פנתסיליאה

פנתסיליאה
Πενθεσίλεια
תפקיד	מלכת האמזונות
תרבות	מיתולוגיה יוונית
אב	ארס
אם	אוטררה
אחים	היפוליטה, אנטיופה, מלניפה
בן או בת זוג	אכילס

פנתסיליאה (ביוונית: Πενθεσίλεια), בתו של ארס אל המלחמה, הייתה מלכת האמזונות במיתולוגיה היוונית.

מקורות

ישנם מקורות רבים וסותרים לסיפורה של פנתסיליאה.^[1] סיפורה הופיע בחיבור האבוד "האתיופיס" (Aethiopis), שנכתב על פי המשוער במאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס. מבחינה כרונולוגית האתיופיס ממשיך את האיליאדה של הומרוס, שמסתיימת במותו וקבורתו של הקטור ולא מספרת את סיפורה של פנתסיליאה. לפי גרסה אחת שקיימת לאיליאדה, היא מסתיימת במשפט הצופה את בואן של האמזונות.^[2]

האתיופיס עצמו לא השתמר, אך קיים דיווח על תוכנו, שבו מוזכרת פנתסיליאה, בקטעים מחיבור של סופר בשם פרוקלוס, אשר זהותו אינה ידועה.^[3] סיפור זה הורחב משמעותית על ידי קינטוס מסמירנה בספר "נפילת טרויה" מהמאה ה-3 לספירה.^[4] בין המקורות המוקדמים יותר שמספרים את סיפורה של פנתסיליאה בהתאם לכתוב באתיופיס, ניתן למנות גם את הביבליותקה היסטוריקה של דיודורוס סיקולוס (המאה ה-1 לפנה"ס), הביבליותקה של פסאודו-אפולודורוס (המאה ה-1 או ה-2 לספירה). האינאיס של ורגיליוס (נכתבה בשנים 29–19 לפנה"ס) מסתמכת גם היא על המעשה כפי שהוא מסופר באתיופיס.

חיבור מוקדם אחר הוא פואמה של סטסיכורוס (אנ'), בן המאות ה-7 וה-6 לפנה"ס. בפואמה זו פנתסיליאה, ולא אכילס, הרגה את הקטור. עוד מקור שמספק גרסה שונה של המעשה הוא הפואמה "אלכסנדרה" של ליכופרון. זהות המחבר ותאריך יצירתה לא מקובלים על כל החוקרים. בעבר היא זוהתה עם ליכופרון (אנ') איש כלקיס בן המאה ה-4 לפנה"ס, אך זיהוי זה היה שנוי במחלוקת עוד בעת העתיקה, ומבקריו טוענים שמקור הפואמה הוא במאה ה-3 או ה-2 לפנה"ס.^[5] הפואמה מתארת סוף ברוטלי במיוחד לחייה של פנתסיליאה כשעיניה מנוקרות וגופתה מושחתת ומשלכת לנהר הסקמנדר (אנ').^[1]

מקורות מימי הביניים, ביניהם ספר עיר הגבירות של קריסטין דה פיזאן, הדגישו יותר את הגבורה של פנתסיליאה הלוחמת והאדירו אותה יותר מאת אכילס. אצל דה פיזאן, פנתסיליאה מתאהבת בהקטור ומגיעה לטרויה בעקבות אהבתה, אך היא מגיעה לעיר לאחר שהקטור נהרג. היא נהרגת בידי בנו של אכילס, נאופטולמוס.^[6]

סיפורה

על פי הפרגמנטים של פרוקלוס

בפרגמנטים של פרוקלוס, אשר מדווחים על הכתוב באתיופיס, כל שמסופר על פנתסיליאה נתון בקטע הבא (כאן בתרגום מתרגום לאנגלית): "האמזונה פנתסיליאה, בתו של ארס ממוצא תראקי, באה לעזרתם של אנשי טרויה, ואחרי שהציגה עוז רוח כביר, היא נהרגת על ידי אכילס ונקברת על ידי הטרויאנים". לפי המסופר באותו המקור, לאחר מותה, אכילס שחט את החייל היווני תרסיטיס, משום שהאחרון לעג לו על אהבתו כביכול לפנתסיליאה. בעקבות מרחץ הדמים, אכילס יוצא למסע שבמהלכו הוא סוגד לאלים ומטוהר על ידי אודיסאוס.^[7]

על פי ליכופרון

בפואמה "אלכסנדרה" של ליכופרון, שליח מספר למלך טרויה פריאמוס על נבואתה הנוראית של קסנדרה (אותה הוא מכנה אלכסנדרה) לגבי מלחמת טרויה ומה שיקרה אחריה, בעת שספינותיו של פאריס יצאו לדרכן.^[8] בתוך כך, נבואתה של קסנדרה מזכירה נשים שונות שעימן היה מעורב אכילס, וביניהן פנתסיליאה. בניגוד לסיפור המוזכר באתיופיס, בפואמה של ליכופרון לא מתואר כיצד היא מוצאת את מותה, אלא רק את שהתרחש לאחר מותה. אכילס הורג את החייל תריסטיס, לא בגלל דברים שאומר האחרון, אלא משום שלאחר מות פנתסיליאה תריסטיס מנקר את עיניה. ניתן לפרש מכך שאכילס כועס משום שהוא התאהב בפנתסיליאה, אך הפואמה לא אומרת זאת במפורש.^[9]

הנרטיב של ליכופרון מזכיר את פנתסיליאה בחטף בלבד ומתמקד יותר באמזונה קליטה (Kleitê), שלפי ליכופרון הייתה העוזרת של פנתסיליאה. כשפנתסיליאה מבוששת לחזור מטרויה, קליטה יוצאת לחפשה יחד עם מספר אמזונות, אך ספינתן נקלעת לסערה ומתרסקת בברוטיום (קלבריה) שבדרום איטליה. קליטה הופכת למלכת האמזונות בברוטיום ובנה הוא הגיבור המיתי קולון, מייסד העיר העתיקה קולוניה (אנ') (Καυλωνία).^[10]

על פי דיודורוס סיקולוס

בספר 2 של הביבליותקה היסטוריקה של דיודורוס סיקולוס, מדווח המספר שאומת האמזונות הייתה בעבר כה חזקה, שהיא לא רק כבשה חלקים נרחבים של שכניה, אלא הכניעה גם חלק גדול מאירופה ואסיה. הוא מכריז שהוא יספר על ההיסטוריה שלהן, על אף שמה שייאמר בנושא הוא כה מדהים שהוא עשוי להישמע כמו מעשייה מהמיתולוגיה.^[11] לאחר תקופה של הצלחה משכנעת, הן נתקלו בהרקולס, שהגיע במטרה להשיג את החגורה של היפוליטה מלכתן. במאבק זה הרקולס ניצח ועשה שמות בצבא האמזונות, שעתה נאלצו להתמודד עם העמים סביבן, שזכרו היטב המפלות שספגו מהאמזונות בעבר. מצב זה הביא כמעט לחורבנן המוחלט של האמזונות.^[12] סיפורה של פנתסיליאה מובא כהמשך ההיסטוריה של האמזונות שנותרו לאחר ירידת גדולתן.

לפי דיודורוס, פנתסיליאה בת ארס הייתה המלכה של האמזונות הנותרות, אך היא נאלצה לברוח ממולדתה לאחר שפגעה באחת מקרובותיה. היא לחמה לצד טרויה לאחר מות הקטור, הרגה הרבה יוונים, ומתה בגבורה במאבק עם אכילס.^[12] סיפור ההתאהבות של אכילס בפנתסיליאה המתה לא מובא על ידי דיאודורוס וגם לא מסופר שהיו עמה בנות לוויה.

דיאדורוס מסכם שגבורתה של פנתסיליאה הייתה הפרק האחרון בהיסטוריה של האמזונות ושמאז סיפורן נדמה לאנשים כמעשייה:^[13]

כעת נאמר כי פנתסיליאה הייתה אחרונת האמזונות לזכות בהוקרה על אומץ לבה, ושבהמשך הידלדל גזען יותר ויותר ואיבד את כל כוחו; בשל כך, בעתות מאוחרות יותר, בכל פעם שמספרים המחברים על עוז רוחן, אנשים חושבים שהסיפורים העתיקים על האמזונות הן מעשיות בידיון.

המקור באנגלית

Now they say that Penthesileia was the last of the Amazons to win distinction for bravery and that for the future the race diminished more and more and then lost all its strength; consequently in later times, whenever any writers recount their prowess, men consider the ancient stories about the Amazons to be fictitious tales.

— הביבליותקה היסטוריקה של דיודורוס סיקולוס, 2.46.6^[14]

על פי ורגיליוס

כמו ליכופרון, ורגיליוס עיבד את הסיפור של פנתסיליאה ובאופן רחב יותר מלחמת טרויה, באופן שיוצר הקשרים בין המיתוס היווני למיתוס עלייתה של והאימפריה הרומית. באינאיס, הרומאים הם צאצאיהם של פליטים שהיגרו מטרויה לאיטליה בעקבות המלחמה.^[15] חלק מפרשניו טוענים שסיפורה של פנתסיליאה היוה השראה לגיבורות נוספות באינאיס: הלוחמת הוולסקית (אנ') קמילה (אנ').^[16]^[17] ודידו מלכת קרתגו.^[18]

הגיבור של ורגיליוס הוא איניאס הטרויאני, בנה של ונוס. בספר הראשון, אמו מעודדת אותו לבקר בקרתגו. הוא מגיע לשם ונכנס למקדשה של האלה יונו, שם הוא חוזה בציורי קיר, ובהם תמונות ממלחמת טרויה. בתחילה איניאס מעודד מכך שקורות עירו זכו לתהודה גם בערים זרות, אך במהרה עיניו מגיעות לתמונה "ריקה" שממלאת את ליבו בצער. התמונה, שעוקבת אחרי מפלתה של טרויה כפי שהיא מסופרת באתיופיס, מראה כיצד טרויה מובסת בידי היוונים. התבוסה היא מוחצת וסופית כאשר אכילס הורג את הקטור וגורר את גופתו שלוש פעמים סביב חומות העיר. לאחר מכן, מוכר אכילס לפריאמוס, מלך טרויה המובס, את גופת בנו בעבור זהב – פרט שלא מופיע בגרסאות קודמות ואשר מעצים את סופיות התבוסה. כשפנתסיליאה מגיעה "בחן מתנשא", במאמץ אחרון לנצח את היוונים, היא מתוארת כמי שעומדת בראש האמזונות, בידה האחת חצים מחודדים, באחרת מגן בצורת סהר ולגופה חגורת זהב.^[19] היא מתוארת כ-bellatrix – אישה לוחמת. עם זאת, הגעתה מתוארת כמעט מידי ומאוחר מידי. העיר כבר מובסת, ואין מי שיציל אותה.^[20]

על פי קינטוס מסמירנה

הסיבה שבשלה באה פנתסיליאה לעזרת טרויה לא מפורטת אצל פרוקלוס, והיא הייתה נושא שבו עסקו מחברים הן מהעת העתיקה והן מתקופות מאוחרות יותר.^[21] קינטוס מסמירנה, שבמאה ה-3 חיבר את המעשה הידוע ביותר לגבי פנתסיליאה, מספק שתי סיבות להתערבותה של פנתסיליאה במלחמת טרויה: ראשית, מתוך רצון להשיג תהילה וממון, ושנית, כדי לפייס את האלים ואת בנות עמה הזועמות, לאחר שהרגה בטעות את אחותה היפוליטה בשעה שערכה מסע ציד. אבלה ונרדפת, היא מגיעה לעזרתו של פריאמוס מלך טרויה.^[22]

לפי קינטוס, פנתסיליאה לא הגיעה לטרויה לבדה, אלא מלווה בשתים-עשרה אמזונות, שאת שמן ויופיין הוא מפרט. בהגיען עורך להן פריאמוס קבלת פנים מפוארת ומרעיף על פנתסיליאה מתנות, והעיר מתמלאת תקווה, אף שמהתאור של קינטוס ברור כי זוהי תקוות שווא. רק אנדרומאכה, אלמנתו של הקטור, מנבאת את חורבנה של פנתסילאה במאבק עם אכילס ותוהה על גאוותנותה. בלילה חולמת פנתסיליאה שאביה מעודד אותה לצאת לקרב, והיא מתעוררת מלאת תקווה לניצחון, אך קינטוס מעיר שזה טיפשי לבטוח בחלומות. היא מתכוננת לקרב ומצטיידת בכלי נשקה, אותם מתאר קינטוס כמופלאים וזוהרים. הם כוללים בין השאר שריון חזה מזהב, חרב מכסף ושנהב, פגיונות, האלברד שנתנה לה אריס אלת המריבות והכאוס, קסדה בוהקת עם שערות מוזהבות ושני כידונים. היא רכובה על סוס מלחמה שנתנה לה אורתיאה, "כלתו של רוח הצפון". בהופיעה כך, אנשי טרויה ששים אלי קרב, אך קינטוס מבהיר שגורלה וגורלם נחרץ.^[23]

הקרב נראה בתחילה מבטיח, כשפנתסיליאה ובנות לווייתה פוגשות את היריבים המופתעים והורגות בהם ללא רחם. אולם, בהדרגה מצליחים היוונים להרוג חלק מהאמזונות, מה שממריץ את פנתסיליאה הנחושה לנקום. קינטוס מתאר את שדה הקטל בפירוט ואת פנתסיליאה עצמה כ"לביאה צמאת דם". בעוד היא שוחטת את יריביה, קוראת פנתסיליאה תיגר על היוונים המפוחדים ומכריזה כי אף אחד לא מהם לא יחמוק מידיה ולא יזכה לראות את ביתו ומשפחתו. היא קוראת תיגר על אכילס ואיאס, שאת היעדרם היא מפרשת כפחד מפניה, אך קינטוס מסביר ששני הגיבורים עדיין לא הופיעו משום שהם עדיין מתאבלים על קרוביהם שנהרגו.

בתוך המהומה משלב קינטוס דרמה שמתרחשת בקרב נשות טרויה, שלמראה פנתסיליאה עומדות בפני הפיתוי להצטרף לקרב. אישה צעירה בשם היפודמיה אחוזה לפתע בתשוקה עזה לקרב, והיא נושאת נאום שמלהיב את נשות טרויה, "כי אנו, הנשים, איננו יצורים שנוצקו לתבנית שונה מגברים: גם לנו ניתנה אנרגיית חיים כזו שרוחשת בהם. עיניים יש לנו כשלהם, וגפיים גם. מכל וכל אנו כמוהם: באור אחד אנו רואים ואוויר אחד אנו נושמים; מאותו מזון אנו ניזונים... אז אל לנו להירתע מן הריב".^[24] נלהבות, משליכות נשות טרויה את מסרגותיהן ושולחות ידיהן לנשק. אולם, לפני שהן מספיקות להצטרף לטבח, תיאנו משכנעת אותן כי הן אינן מוכנות למלחמה משום שלא התאמנו לכך. לפי תיאנו, השמועה היא שפנתסיליאה היא בתו של אל המלחמה ועל כן אף אחת לא יכולה להשתוות לה. עם זאת, היא מסבירה "כן, דם אחד הם כל בני המין האנושי; אך הם פונים למלאכות שונות". לפי אדריאן מייור, נאומים אלו משקפים את האמונה בעת העתיקה, שלנשים יש את היכולת להיות לוחמות, אם רק הן יקבלו את ההכשרה והאימונים המתאימים לכך.^[25]

לבסוף, מגיעים איאס ואכילס ממקום מושבם ומצטרפים לקרב תוך שהם הורגים בחיילי טרויה בהמוניהם, וכן את ארבעת האמזונות שנותרו, בנות לווייתה של פנתסיליאה. כשפנתסיליאה רואה אותם, היא מנתרת לעברם כמו חיית טרף. היא משליכה עליהם את כידוניה, אך השריון ששניהם לובשים הוא בלתי-חדיר. פנתסיליאה לא נמלכת בדעתה, וקוראת לשניים להעז להתקרב אליה על מנת להילחם. איאס מסתלק, ומותיר את אכילס ופנתסיליאה להילחם לבדם. אכילס לועג לה: "אישה, באיזו התרברבות יהירה באת לפה, כולך צמאה להילחם בנו, שאנו רבי עוצמה מכל גיבור ארצי?".^[23] הוא מטיל את חניתו לעבר חזה, ושותתת דם נשקה נופל. פצועה, היא חוככת בדעתה האם לנסות להרוג את אכילס בחרבה או להיכנע ולנסות לקנות את רחמיו בזהב וכסף. אך בהבחינו שהיא עודנה חיה, משליך לעברה אכילס חנית נוספת, בעוצמה כה רבה שהיא חודרת גם אותה וגם את סוסה.^[26]

קינטוס מתאר את מותה של פנתסיליאה כמוות יפה.^[26] היא צונחת לארץ "בחן ושלווה", והיא זכה ללא אשמה ומבלי שיוכתם כבודה. בינתיים, אנשי טרויה אחוזים בבהלה, והם בורחים לחומות העיר תוך שהם מתאבלים ומבכים את מותה. אכילס ממשיך ללעוג לפנתסיליאה ("בעפר שוכבת את שם, טרף לכלבים, למקורם של עורבים, דבר אומלל שכמוך!"), אך כשהוא מסיר ממנה את קסדתה נגלה לו יופיה המהמם, והוא מתמלא חרטה וחמלה. פניה קורנות כמו השמש, והיא נדמית לארטמיס או אפרודיטה בעיני אכילס והסובבים. לבו של אכילס נשבר והוא מתמלא בצער ובחרטה של אוהבים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פנתסיליאה בוויקישיתוף

פנתסיליאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 302
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 288
^ פרוקלוס מזוהה לעיתים עם איטיכיוס פרוקלוס בן המאה ה-2 לספירה, אך זיהוי זה אינו מקובל על חוקרים מודרניים.
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 289
^ Charles McNelis and Alexander Sens, The Alexandra of Lycophron: A Literary Study (Oxford University Press: 2016), pp. 10–11
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 302–303
^ "The Amazon Penthesileia, the daughter of Ares and of Thracian race, comes to aid the Trojans, and after showing great prowess, is killed by Achilles and buried by the Trojans. Achilles then slays Thersites for abusing and reviling him for his supposed love for Penthesileia. As a result a dispute arises amongst the Achaeans over the killing of Thersites, and Achilles sails to Lesbos and after sacrificing to Apollo, Artemis, and Leto, is purified by Odysseus from bloodshed". See The Aethiopis (fragments), Online Medieval and Classical Library Release #8, fragment #1.
^ Charles McNelis and Alexander Sens, The Alexandra of Lycophron: A Literary Study (Oxford University Press: 2016), pp. 2–3
^ Charles McNelis and Alexander Sens, The Alexandra of Lycophron: A Literary Study (Oxford University Press: 2016), pp. 113–114
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 303–304
^ The Library of History of Diodorus Siculus, published in Vol. II of the Loeb Classical Library edition, 1935, section 2.44, available online on LacusCurtios website, edited and proofread by Bill Thayer
^ ¹ ² The Library of History of Diodorus Siculus, published in Vol. II of the Loeb Classical Library edition, 1935, section 2.46.3-4, available online on LacusCurtios website, edited and proofread by Bill Thayer
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 304
^ The Library of History of Diodorus Siculus, published in Vol. II of the Loeb Classical Library edition, 1935, section 2.46.6, available online on LacusCurtios website, edited and proofread by Bill Thayer
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 303
^ Lee Fartantuono, Madness Unchained: A Reading of Virgil's Aeneid, (Lexington Books: 2007), pp. 15, 19, 99, 228, 336-337
^ A.M. Keith, Engendering Rome: Women in Latin Epic (Cambridge University Press: 2004), p. 27
^ A.M. Keith, Engendering Rome: Women in Latin Epic (Cambridge University Press: 2004), p. 68
^ בתרגום ג'ון דריידן לאנגלית:
”Penthisilea there, with haughty grace,
Leads to the wars an Amazonian race:
In their right hands a pointed dart they wield;
The left, for ward, sustains the lunar shield.
Athwart her breast a golden belt she throws,
Amidst the press alone provokes a thousand foes,
And dares her maiden arms to manly force oppose.”
ראו: The Aeneid, by Virgil, translated by John Dryden
^ Lee Fartantuono, Madness Unchained: A Reading of Virgil's Aeneid, (Lexington Books: 2007), p. 19
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 289–291
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 289–291
The Fall of Troy, by active 4th century Smyrnaeus Quintus, Book 1, Project Gutenberg
^ ¹ ² The Fall of Troy, by active 4th century Smyrnaeus Quintus, Book 1, Project Gutenberg
^ בתרגום ועריכת A.S. Way לאנגלית, מאתר פרויקט גוטנברג:
”For we, we women, be not creatures cast
In diverse mould from men: to us is given
Such energy of life as stirs in them.
Eyes have we like to theirs, and limbs: throughout
Fashioned we are alike: one common light
We look on, and one common air we breathe:
With like food are we nourished—nay, wherein
Have we been dowered of God more niggardly
Than men? Then let us shrink not from the fray”
^ Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 294
^ ¹ ² Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 294–298

[מיור_302-1] ¹ ² Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 302

[2] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 288

[3] פרוקלוס מזוהה לעיתים עם איטיכיוס פרוקלוס בן המאה ה-2 לספירה, אך זיהוי זה אינו מקובל על חוקרים מודרניים.

[4] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 289

[5] Charles McNelis and Alexander Sens, The Alexandra of Lycophron: A Literary Study (Oxford University Press: 2016), pp. 10–11

[6] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 302–303

[7] "The Amazon Penthesileia, the daughter of Ares and of Thracian race, comes to aid the Trojans, and after showing great prowess, is killed by Achilles and buried by the Trojans. Achilles then slays Thersites for abusing and reviling him for his supposed love for Penthesileia. As a result a dispute arises amongst the Achaeans over the killing of Thersites, and Achilles sails to Lesbos and after sacrificing to Apollo, Artemis, and Leto, is purified by Odysseus from bloodshed". See The Aethiopis (fragments), Online Medieval and Classical Library Release #8, fragment #1.

[8] Charles McNelis and Alexander Sens, The Alexandra of Lycophron: A Literary Study (Oxford University Press: 2016), pp. 2–3

[9] Charles McNelis and Alexander Sens, The Alexandra of Lycophron: A Literary Study (Oxford University Press: 2016), pp. 113–114

[10] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 303–304

[11] The Library of History of Diodorus Siculus, published in Vol. II of the Loeb Classical Library edition, 1935, section 2.44, available online on LacusCurtios website, edited and proofread by Bill Thayer

[דיודורוס-12] ¹ ² The Library of History of Diodorus Siculus, published in Vol. II of the Loeb Classical Library edition, 1935, section 2.46.3-4, available online on LacusCurtios website, edited and proofread by Bill Thayer

[13] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 304

[14] The Library of History of Diodorus Siculus, published in Vol. II of the Loeb Classical Library edition, 1935, section 2.46.6, available online on LacusCurtios website, edited and proofread by Bill Thayer

[15] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 303

[16] Lee Fartantuono, Madness Unchained: A Reading of Virgil's Aeneid, (Lexington Books: 2007), pp. 15, 19, 99, 228, 336-337

[17] A.M. Keith, Engendering Rome: Women in Latin Epic (Cambridge University Press: 2004), p. 27

[18] A.M. Keith, Engendering Rome: Women in Latin Epic (Cambridge University Press: 2004), p. 68

[19] בתרגום ג'ון דריידן לאנגלית:
”Penthisilea there, with haughty grace,
Leads to the wars an Amazonian race:
In their right hands a pointed dart they wield;
The left, for ward, sustains the lunar shield.
Athwart her breast a golden belt she throws,
Amidst the press alone provokes a thousand foes,
And dares her maiden arms to manly force oppose.”
ראו: The Aeneid, by Virgil, translated by John Dryden

[20] Lee Fartantuono, Madness Unchained: A Reading of Virgil's Aeneid, (Lexington Books: 2007), p. 19

[21] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 289–291

[22] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 289–291
The Fall of Troy, by active 4th century Smyrnaeus Quintus, Book 1, Project Gutenberg

[קינטוס-23] ¹ ² The Fall of Troy, by active 4th century Smyrnaeus Quintus, Book 1, Project Gutenberg

[24] בתרגום ועריכת A.S. Way לאנגלית, מאתר פרויקט גוטנברג:
”For we, we women, be not creatures cast
In diverse mould from men: to us is given
Such energy of life as stirs in them.
Eyes have we like to theirs, and limbs: throughout
Fashioned we are alike: one common light
We look on, and one common air we breathe:
With like food are we nourished—nay, wherein
Have we been dowered of God more niggardly
Than men? Then let us shrink not from the fray”

[25] Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), p. 294

[מיור_294-298-26] ¹ ² Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women across the Ancient World (Princeton University Press: 2014), pp. 294–298

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]