פרוטגורס

פילוסוף סופיסטי

פרוטגורסיוונית Πρωταγόρας; ‏490–420 לפנה"ס) היה הפילוסוף הסופיסטי החשוב ביותר בזמנו.

פרוטגורס
Πρωταγόρας
לידה 490 לפנה״ס?
אבדרה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 420 לפנה״ס? (בגיל 70 בערך)
הים היוני, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אגנוסטיות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם סופיזם, פילוסופיה קדם-סוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרוטגורס נולד בעיר אבדרה שהייתה בתראקיה (לחופו הצפוני של הים האגאי). הוא נחשב לפילוסוף קדם סוקרטי מרכזי, ומחשבתו הפילוסופית קרובה לזו של דמוקריטוס, שהיה בן עירו הצעיר. פרוטגורס היה דמות ידועה באתונה וחברו של פריקלס, שבאמצעותו עלה בידו להשפיע על המחשבה המדינית באתונה של תקופתו ואף זכה לדיאלוג אפלטוני הקרוי על שמו. בסביבות שנת 444 לפני הספירה הוטל עליו לכונן את חוקיה של המושבה היוונית שנוסדה בתוריי. נודע כמורה שלימד נושאים הקשורים במידות הטובות, ועסק במיוחד בשאלה אם ניתן ללמדן. ניסה לעמוד בקווים כלליים על תופעות אנושיות כגון חינוך ושפה. גילה עניין בשימוש נכון במילים (נושא הקשור יותר בשמו של חברו הסופיסט פרודיקוס). בשטח הרטוריקה גרס שעל התלמידים לעמוד משני הצדדים של המתרס ולטעון בעד וכנגד, כהכנה ללימוד המשפטים.

פרוטגורס נודע כבעל השקפה אגנוסטית. בספרו "על האלים" כתב: "ואשר לאלים, אין בידי כל אמצעי לדעת אם הם קיימים, בשל אי בהירותו של הנושא, ובשל חייהם הקצרים של בני אדם". על פי המסורת, אנשי אתונה נבהלו מדבריו אלה, גירשו אותו מן העיר, אספו את ספריו ושרפו אותם בכיכר השוק. פרוטגורס נמלט לסיציליה וטבע בים בדרכו לשם. אולם, חוקרים רבים הטילו ספק במסורת זו, לאור עדותו של אפלטון[1] כי פרוטגורס זכה להערכה וכבוד באתונה בחייו ולאחר מותו[2].

מספריו של פרוטגורס: "על האלים" "על ההוויה" "על הניגודים" "על ההפרכה" ו- "על האמת", לא שרד דבר מלבד כמה קטעים (פרגמנטים) שמהם אנו למדים על תורתו. אפלטון מייחס לפרוטגורס דיאלוג שבו הוא מתאר שיחה דמיונית בינו לבין סוקרטס בדבר מקורה של האמת.

פרוטגורס מפורסם בשל אמרתו "האדם הוא מידת כל הדברים", ובכך התכוון שהכל נתון לפרשנות ואין אמת אחת (בעיקר לא בתחומי מדע המדינה והמוסר). המיתוס שמספר פרוטגורס גרס שזאוס שלח את הרמס לחלק לכל בני האדם צדק ובושה, על מנת שיארגנו את עצמם בצורת חברות ומדינות; כיוון שהאלים נטעו באדם את רגש הצדק ורגש הבושה יכול כל אדם להיות צדיק ומוסרי ואין זה משנה מה הוא משלח ידו ומעלותיו השכליות. לפיכך, כל אזרח מוכשר להביע את דעתו בענייני מדינה. למרות שצדק ומוסר הן תכונות מולדות באדם, יש לטפח אותן וללמוד אותן.

בנוסף הבחין פרוטגורס בין חוקיוונית νόμος - נוֹמוֹס) ובין טבעיוונית φύσις - פִיזִיס) וטען כי לכל בני האדם טבע אחד הדומה בכל מקום ומקום; לעומת זאת, חוקים הם דבר משתנה (וכאן התייחס פרוטגורס לחוקי מדינה) והראייה לכך הוא סוגי המשטרים השונים הקיימים. לפיכך, מדינה היא דבר מלאכותי.

מספר חוקרים כתבו[3] כי פרוטגורס היה היחיד שניסח הצדקה אידאולוגית לדמוקרטיה, והיא מיוחסת אליו בדיאלוג של אפלטון.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בדיאלוג "מנון"
  2. ^ ראו למשל אצל יעקובסון, עמ' 31.
  3. ^ מוזס פינלי, Democracy Ancient And Modern , לונדון 1895, מאמר שני (באנגלית); אלכסנדר יעקובסון, מה מבין נגר בפוליטיקה? הדמוקרטיה והצדקתה במשל פרוטגורס, בתוך: "זמנים: רבעון להיסטוריה" 64 (1998), עמ' 23-33.