פתיחת התפריט הראשי

הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

הרב פנחס אפשטיין
(עפשטיין)
אין תמונה חופשית
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
פטירה 26 בדצמבר 1969
י"ז בטבת תש"ל
ירושלים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות רבני העדה החרדית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
רבותיו הרב זלמן סנדר כהנא שפירא
חיבוריו "אוריין תליתאי", "מנחה חרבה" (חלק ראשון של "מנחת ירושלים" שאין לו המשך) ועוד כתבים שנשרפו במלחמת השחרור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד בעיירה גראייבה שבלטביה, בנו הצעיר של הרב ישעיה אפשטיין (נפטר בי' באייר תרע"ה), מחבר "לבוש ישע" שר' פנחס דאג להוצאתו לאור. אביו לימד בכמה עיירות בליטא וכיהן כראש ישיבה בקוידנוב ובישיבת "תורת חיים" בירושלים. אמו אסתר, בת ר' אברהם רבינוביץ.

למד בכמה מקומות, בין השאר בקריניק, מפי הרב זלמן סנדר כהנא שפירא.

בהיותו כבן 18 עלה לארץ ישראל. נשא לאישה את חיה פסיל בת הרב ברוך שלאם (קרי: שְלוֹם), בוגר ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה שכיהן כרב בדרום אפריקה והיה נכדו של הרב אורי דוד אפריון, רבה של זאגר שבליטא ומחבר ספר "אפריון דוד". אשתו של הרב אפשטיין נפטרה בגיל 37.

כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים.

בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. לאחר פטירת הרב אפשטיין החליפו הרב דוד יונגרייז.

התנגד לציונות ולהשתתפות בבחירות לכנסת. עם זאת העריך את הרב קוק, ובמכתב אליו מתרפ"ג הוא מציע לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים, וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י (=מורנו הרב אברהם יצחק) קוק שליט"א (שיחיה לימים טובים ארוכים), האב"ד (הרב אב בית דין) פה עיה"ק (=עיר הקודש)".

הרב פנחס אפשטיין נפטר ביום שישי י"ז בטבת ה'תש"ל, 26 בדצמבר 1969, סמוך לכניסת השבת. הלווייתו התקיימה במוצאי שבת והוא נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

משפחתועריכה

אשתו הראשונה הייתה חיה פסיל לבית שלום (שלאם), בניו מנישואיו אלו היו: הרב ישעיה והרב אברהם חיים. ובנותיו: אסתר - אשת הרב הלל וינד שהיה משמשו של האדמו"ר הרב אהרן רוקח מבלז, ואהובה דינה ליבא - אשת הרב אברהם ברדקי. אחות אשתו נישאה לרב ישראל אזרחי, אבי הרבנים ברוך מרדכי ויצחק אזרחי.

אשתו השנייה הייתה שושנה (רוזה), ילדיהם היו: רחל אפשטיין-זוסמן, זרח יוסף ליב אפשטיין, יונה אפשטיין-פרידמן ויעקב (שמעון) אפשטיין. הזוג התגרש בשנת 1950.

אחיו היה הרב זרח אפרים אפשטיין, ראש ישיבת תורת חיים. אחותו אלקה, נישאה לרב משה וינוגרד, ממנהלי ישיבת תורת חיים (שהיה אחיינו של אחיו ר' זרח).

חיבוריועריכה

היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו במלחמת העצמאות כשחיילי הלגיון הירדני הבעירו את הרובע היהודי בעיר העתיקה. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.

לקריאה נוספתעריכה

  • ויעמוד פינחס ויפלל : קורות חייו של... ראב"ד עיה"ק ירושלים רבי פינחס עפשטיין ושל אביו... רבי ישעי', בהוצאת משפחת לייבוביץ, בני ברק תש"ס (כולל סיפורים, מאמרים, כרוזים, מכתבים, הספדים, הסכמות, ועוד‬)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה