פרובינציות איראן

יחידה טריטוריאלית לאומית באיראן

איראן מחולקת ל-31 פרובינציות (בפרסית: استان אֹסְתאן, ברבים استان‌ها אֹסְתַנְהא) ששלטונם נמצא בדרך כלל בעיר הגדולה בפרובינציה, המכונה עיר הבירה (مرکز, מַרְכַז) של הפרובינציה. ראש הפרובינציה הוא המושל (استاندار, אֹסְתאנְדאר), הממונה על ידי שר הפנים האיראני, וכפוף לאישור של המג'לס.

עד 1950, איראן הייתה מחולקת ל-12 פרובינציות בלבד, באותה שנה נוצרו מחוזות שהוכפפו לפרובינציות הקיימות. בין השנים 19601981 כל המחוזות קודמו בהדרגה למעמד של פרובינציות. בשנות קיומה של הרפובליקה האסלאמית באיראן, נוספו עוד תשע פרובינציות, האחרונה היא פרובינציית אלבורז, שבירתה היא העיר כָּרָג'.

כל פרובינציה מחולקת למחוזות המכונים שַהְרֶסְתאן (شهرستان). כל אחד מהשהרסתאנים מחולק לנפות, המכונות בח'ש (بخش). בכל אחת מהנפות, העיר הגדולה ביותר היא בירת הנפה, ובה יושבת המועצה המקומית של הנפה.

בהתאם לנתונים הסטטיסטיים ממרץ 2005, באיראן התקיימו:

  • 31 פרובינציות (אֹסְתאן)
  • 324 מחוזות (שַהְרֶסְתאן)
  • 865 נפות (בח'ש)
  • 982 ערים (شهر, שַהְר)
  • 2378 כפרים או ריכוזי יישוב קטנים (دهستان, דֶהֶסְתאן)

פוליטיקה מקומית באיראן עריכה

מועצות הערים והכפרים נבחרות על ידי הציבור בכל הפרובינציות של איראן, והן האחראיות על מנהל אזור בחירתן. חברי מועצות הכפרים והערים נבחרים בבחירה ישירה לכהונה של עד ארבע שנים.

בהתאם לסעיף 7 בחוקת איראן, מועצות מקומיות אלו, יחד עם המג'לס, הן "הגופים המקבלים את ההחלטות והמנהלים את המדינה". עם זאת, סעיף זה של החוקה לא יושם עד הבחירות המקומיות הראשונות שנערכו 20 שנה לאחר המהפכה האסלאמית, ב-1999. המועצות אחראיות לבחירת ראשי הערים (בעבר הייתה סמכות זו בידי הנשיא), ואלה חייבים לציית להחלטות המועצות.[1] המועצות גם מפקחות על פעילות העיריות. מועצות אלו אחראיות לתכנון ותיאום השתתפות אזור הבחירה שלהם בתוכניות כלל לאומיות של רווחה, חינוך, תרבות וכלכלה.[2]

הפרובינציות עריכה

 

מספר שם שם בפרסית בירה שטח (ק"מ²) אוכלוסייה (2016) מספר שַהַרַסְתאנים
1 טהראן تهران טהראן 18,814 13,267,600 13
2 קום قم קום 11,526 1,292,300 1
3 מַרְכַזי مرکزی אראכ 29,130 1,429,500 10
4 קַזְוין قزوین קזווין 15,549 1,273,700 5
5 גילאן گیلان ראשת 14,042 2,530,700 16
6 ארדביל اردبیل ארדביל 17,800 1,270,400 9
7 זנג'אן زنجان זנג'אן 21,773 1,057,500 7
8 מזרח אזרבייג'ן آذربایجان شرقی תבריז 45,650 3,909,600 19
9 מערב אזרבייג'ן آذربایجان غربی אֻרוּמיה 37,437 3,265,200 14
10 כֹּרְדֶסְתאן کردستان סננדג' 29,137 1,603,000 9
11 המדאן همدان המדאן 19,368 1,738,200 8
12 כרמאנשאה كرمانشاه כרמאנשאה 24,998 1,952,400 13
13 אילאם ایلام אילאם 20,133 580,200 7
14 לורסתאן لرستان ח'ורמאבאד 28,294 1,760,700 9
15 ח'וזסתאן خوزستان אַהְוַאז 64,055 4,710,500 18
16 צַ'הַארְמַחאל ובַּחְ'תיאַרי چهارمحال و بختیاری שַׁהְרֶכֹרְד 16,332 947,700 6
17 כֹהְגילוּיֶה ובוׁיֶראַהמַד کهگیلویه و بویراحمد יאסוג' 15,504 713,000 5
18 בושהֶר بوشهر בושהר 22,743 1,163,400 9
19 פארס فارس שיראז 122,608 4,851,300 23
20 הֹרְמֹזְגאן هرمزگان בנדר עבאס 70,669 1,776,400 11
21 סיסתאן ובַלוּצֶ'סְתאן سيستان و بلوچستان זאהֶדאן 181,785 2,775,000 8
22 כרמאן كرمان כרמאן 180,836 3,164,800 14
23 יזד یزد יזד 129,285 1,138,500 10
24 אספהאן اصفهان אספהאן 107,029 5,120,900 21
25 סמנאן سمنان סמנאן 97,491 702,400 4
26 מאזַנְדַראן مازندران סארי 23,701 3,283,600 15
27 גֹלֶסְתאן گلستان גֹרְגאן 20,195 1,868,800 11
28 צפון ח'וראסאן خراسان شمالی בֹוגְ'נֹוּרד 28,434 863,000 6
29 ח'וראסאן רַזַוִי خراسان رضوی מַשְהַד 144,681 6,434,500 19
30 דרום ח'וראסאן خراسان جنوبی בירגַ'נְד 151,913 768,900 4
31 אלבורז استان البرز כרג' 5,833 2,712,400 4
סה"כ איראן ايران טהראן 1,628,554 69,926,300 324

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרובינציות איראן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרק 103 של חוקת איראן.
  2. ^ פרק 100 של חוקת איראן