פצצת עטלף
פצצת עטלף (באנגלית: Bat bomb) הוא כינוי להצעה שהועלתה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, להשליך מעל האימפריה היפנית עטלפים הנושאים פצצות תבערה זעירות. שמו הרשמי של הפרויקט היה "מבצע אקס־ריי" (מבצע רנטגן) שהתנהל בראשותו של ד"ר לייטל ס' אדמס, רופא שיניים מפנסילבניה. הרעיון היה שהעטלפים ינוחו על בניינים ביפן העשויים בעיקר עץ ונייר, אז יפוצצו הפצצות בצעד שיגרום לדליקות רבות באזור.
לצורך המשימה נבחר עטלף ממין מקסיקני שמשקלו היה 14 גרם. במהלך הפיתוח, שארך כשנתיים בין 1942 ל־1944, פותחה במיוחד פצצת תבערה זעירה שהכילה נפלם (בנזין וסבון נוזלי), במשקל 30 גרם, והוצעו כמה דרכים להפעלת הפצצה. בין השאר נבחנו מרכז בקרה חיצוני שיפעיל את הפצצות מהמטוס שישליך אותם, אפשרות שנפסלה משום שהצבא חשש מתלות שכזו; מרעום שיופעל על ידי תנועת כנפי העטלף, אפשרות שנפסלה בגלל רגישות המתקן; ומנגנון השהיה פנימי, מה שנבחר בסופו של דבר. המנגנון כלל חלל בו תיל פלדה שהחזיק את פתיל ההצתה, ומעט לפני שחרור העטלפים הוזרקה לחלל תמיסת נחושת כלורית, שהמיסה את הפלדה וגרמה להפעלת הפצצה.
לבסוף התוכנית שנתקבלה הייתה לשמור את העטלפים בקירור שיגרום להם לשנת חורף, ולהטיל אותם ממטוסים במארזים שיוצנחו וייפתחו בזמן ירידתם. בזמן זה העטלפים היו אמורים להתעורר ולעוף החוצה ולנסות למצוא מחסה בבתים, ותוך כדי כך להבעיר אותם.
הוכחה ליעילותה של הפצצה התקבלה כשקבוצת עטלפים מחומשת הצליחה לברוח מהבסיס בקרלסבאד שבניו מקסיקו, והציתה שרפות רבות באזור. בעקבות תקרית זו הוחזר הפרויקט לשיפור וחשיבה מחודשת, מאחר שהוחלט שיש לעשותו לבטיחותי יותר. בניסוי שחל ב־15 בדצמבר 1943 הפרויקט נחל הצלחה מרשימה והצליח להעלות באש כפר דמה שנבנה לצורך הניסוי.
עלותו של הפרויקט נעה בין 2 ל־4 מיליון דולר, סכום שנחשב גבוה באותה התקופה.
בשנת 1944, עקב הצלחתו של פרויקט מנהטן (פיתוח פצצת האטום), שנחשב לדרך יעילה יותר להבאת קץ המלחמה, בוטל פרויקט פצצת העטלף. המטוסים שיועדו לנשיאת העטלפים, מפציצי B-29, הוסבו לנשיאת פצצות האטום.
הספר "Sunwing" של קנת' אופל קיבל את השראתו מתקרית זו.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Bat Bomb: World War II's Other Secret Weapon, ג'ק קופר, מסת"ב 0292707908