פקרדוני קלוסט ורטן

קלוסט ורטן או בשמו המלא ד"ר קלוסט ורטן פקרדוני (Pacradooni Kaloost Vartan‏; 18351908) היה רופא, שליח המיסיון שייסד וניהל את בית החולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת בשנת 1861. היה הרופא הראשון והיחידי של הגליל עד שנת 1882. הרופא הראשון שייסד וניהל שירותי רפואה מודרניים בין ביירות, דמשק לירושלים, ומחלוצי הרפואה המונעת בארץ ישראל. על שמו אירוס הסרגל.

ורטן

ביוגרפיה עריכה

ורטן נולד באיסטנבול שבטורקיה למשפחה ארמנית. במלחמת קרים עבד כמתורגמן מטורקית לאנגלית.

התקבל לבית ספר לרפואה באדינבורו, קיבל מלגת לימודים מטעם חברה רפואית - מיסיונרית (Edinburgh Medical Missionary Society; ‏E.M.M.S). בסיום לימודי הרפואה נשלח לביירות, אך החליט להתיישב בנצרת. יש לזכור שבמחצית המאה ה-19 האזור שבין ביירות - דמשק - נצרת וירושלים היה ללא רופא, וורטן היה הרופא הראשון והיחיד באזור זה.

ביוני 1867 נשא לאישה את מרי אנה סטיוארט, אשר הייתה מורה לאנגלית.

ב-1867 היה בית החולים אותו הקים בן 8 מיטות. עד 1900 הוא גדל ל-40 מיטות.

ורטן עסק ברפואה מונעת, הקים שרות של "טיפת חלב", הנהיג חיסון סדיר לתינוקות. התושבים המוסלמים כינוהו : "אל חכים אל-כביר", (הרופא הגדול). במרפאתו קיבל חולים שהגיעו מלבנון, מהגולן, ומהשומרון.

בראשית שנות השמונים של המאה ה-19, תכנן ורטן להקים בית חולים מודרני. ורטן רכש קרקע מצפון לעיר, וכשהשלים את הבנייה החרימו השלטונות הטורקים את המבנה בתואנה שנבנה על קרקע ציבורית. בשנת 1903 רכש קרקע פעם נוספת, ערך תוכניות בניה חדשות, אך בגלל מותו לאחר מספר שנים לא הספיק להשלים את הבניה.

בשנת 1883 גילה לראשונה את האירוס Iris Vartani, הידוע בשם אירוס הסרגל.

ורטן היה בעל ידיעות נרחבות בבוטניקה, מתמטיקה, פיזיקה והנדסה, והצליח לבנות מכשירים רפואיים שבהם נעזר בעבודתו, כרופא.

ב-1904 הגיע לנצרת, ד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר,[1] שנתמנה לעוזרו של ורטן. בשנת 1905 טיפל צוות בית החולים בשנה אחת ביותר מ– 10,000 פניות למרפאת בית החולים, יותר מ– 100 אשפוזים, כ– 500 ניתוחים ויותר מ– 1,000 ביקורי בית.

ורטן נפטר ב-1908. עוזרו סקרימג'ר התמנה למנהל בית החולים הסקוטי בנצרת.

נינו, ג'ון ורטן, שנפטר ב-2019, היה פעיל בנאמנות הפועלת למען בית החולים הסקוטי בנצרת.[2]

ייסוד והתפתחות בית החולים הסקוטי בנצרת עריכה

בית החולים הסקוטי בנצרת נוסד בשנת 1861 על ידי ורטן שהיה שליח "החברה הסקוטית המיסיונרית" מאדינבורו. החברה חרתה על דגלה הגשת טיפול רפואי לאוכלוסייה המקומית, מתוך תפיסת עולם שלפיה באמצעות שירותי הרפואה תתקרב האוכלוסייה המקומית לאמונה הנוצרית. באותה עת הייתה ארץ ישראל אזור נידח ומוזנח של האימפריה העות'מאנית. האוכלוסייה המקומית הייתה מוכת מחלות כגון מלריה, גרענת, טראכומה ומחלות זיהומיות של מערכת העיכול. וכן הייתה נתונה להתפרצויות מגפתיות של אבעבועות שחורות, טיפוס הבהרות וכולרה. ורטן טיפל בכל סוגי התחלואים והחולים.

בשנת 1905 זכו שני הרופאים בבית החולים לתגבורת של האחות אדית ג'ונקוק, ילידת 1871. עם הגיעה לנצרת, בפברואר 1905, קיבלה עליה האחות ג'ונקוק את הטיפול בכל נושאי המינהל והאמרכלות.

בשנת 1908, עם פטירתו של ורטן, החל סקרימג'ר לנהל את בית החולים בנצרת. באותה עת הצטרפה אל האחות ג'ונקוק אחות מוסמכת נוספת שהגיעה מאנגליה: ג'סי קרופט. בשנים הבאות, התעצמה פעילותו של בית החולים, והוא עמד לפני הרחבה ניכרת.

בנובמבר 1914 הוכרז מצב מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין בריטניה. עקב המלחמה, נאלץ ד"ר סקרימג'ר, שהיה אזרח בריטי, לעזוב את נצרת. הוא נסע למצרים, שם הצטרף לכוחות הבריטיים ושימש כרופא השבויים הטורקים החולים והפצועים.

בית החולים הסקוטי עצמו הוחרם בצו של מושל נצרת, ושתי האחיות הבריטיות שפעלו בו הוכרזו כשבויות מלחמה ולא הורשו לעזוב את העיר. אף שלא היו נשות צבא אלא אזרחיות, הן נצטוו להמשיך ולתפעל את בית החולים במתכונת של בית חולים צבאי, שתפקידו לטפל בחיילים טורקים חולים ופצועים. שתי האחיות, ג'ונקוק וקרופט, נותקו למעשה מכל קשר עם העולם החיצוני והשתדלו לתפקד חרף שלילת חירותן ולמרות תנאי המחסור במזון ובאספקה רפואית, כך המשיך בית החולים לפעול ביעילות מרבית. כעבור זמן, משהוטבו התנאים, האחות ג'ונקוק אף קיבלה מידי המושל סוס כדי להקל עליה בפעילותה ברחבי העיר, מחוץ לבית החולים. מקצועיותה ויכולותיה הארגוניות שכנעו את המושל למנותה לאחראית מנהלתית על כל בתי החולים בנצרת. מתוקף תפקידה זה עמדה ג'ונקוק בראש צוות שמנה יותר מ–250 עובדים, והופקדה על הטיפול והרווחה בקרב מאות מאושפזים, מהם במצב קשה. לפיכך, משנתקבלה פקודה מהשלטון העות'מאני המרכזי להעביר את שתי האחיות השבויות לאנקרה, סירב מושל נצרת פאוזי בק לציית לפקודה זו, בטענה שהאחיות מסייעות לצבא הטורקי במלחמה.

הנצחתו עריכה

על שמו של ורטן אירוס הקרוי Iris Vartani, שמו הלטיני של אירוס הסרגל.[3][4]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרופ' נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, זכרון-יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: סקרימג'ר פרדריק ג'ון, עמוד 319
  2. ^ John Vartan, באתר The Nazareth Trust,‏ 2019, (באנגלית)
  3. ^ מסע אחר, "חג מולד שמח מר ורטן - מחווה למגלה אירוס הסרגל, עפר כהן
  4. ^ ד"ר אורי פרגמן-ספיר, ישר כמו סרגל, "בשביל הארץ" (רשות הטבע והגנים), 2013