יזד

עיר באיראן
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יזדפרסית: یزد (מידעעזרה)) היא עיר במרכז איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה, כ-502 ק"מ דרום-מזרחית לבירה טהראן. העיר שוכנת בשיפולים המזרחיים של הרי הזגרוס, מערבית למדבר לוט ודרומית למדבר כוויר (אנ'), בגובה 1,216 מטרים מעל פני הים, כשההרים הסובבים אותה מתנשאים עד לגובה של כ-4,000 מטרים. במפקד האוכלוסין האחרון של איראן, בשנת 2016, התגוררו בעיר יזד 529,673 בני אדם.

יזד
یزد
פוטומונטז' של יזד
פוטומונטז' של יזד
פוטומונטז' של יזד
מדינה איראןאיראן איראן
פרובינציה יזד
שטח 131.551 קילומטר רבוע
גובה 1,216 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 529,673 (נכון ל־2016)
קואורדינטות 31°54′N 54°22′E / 31.900°N 54.367°E / 31.900; 54.367
אזור זמן UTC +3:30
https://yazd.ir
העיר ההיסטורית של יזד
یزد
אתר מורשת עולמית
מדינה איראןאיראן איראן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 3, 5
שטח האתר 131.551 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°53′50″N 54°22′03″E / 31.897222222222°N 54.3675°E / 31.897222222222; 54.3675
yazd.ir
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יזד היא אחת הערים ההיסטוריות החשובות באיראן. העיר נבנתה בתקופת האימפריה הפרסית על ידי המלך יזדגרד הראשון, ששלט בשנים 339–420 והנציח את שמו בעיר. בסביבתה של העיר מגדלים דגנים, ירקות ופירות לצורכי המקום, ולייצוא - כותנה, פרג אופיום ותות לתולעי משי. יזד ידועה כמרכזה של הדת הזורואסטרית, ואחד מאתרי העיר הוא מגדל השתיקה בו מניחים מאמיני הדת את מתיהם מאכל לציפורים, בהתאם למצוות הדת האוסרת את קבורת הגוף באדמה או את שריפתו.

ב-2017 המרכז ההיסטורי של העיר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מבנים ואתריםעריכה

ביזד נמצאת מערכת מים מפותחת, הכוללת תעלות מים מסועפות. בגלל מזג האוויר החם השורר בעיר, בתים רבים כוללים "ארובות רוח" (פרסית: بادگیر): מבנים צרים וגבוהים המשמשים ל"לכידת" רוח לשם קירור הבתים. כמו כן, בעיר מצויים "בורות קרח" (פרסית: یخچال): מבנים חרוטיים ששימשו לאחסון קרח ודברי מזון.

בחוצות העיר ניצב מגדל שתיקה זורואסטרי, בו נהגו הזורואסטרים להניח את מתיהם. בעיר נמצא גם מקדש אש זורואסטרי הפעיל משנת 470.

במאה ה-12 נבנה ביזד המסגד הגדול בעיר (مسجد جامع یزد). תרשים המסגד מופיע על גבי שטר 200 ריאל.

יהדות יזדעריכה

  ערך מורחב – קהילת יהודי יזד

בגלל בידודה היחסי של יזד משאר איראן, נחשבים היהודים היזדים לעדה בפני עצמה והם משמרים מנהגים ומסורות נפרדות מזו של שאר יהדות איראן.

היהודים ביזד התפרנסו בעיקר ממסחר במשי.

רוב היהודים ביזד הם שומרי מסורת, תורה ומצוות. כיום חיים ביזד כ-8 משפחות יהודיות, כ-40 תושבים יהודים.

ביזד קיימים כיום בתי כנסת עתיקים רבים, אך לצורך תפילה במניין, כל התושבים היהודיים מתפללים ביחד באותו בית הכנסת. התפילות מתנהלות באופן קבוע, שחרית מינחה וערבית, גם בימי חול וגם בשבתות וחגים.

רובם של התושבים ביזד הם אוכלי בשר כשר, ולכן רובם יודעים לשחוט בעצמם עופות. את הבשר הכשר הם קונים בערים הגדולות.

הילדים היהודים ביזד לומדים בבתי ספר מעורבים עם גויים. כדי לשמור על היהדות והמסורת, הילדים הולכים אחרי הצהרים לחוגי יהדות, עברית ומסורת ישראל.

נשיאה השמיני של מדינת ישראל, משה קצב, הוא יליד העיר.

יהדות יזד בארץ ישראלעריכה

לאחר עלייתם ארצה של קהילה גדולה מיהודי יזד, שוכנו העולים בשכונת הבוכרים בירושלים. הקהילה בנתה לעצמה את בית כנסת היזדים, ברחוב אדניהו הכהן, המשמש כבית כנסת מרכזי של בני העדה שעלו לארץ ישראל עד היופ, בהנהגתו של רב העדה היזדית בארץ ישראל, הרב יוסף שרגא.

קבוצות הספורט של העירעריכה

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יזד בוויקישיתוף