אמת
אמת היא תכונה המתארת התאמה לעובדה או למציאות, ההפך משקר שמשמעותו אי התאמה לעובדה או למציאות. משפטים מתמטיים, פסוקים לוגיים, טענות, עמדות, אמונות, וכולי יכולים להיות אמת או שקר. בלוגיקה, במתמטיקה ובתכנות מחשבים אמת מוגדרת כמצב מוחלט, ואילו בהגות הדתית והפילוסופית (למשל באפיסטמולוגיה) מתקיים דיון בפירושה ובמשמעויותיה של האמת, ובשאלה האם וכיצד ניתן לדעת מהי האמת.
נושא האמת ומשמעויותיו העסיק את האנושות מקדם. כבר בתנ"ך ישנן התייחסויות רבות של הנביאים על הצורך ללכת בדרך האמת ולהתרחק משקר, וגם הפילוסופיה היוונית עסקה בדרכים להגיע אליה. למעשה, בני אדם לעולם לא יוכלו להשיג אמת אבסולוטית, ותמיד יהיו מועדים לטעות בכל רובדי ומשמעויות החיים, אך כן ניתן לחתור להגיע לרמה של אמת יותר בהירה ויותר וודאית (כך גם במחקר ובפילוסופיה, כל דבר נתון לשאלה והפרכה, וכך מתקדם המדע).
האמת בפילוסופיהעריכה
תיאוריות של אמתעריכה
ישנן כמה תאוריות בדבר האמת שפותחו בידי פילוסופים ולוגיקנים בעשורים האחרונים. בהן:
- תורת הברירות טוענת שהאמת ניכרת מעצמה, ואינה צריכה ראיה. (בספרות תורנית מכונה "האמת עד לעצמה").
- תורת ההתאמה (Correspondence theory of truth) גורסת כי האמת תואמת למציאות האובייקטיבית. לפיכך, טענה היא אמיתית רק אם היא מביעה את מצב העניינים בעולם. שלום רוזנברג המחיש תורה זו באמצעות משל התצרף (הפאזל): אני יודע שהצלחתי להרכיב את הפאזל כראוי, אם התמונה שעל האריזה זהה לתמונה שהתקבלה על ידי הרכבת הפאזל.
- תורת המסדנות (Foundationalism) גורסת כי כל אמת נקבעת לפי מסד ודאי כלשהו עליו היא חייבת להישען. כלל האמיתות בעולם חייבות להישען ולהיקבע על פי אותה נקודת מסד ראשונית ודאית, שהיא המקנה לכל השאר את אמיתתן: אם הן אכן נשענות או נגזרות ממנה.
- תורת העקביות (קוהרנטיות= Coherence theory of truth) רואה באמת כל דבר התואם לקבוצת טענות כלשהי (כלומר, נובע מהן). בדרך-כלל קבוצת הטענות היא כזו שתתאר את העולם האמיתי באופן הטוב והשלם ביותר, לדעת בוחריה.
- תורת הקונצנזוס רואה רק בדברים, שקבוצה של מומחים בנושא הסכימו עליהם שהם נכונים, אמת.
- פרגמטיזם רואה "אמת" בהצלחה של תוצאות מעשיות של רעיון.
- התפיסה האובייקטיביסטית גורסת שהאמת קיימת בפני עצמה, ואמנם יכולה להיקלט על ידי האדם אך אינה נוצרת על ידיו. הגרסה התאולוגית של תפיסה זו גורסת כי "האלוהים הוא האור הראשוני של האמת, והאדם בהכרתו רואה אור באורו של האלוהים... משפטו של אדם הוא אמיתי, כשהוא מתאים למחשבתו של אלוהים."[1]
ניתן לפרש כל אחת מהתורות הללו כהגדרה של טבעה הבסיסי של האמת (ומכאן גם של השקר), או כקריטריון לקביעת ערך האמת של טענות ומשפטים.
אמת ומוסרעריכה
לאורך ההיסטוריה, היו מושגי האמת והמוסר כרוכים זה בזה. בשפה העברית למשל, ניתן בקלות להבחין בבסיס האטימולוגי והשורשי המשותף של המילים "צודק" ו"צדק", וכן קיימת המילה (העתיקה) "צידקה" (בצורה "צידקתו" למשל), שמציגה תפיסה שרואה באמת ובמוסר יחידה אחת.
עם זאת, כיום נפוצה ההפרדה בין אמת ומוסר, שרואה באמת "עובדות קרות" אובייקטיביים, ובמוסר ערכים סובייקטיביים. את הפרדה זו ניתן לקשר לעיסוק הפילוסופי בבעיית הראוי-מצוי.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אמת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב אליעזר מלמד, אמירת אמת, ליקוטים ב,ב
הערות שולייםעריכה
- ^ האנציקלופדיה העברית, כרך ד', הערך "אמת"