אמת (פילוסופיה)
מושג המתאר מידע שאינו תלוי ואינו משתנה
אמת היא חלק מתחומי המחקר של הלוגיקה הפילוסופית ושל תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה). למשפטים, פסוקים, טענות, קביעות, רעיונות, אמונות, וכו' יכול להיות ערך אמת (ואז הם נקראים "נושאי אמת", "בעלי ערך אמת", או "אמיתיים") או ערך שקר ("בעלי ערך שקר", "שקריים").
ישנן כמה תאוריות בדבר האמת שפותחו בידי פילוסופים ולוגיקנים. בהן:
- תורת הברירות טוענת שהאמת ניכרת מעצמה, ואינה צריכה ראיה. (בספרות תורנית מכונה "האמת עד לעצמה").
- תורת ההתאמה של האמת גורסת כי האמת תואמת למציאות האובייקטיבית. לפיכך, טענה היא אמיתית רק אם היא מביעה את מצב העניינים בעולם. שלום רוזנברג המחיש תורה זו באמצעות משל התצרף (הפזל): אני יודע שהצלחתי להרכיב את הפזל כראוי, אם התמונה שעל האריזה זהה לתמונה שהתקבלה על ידי הרכבת הפזל.
- תורת העקביות (קוהרנטיות) רואה באמת כל דבר התואם לקבוצת טענות כלשהי (כלומר, נובע מהן). בדרך-כלל קבוצת הטענות היא כזו שתתאר את העולם האמיתי באופן הטוב והשלם ביותר, לדעת בוחריה. שלום רוזנברג המחיש תורה זו באמצעות משל התצרף (הפזל): אני יודע שהצלחתי להרכיב את הפזל כראוי, אם הרכבתי את כל החלקים בלי שחלק כלשהו נשאר מחוץ לתמונה.
- תורת הקונצנזוס רואה רק בדברים, שקבוצה של מומחים בנושא הסכימו עליהם שהם נכונים, אמת.
- פרגמטיזם רואה "אמת" בהצלחה של תוצאות מעשיות של רעיון.
ניתן לפרש כל אחת מהתורות הללו כהגדרה של טבעה הבסיסי של האמת (ומכאן גם של השקר), או כקריטריון לקביעת ערך האמת של טענות ומשפטים.
