פקסה
פקסה (באנגלית: Pakse או Pakxe; בלאית: າກ ເຊ פירוש השם 'שפך הנהר'), היא עיר הבירה והעיר המאוכלסת ביותר בדרום לאוס, במחוז צ'אמפסאק (אנ'), מה שהופך אותה לעיר השנייה המאוכלסת ביותר בלאוס. במפגש הנהרות Xe Don ומקונג. מתגוררים בעיר כ־88,000 תושבים. [2] היא שימשה כבירת ממלכת צ'אמפסאק (אנ') עד שהממלכה אוחדה עם שאר לאוס ב -1946.
 | |
| המרכז המסחרי צ'אמפסאק | |
| מדינה |
 לאוס |
|---|---|
| מחוז | צ'אמפסאק |
| בירת העיר | פקסה |
| שפה רשמית | לאית |
| דת | בודהיזם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 119,848 (2010[1]) |
| קואורדינטות | 15°07′00″N 105°47′00″E / 15.116666666667°N 105.78333333333°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
היסטוריה
עריכהפקסה הוקמה על ידי הצרפתים כמאחז מנהלי בשנת 1905, והייתה בעבר בירת ממלכת לאו צ'אמפסאק עד שנת 1946, כאשר הוקמה לאוס כפרוטקטורט צרפתי במהלך המלחמה הצרפתית-התאילנדית. [3] בשנת 1904, הגבול הנוכחי בין לאוס לקמבודיה סומן לאחר שסיאם ויתרה על מלופרי (מחוז פריה ויהיאר בקמבודיה) ומחוז צ'אמפסאק כולל העיר פקסה לצרפתים.
העיר שימשה כמקום מושבו העיקרי ומגוריו של הנסיך בון אום נה צ'אמפסאק (אנ'), דמות חשובה במלחמת האזרחים בלאוס (אנ'). הוא בנה את ארמון צ'אמפסאק, אך ברח בשנת 1974 לפני שהושלם. במאי 1975 נפלה העיירה בידי כוחות פאת לאו (אנ'). מאז 1975 הפכה העיר פקסה למעצמה כלכלית ובעלת חשיבות אזורית. בניית הגשר מעל המקונג, שנבנה בסיוע יפני, המאפשר תנועת כלי רכב פקסה והעיר אובון רצ'תאני (אנ') בתאילנד, שילבה עוד יותר את העיר עם המדינות השכנות.
ארמון צ'אמפסאק
עריכה
ארמון צ'מפאסאק, בפקסה, נועד להיות מקום מגוריו של נסיך צ'מפאסאק, צ'או בון אום. אבל, הוא נאלץ לנטוש אותו בשנת 1974 לפני סיום בנייתו, מכיוון שממשלת לאוס המלכותית הופלה על ידי צבא פאת לאו העממי, קומוניסטי. לאחר המהפכה, הושלם הבניין ושימש מקום לקונגרסים של המפלגה הקומוניסטית ואירוח למבקרים נכבדים. הארמון הוסב למלון בשנת 1995 לאחר שחברה תאילנדית הצליחה במשא ומתן עם ממשלת לאוס.
דמוגרפיה
עריכהפקסה היא ביתם של סינים אתניים רבים. בשנת 1943, 62% מאוכלוסיית פקסה היו וייטנאמים.[4]
דת
עריכה
האוכלוסייה היא בעיקר בודהיסטית ובעיר יש כמה מקדשים הכוללים את: וואט לואנג, שנבנה בשנת 1935. הוא המקדש הגדול ביותר בפקסה, והמקדש הסיני וואט סופס.[5] פקסה היא גם מקום מושבה של הכנסיית האפוסטולית הרומית הקתולי של פקסה (אנ') בראשות הקרדינל לואי מארי לינג מנגחאנקון (אנ').
תרבות
עריכהבעיר נמצא המוזיאון של מחוז צ'אמפסאק, שמאחסן מסמכים וחפצים היסטוריים של המחוז.
תיירות
עריכהפקסה היא יעד תיירותי למבקרים במחוז צ'אמפסאק. כמות התיירים המבקרים בעיר גדל משנה לשנה מ־113,684 בשנת 2006 ל־493,180 בשנת 2013. [6] האתרים המעניינים כוללים:
תשתיות
עריכהבריאות
עריכהבעיר ישנם שני בתי חולים. האחד הוא השני בגודלו בלאוס, אך אזרחים רבים עוברים את הגבול לתאילנד מכיוון שבתי החולים התאילנדיים מצוידים יותר. [7]
בעיר קיים סיכון גבוה למלריה ולקדחת בעיקר בעונת המונסון.
תחבורה
עריכהכבישים
עריכה
פקסה נמצא על הכביש הלאומי 13, הכביש המהיר הראשי של לאוס. יש בו גשרים מעל נהר האקס דון, הגשרים הצרפתיים והרוסים, וגשר אחד מעל נהר המקונג, גשר לאו ניפון, רק אחד מחמישה גשרים מעל המקונג נמצא בלאוס. פקסה היא השער לרמת בולאבן (אנ'), כמו גם למחוזות הדרומיים מחוז סלבן (אנ'), מחוז סקונג (אנ') ומחוז אטופו (אנ').
תעופה
עריכהבעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי פקסה (אנ'). הכינוי הבינלאומי שלו PKZ. בניית שדה התעופה פקסה הושלמה ב־2 בנובמבר 2009. [8] משדה זה יוצאות טיסות לבירת לאוס ווינטיאן, לסיאם ריפ, להו צ'י מין סיטי ובנגקוק.
אַקלִים
עריכהבפקסה מתקיים אקלים סוואנה טרופי (על פי סיווג האקלים Köppen Aw) עם טמפרטורות חמות מאוד לאורך כל השנה. הטמפרטורות גבוהות במיוחד בחודשים שלפני עונת המונסונים (מרץ – אפריל). העונה רטובה המובהקת בחודשים אפריל – אוקטובר והעונה היבשה בחודשים נובמבר – מרץ.
| אקלים בפקסה Pakse בממוצע בין השנים 1961–1990 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 31 | 32.7 | 34.4 | 34.8 | 32.9 | 31 | 30.4 | 30.1 | 30.3 | 30.8 | 30.5 | 30.2 | 31.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 16.3 | 21.4 | 24.5 | 24.9 | 24.9 | 23.9 | 24.1 | 24.3 | 23.7 | 22.9 | 22.4 | 19.7 | 22.8 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 2 | 7.9 | 19.8 | 75.7 | 223.1 | 420 | 383.2 | 523.9 | 297.5 | 99.6 | 19.3 | 2.8 | 2,074.8 |
| מקור: https://worldweather.wmo.int/en/city.html?cityId=646 https://www.dwd.de/DWD/klima/beratung/ak/ak_489550_kt.pdf | |||||||||||||
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- סבאידי לאוס: פקסה (אתר תיירות רשמי)
- פקסה, על ידי אתר התיירות הרשמי של דרום לאוס(הקישור אינו פעיל, April 2020)
- פקסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אוכלוסיית של הרפובליקה הדמוקראטית של לאוס באתר הבנק לפיתוח אסיה ADB
- ^ "Population of Pakxé, Laos". Mongabay.com. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2014-12-08.
- ^ Grabowsky, Volker. Regions and National Integration in Thailand 1892-1992. Wiesbaden: Harrassowitz, 1995.
- ^ Stuart-Fox, Martin (1997). A History of Laos. Cambridge University Press, p. 51. ISBN 978-0-521-59746-3.
- ^ "Pakse Town". Southern Laos. Southern Laos. נבדק ב-25 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2013 Statistical Report on Tourism in Laos". Sabaidee Laos. Tourism Marketing Department, Lao PDR. נבדק ב-2014-12-08.
- ^ "Healthcare in Pakse". אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2013. נבדק ב-20 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pakse; Information & Statistics,". Travel-Tourist-Information-Guide.com. נבדק ב-2014-12-08.