הגיע לארץ ישראל.

כאשר הוא הגיע לארץ הוא גר בחיפה בבית הספר ללימוד כתבי הקודש בהר הכרמל. בין השנים 1924-1929 האח אוסטרובסקי גר בלונדון, אנגליה במטרה ללמוד את כתבי הקודש בבית ספר קטן ללימוד כתבי הקודש. האח אוסטרובסקי לא היה מסופק מהלימוד שקיבל באנגליה ובראשית שנות השלושים חזר לארץ ישראל. בשנת 1932 בהיותו בגיל 30 האח אוסטרובסקי נשא לאישה את האחות שרה שהייתה רעייתו למשך יותר משישים השנים הבאות. בהתחלה הם גרו בירושלים והאח אוסטרובסקי היה פעיל בהפצת האמונה המשיחית בירושלים. ביחד עם האח ולדימיר פ. מרצ'ינקובסקי ארגן האח אוסטרובסקי הרצאות בבית הספר האיטלקי בנושא האמונה המשיחית, בהרצאות אלה נכח בקביעות ד"ר טשרניחובסקי, המשורר הידוע (מרצ'ינקובסקי, 1994).

בתחילת שנות השלושים האח אוסטרובסקי התחיל לקיים אסיפות עבור מאמינים משיחיים מקומיים יהודים וערבים ברחוב אילת בגבול בין יפו לת"א. האסיפות התקיימו בבניין שהיה שייך לטמפלרים הגרמניים באזור המושבה הגרמנית. הקהילה נקראה בשם : אולם פניאל, ובאסיפות נכחו ערבים וגם אזרחים וחיילים בריטים. האספה המרכזית הייתה ביום שבת אחר הצהרים ובאסיפה זו ערכו את סעודת האדון, כלומר לקיחה מן הלחם והיין, ולמדו מכתבי הקודש. בימי רביעי הייתה אספת תפילה. האסיפות נערכו בשפה העברית ולעיתים בשפה הרוסית כאשר נכחו בהן עולים מברית המועצות. בצמוד לקהילה הייתה מרפאה שבה עבדו רופא משיחי ואחיות משיחיות ובמרפאה זו נעזרו הן מאמינים משיחיים והן אנשים שהיו זקוקים לעזרה רפואית.

משנת 1935 ועד שנת 1947 האח אוסטרובסקי ערך רבעון יהודי משיחי בשם "הצופה". בכתב עת זה הופיעו מאמרים בעברית או מאמרים אשר תורגמו לעברית והוכנסו לכתב העת. האח אוסטרובסקי ואשתו שרה חיו באזור ביפו שבו התנהלה המלחמה בשנת 1948 ולכן הם עברו מיפו להרצליה וניסו להקים קיבוץ משיחי (Unto, 1993). בקיבוץ היה להם שטח לא קטן עם תרנגולות, ירקות ופרדס. בשל חוסר בעובדים משיחיים, הקיבוץ נסגר עשר שנים מאוחר יותר.

החל משנת 1948 רכוש הטמפלרים הגרמנים נמכר למי ששילם את המחיר הגבוה יותר ולכן היה על האח אוסטרובסקי למצוא מקום אחר לקהילה. בתחילת שנות השישים הקהילה יכלה להרשות לעצמה לקנות אולם עבור אסיפות הקהילה ברחוב יפת ביפו. מאותו הזמן אסיפות הקהילה מתנהלות באותו המקום. בהתחלה האח אוסטרובסקי הקים חנות ספרים משיחית בצמוד לאולם הקהילה אך מספר שנים מאוחר יותר החנות נסגרה ואולם הקהילה הורחב על חשבון השטח של חנות הספרים. הקמת הקהילה ברחוב יפת ופתיחת החנות לוו ברדיפות מצד הארגון הדתי "יד לאחים" וההפגנות שנערכו מחוץ לחנות הופיעו בעיתונות (ראה נספח 1). אפילו הרב מאיר כהנא ראה לנכון לבוא לקהילה ולהביע את כעסו והחל לזרוק כיסאות שהיו במקום עד שהיה צורך להזמין את המשטרה.

האסיפות בבית הקהילה ברחוב יפת התנהלו בימי שבת אחר הצהרים ובימי שני בערב. בימי שבת הייתה האספה המרכזית שבה השתתפו הנוכחים בסעודת האדון ולאחר מכן שמעו שיעור מכתבי הקודש. בימי שני הייתה אספת תפילה ולימוד מכתבי הקודש. במהלך השנים שהאח אוסטרובסקי היה פעיל בקהילה היו כאלה שהתחילו להאמין בישוע והצטרפו לקהילה ואחרים שעזבו, בין אם מתוך כך שעזבו את האמונה המשיחית ובין אם מתוך חוסר הסכמה תאולוגית או ניהולית עם האח אוסטרובסקי. בתחילת שנות השמונים האח אוסטרובסקי ואשתו שרה החליטו לעבור לגור בקנדה (ראה נספח 2) ולהיות קרובים לילדיהם. זו הייתה החלטה קשה בעבורם שכן לבם היה תמיד בישראל ובקהילה הקטנה ביפו.

בשנת 2001 האח אוסטרובסקי נפטר בגיל 98 לאחר שאשתו שרה נפטרה כשנתיים קודם לכן. במהלך השנים שהאח אוסטרובסקי היה בקנדה הוא ביקר מספר פעמים בארץ והתמיד לשלוח מכתבים שבהם הוא הביע את דאגתו למצבו הרוחני של עם ישראל. כאשר האח אוסטרובסקי עזב לקנדה בתחילת שנות השמונים נוצר חלל בקהילה שהיה צורך למלאו, שכן הוא מילא תפקידים רבים בדאגתו לחיי הקהילה ובעיקר לימד מכתבי הקודש. בתקופה שבה הוא עזב הצטרפו לקהילה שני זוגות צעירים מקנדה אשר הצליחו למלא את החלל שנוצר. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים הצטרפו לקהילה מאמינים משיחיים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר. אותם עולים, אשר היו כבר מאמינים משיחיים לפני שעלו לישראל, נשארו כעשר שנים בקהילה עד שעזבו לקהילות משיחיות דוברות רוסית, אשר קמו בשנים האחרונות בישראל. לאחר עזיבת המשפחות מקנדה באמצע שנות התשעים ועזיבת העולים דוברי הרוסית, נשארה הקהילה קטנה מאוד במספר חבריה, כעשרים במספר. מאמצע שנות התשעים קיבלה הקהילה מעמד של עמותה רשומה במדינת ישראל הפועלת על פי חוקי המדינה.

קישורים חיצונייםעריכה