סוורוס סנייפ

סוורוס סנייפ (באנגלית: Severus Snape; ‏9 בינואר 1960 – 2 במאי 1998) הוא דמות בדיונית בסדרת הספרים "הארי פוטר" שנכתבה על ידי ג'יי קיי רולינג. סנייפ מוצג לראשונה כאנטגוניסט קר-לב שעוין את הארי פוטר; אך במהלך הסדרה הוא מתפתח ומתגלה כאנטי-גיבור המסתיר רגשות מורכבים.

סוורוס סנייפ
Severus Snape

אלן ריקמן המגלם את סוורוס סנייפ במהלך הסרט החמישי
אלן ריקמן המגלם את סוורוס סנייפ במהלך הסרט החמישי
סוג	דמות ראשית
שם ספר	הארי פוטר
שם סרט	הארי פוטר
הופעה ראשונה	הארי פוטר ואבן החכמים
הופעה אחרונה	הארי פוטר ואוצרות המוות
מספר הופעות	7 (בסרטים 8)
יוצרים	ג'יי קיי רולינג
גילום הדמות	אלן ריקמן
דיבוב בשפה העברית	אוהד שחר
מידע
כינויים	סבר מאוס - בפי ג'יימס פוטר וחבריו הנסיך חצוי הדם סוו בפי לילי פוטר
סטטוס	מת
תאריך לידה	9 בינואר 1960
מקום לידה	Spinner's End
גזע	בן-אנוש
מין	זכר
מקצוע	פרופסור לשיקויים 14 שנים, פרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל שנה אחת ומנהל בית הספר שנה אחת
תואר	פרופסור
מומחיות	שיקויים, התגוננות מפני כוחות האופל, הלטת הכרה
כוחות	קסמים
חברה לשעבר בקבוצה	אוכלי המוות, מסדר עוף החול
אזרחות	הממלכה המאוחדת
מקום מגורים	Spinner's End
תאריך פטירה	2 במאי 1998 (בגיל 38)
מקום פטירה	הצריף המצווח בהוגסמיד
סיבת המוות	נרצח על ידי הנחשית נגיני ששולחה בידי לורד וולדמורט
דמויות קשורות
משפחה	טוביאס סנייפ (אב) איילין פרינס (אם)
חברים	לילי פוטר (לשעבר) אלבוס דמבלדור
אויבים	ג'יימס פוטר, סיריוס בלק, רמוס לופין ופיטר פטיגרו. מסדר עוף החול (לשעבר) לורד וולדמורט ואוכלי המוות.

סנייפ מוצג כדמות חידתית ומורכבת, עד לחשיפתו בספר האחרון כנאמן לדמבלדור ולמסדר עוף החול. סנייפ לימד בהוגוורטס את מקצוע השיקויים, ובספר השישי את מקצוע ההתגוננות מפני כוחות האופל. סנייפ אהב את אמו של הארי, לילי, ושנא את אביו של הארי, ג'יימס פוטר; דבר שהסביר את יחסו העוין כלפי הארי לצד זה שהגן עליו מפני לורד וולדמורט וכוחות הרשע. רולינג תיארה את סנייפ בתור "מתנה של דמות".

יצירת הדמות

בראיון שנערך עמה אפיינה רולינג את דמותו של סנייפ כאנטי גיבור. היא אמרה שאת ההשראה ליצירת הדמות היא קיבלה ממורה שלימד אותה בילדותה שלא היה חביב עליה, ותיארה את סנייפ בתור מורה איום ונורא: "הדבר הגרוע והמביש ביותר שמורה יכול לעשות זה להיטפל לתלמידים". עם זאת, רולינג תיארה בספרים כי סנייפ היה מורה מוכשר מאוד. מקור שם משפחתו הוא בכפר סנייפ השוכן במחוז סאפוק שבאנגליה. בראיונות בשנת 1999 ובשנת 2004 היא אמרה כי דמותו של סנייפ היא בין אלו שכתיבתן גרמה לה להנאה הרבה ביותר.

רולינג לא חשפה פרטים רבים לגבי סנייפ בהשוואה לדמויות אחרות, כיוון שהנאמנות והמניעים האמיתיים שלו התבררו רק בספר האחרון. אולם, לאורך השנים היא רמזה מספר פעמים על חשיבות תפקידו של סנייפ, והציעה לאנשים "לשים עין על סנייפ". בשנת 1999 היא נשאלה בראיון על חיי האהבה והאופי של גאולה בדמותו, וענתה כי היא מופתעת מדפוס החשיבה הזה.

לאחר יציאתו לאור של הספר השביעי והאחרון החלה רולינג לדבר בפתיחות על סנייפ, והודתה כי היא הייתה מרוצה מאוד מהדרך שבה סיפורו של סנייפ התנהל לאורך הסדרה, והשתמשה בדמותו כניגוד לזו של אלבוס דמבלדור. היא אמרה שתמיד ידעה מה יהיה בסופו של דבר עם סנייפ, וכן שהיא פיתחה בזהירות את קו העלילה שלו לאורך הסדרה: ”הייתי צריכה לתת רמזים לאורך כל הדרך כי אתה יודע שבספר השביעי, כשתקרא את הסצנה שבה הכל נחשף ומשתנה, אתה תבין שסנייפ היה... מה היו המניעים שלו. הייתי צריכה לתכנן זאת לאורך הספרים כיוון שבנקודה שבה אתה רואה מה באמת קורה, זו הייתה רמאות גדולה כלפי הקורא אם רק הייתי זורקת קצת חומר שהוא מעולם לא קרא”. בראיון אחר היא רצתה להכניס בדמותו של סנייפ אלמנטים של גאולה ושל סליחה: ”סנייפ הוא אדם מורכב... הוא מאוד - הוא היה יצור אנושי פגום, בדומה לכולנו. הארי סולח לו - כפי שאנחנו רואים, מהאפילוג, הארי - הארי באמת רואה את הטוב שבסנייפ בסופו של דבר... יש גאולה”.

בספרים

שלושת הספרים הראשונים

ערכים מורחבים – הארי פוטר ואבן החכמים, הארי פוטר וחדר הסודות, הארי פוטר והאסיר מאזקבאן

סנייפ הופיע לראשונה בסדרה זמן קצר לאחר שהארי הגיע להוגוורטס. באותה סצנה נאמר כי הוא לימד שיקויים בבית הספר, אך כי רצונו האמיתי היה ללמד את מקצוע ההתגוננות מפני כוחות האופל. הוא אישר זאת בעצמו במהלך הספר החמישי. סנייפ תואר בתור מורה קשוח ואכזר, הנוהג להעיר הערות נבזיות ומזלזלות בעבודתו של הארי. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האנטגוניסטים העיקריים בספר, כיוון שהארי חשד בו שהוא זמם לגנוב את אבן החכמים, בניסיון להרוג אותו, וזאת בנוסף לכך שסנייפ הפלה לטובה את תלמידי בית סלית'רין שבראשו עמד. רק בשיא הספר התברר כי פרופסור קוויריניוס קווירל, שהיה משרתו של לורד וולדמורט, היה האויב האמיתי, ואילו סנייפ שחשד בו ניסה לאורך כל הספר להציל את חייו של הארי. בפרק האחרון סיפר דמבלדור שג'יימס פוטר, אביו של הארי, הציל את חייו של סנייפ כשהם למדו בהוגוורטס, אף על פי שהשניים שנאו זה את זה, ובשל כך חש סנייפ חובה מוסרית להגן על הארי. גם לאחר חשיפתו של קווירל המשיך הארי לחוש רגשות שליליים כלפי סנייפ, ומערכת היחסים ביניהם נותרה מתוחה גם בספרים הבאים. התנהגותו וגישתו של סנייפ כלפי הארי לא השתנו בהמשך הסדרה.

בתחילת הספר השני הוא תפס את הארי וחברו רון ויזלי שהגיעו להוגוורטס במכונית מעופפת, והציע לדמבלדור ולמינרווה מקגונגל לסלקם מבית הספר, באחד מבין נסיונותיו הרבים להביא לסילוקו של הארי. באופן כללי היה לו תפקיד קטן יותר בספר זה, ובמהלכו הוא סייע לגילדרוי לוקהרט בניהול המפגש היחיד של מועדון הדו-קרב שנפתח בגלל תקיפות מסתוריות שפגעו בתלמידים. כמו כן, במהלך המפגש של מועדון זה הדגים סנייפ את כישוף הפריקה מנשק "אקספליארמוס" לעיני התלמידים. בספרים הבאים הפך כישוף זה לאחד מסימני ההיכר של הארי.

במהלך הספר השלישי הפגין סנייפ את כישרונו הרב בתחום השיקויים בכך שרקח את שיקוי האל-זאב עבור רמוס לופין, המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל. לאורך כל הספר הוא חשד בלופין כמי שסייע לפושע הנמלט סיריוס בלק (שבספר השישי הוכרז כי היה חף מפשע) לחדור לטירת הוגוורטס. חשד זה נבע מהחברות ששררה בין לופין לבין סיריוס בלק וג'יימס פוטר בעת שלמדו בהוגוורטס. בשיא העלילה של הספר ניסה סנייפ ללכוד ולעצור את בלק, אך הוא נמלט בסיועו של הארי, הרמיוני ודמבלדור. סנייפ סיפר זאת לדמבלדור, וכאשר הארי ולופין לא הוענשו הוא הגיב באמצעות חשיפתו של לופין כאדם זאב בפני כל בית הספר, ובכך אילץ אותו להתפטר. בספר זה נחשפו פרטים נוספים על הקשר בין סנייפ לבין ג'יימס פוטר. בעת שלמדו בבית הספר בלק ניסה לגרום לסנייפ להיכנס לצריף המצווח, בו לופין שהה בצורתו הזאבית. ג'יימס הבין את הסכנה העצומה הכרוכה במעשה זה, עצר את סנייפ ובכך הציל את חייו. הייתה זו התקרית אותה הזכיר דמבלדור בסוף הספר הראשון. אולם, סנייפ האמין כי מניעיו של ג'יימס היו אנוכיים, וכל רצונו היה להימנע מסילוק מבית הספר.

הספר הרביעי והספר החמישי

ערכים מורחבים – הארי פוטר וגביע האש, הארי פוטר ומסדר עוף החול

אלק הופקינס בתפקיד סוורוס סנייפ הצעיר (הסרט החמישי)

תפקידו של סנייפ בספר הרביעי לא גדול יותר בהשוואה לשני הספרים הקודמים. הוא כעס מאוד כשהארי נבחר באופן לא צפוי להשתתף בטורניר הקוסמים המשולש, ובשל כך הפך ליותר נקמני מכרגיל. בשלב מאוחר יותר של השנה הארי רואה בטעות זיכרונות בהגיגית של דמבלדור שבהם מתוארים משפטיהם של מספר אוכלי מוות. באחד המשפטים הואשם סנייפ על ידי איגור קרקרוף בהיותו אוכל מוות, אך דמבלדור קם להגנתו של סנייפ וטען כי אף על פי שאכן היה אוכל מוות הוא החליף צדדים לפני מפלתו של וולדמורט והחל לתפקד כמרגל. מאוחר יותר הבטיח דמבלדור להארי שהחרטה של סנייפ הייתה אמיתית, אם כי הוא סירב לספר להארי מדוע הוא מאמין בכך, ואמר כי מדובר במשהו שבינו לבין סנייפ.

בסוף הספר ניסה דמבלדור לשכנע את שר הקסמים קורנליוס פאדג' שוולדמורט חזר לגופו הגשמי. כהוכחה הסכים סנייפ בחוסר רצון בולט להראות את האות האפל שנצרב בזרועו על ידי וולדמורט, ומיד לאחר עזיבתו של פאדג' נשלח על ידי דמבלדור למשימה סודית. המשימה הזאת, כפי שנרמז בספר החמישי ומתברר באופן ודאי בספר השישי, הייתה להצטרף מחדש לאוכלי המוות ולרגל אחרי וולדמורט כסוכן כפול- תפקיד אותו כבר ביצע בשנת 1981 בידיעת שני הצדדים עד העלמות וולדמורט.

תפקידו של סנייפ בספר החמישי היה יותר משמעותי. הוא המשיך לעבוד כסוכן כפול עבור דמבלדור, ועוד לפני תחילת הלימודים הוא הופיע במפקדה של מסדר עוף החול וסיפק דו"חות על פעילות אוכלי המוות- ולהפך. לסנייפ הייתה מערכת יחסים מתוחה מאוד עם סיריוס, הבעלים של הבית בכיכר גרימולד מספר 12 שבו שכנה המפקדה, שנאלץ להסתתר כיוון שעדיין נחשב לרוצח המונים. פעמים אחדות הם העירו הערות מרושעות זה כלפי זה, ובאחד הפרקים כמעט ופרץ ביניהם דו-קרב. סנייפ הקניט את סיריוס על כך שהוא לא ממלא תפקיד פעיל במשימות המסדר בגלל מעמד המבוקש שלו. מאוחר יותר חש הארי שההקנטות האלה תרמו לנכונותו של סיריוס להסתכן בצורה מוגזמת. נאמנותו של סנייפ למסדר לא השפיעה כלל על התנהגותו בהוגוורטס.

בערך באמצע הספר הורה דמבלדור לסנייפ ללמד את הארי הלטת הכרה, שהיא האמנות של הגנה על התודעה והמוח מפני פלישה או התערבות חיצוניות. השיעורים היו קשים מאוד בשל העוינות ההדדית, והסתיימו מוקדם מהצפוי לאחר שהארי השתמש בהגיגית של דמבלדור ללא רשותו של סנייפ וראה בה זיכרון ילדות שבו סנייפ הושפל על ידי ג'יימס וסיריוס, ואת הקללה הגזענית שהטיח מרוב תסכול בלילי אוואנס, אמו של הארי. רק בספר האחרון התברר כי העלבון הזה גדע את הידידות ההדוקה ששררה בין סנייפ לבין לילי.

בחלק האחרון של הספר נלכד הארי על ידי דולורס אמברידג', המורה להתגוננות מפני כוחות האופל והמנהלת בפועל של הוגוורטס, ונחקר על ידה בנוגע למקום הימצאו של דמבלדור. היא זימנה את סנייפ על מנת שייתן לה סם אמת שייאלץ את הארי לספק לה את מבוקשה. סנייפ טען כי אספקת הווריטסרום, שיקוי האמת החזק ביותר שתואר בסדרה, אזלה לו כיוון שהיא לקחה ממנו קודם לכן את כל המלאי שהיה ברשותו על מנת לאלץ את הארי לספר לה על מקום הימצאו של סיריוס בלק, באירוע שהתרחש לאחר בריחתו של דמבלדור. סנייפ אמר לה גם כי לא יוכל להושיט לה עזרה מעשית כלשהי. מאוחר יותר התברר כי הוא סיפק לה וריטסרום מזויף. הוא הבין את האזהרה שהארי צעק לעברו בנוגע ללכידתו של סיריוס בלק, העביר אותה לחברי המסדר האחרים, ובכך אפשר להם להגיב על מה שקרה. אולם, הארי עדיין התייחס אל סנייפ כאחראי באופן חלקי לכך שסיריוס מת בקרב, והאמין שיחסו של סנייפ דחף את סיריוס להצטרף לקרב.

הספר השישי

ערך מורחב – הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם

סנייפ מטיל את הקללה שהרגה את דמבלדור (הסרט השישי)

בפרק השני של הספר השישי הגיעו בלטריקס לסטריינג' ואחותה נרקיסה מאלפוי לביתו של סנייפ. דראקו, בנה של נרקיסה, קיבל משימה קשה מוולדמורט והיא השביעה אותו שיגן על בנה, יסייע לו להשלים את משימתו, ויבצע אותה בעצמו אם הוא ייכשל. כשנשאל על ידי בלטריקס בנוגע לנאמנויותיו הוא הזכיר שאת משרת ההוראה בהוגוורטס (בספטמבר 1981) קיבל מלכתחילה בברכתו של וולדמורט ולכן וולדמורט אכן ידע ב-1981 על השתייכותו למסדר עוף החול, טען שעבד עבור וולדמורט (ולא עבור דמבלדור) מאז שחזר לגופו הגשמי, והסביר את פעולותיו בספרים הקודמים לאור זאת. כמו כן, הוא טען כי הגנתו של דמבלדור סייעה לו להימנע ממאסר בכלא הקוסמים אזקבאן ובכך לפעול בשמו של וולדמורט.

בסעודת הפתיחה של שנת הלימודים הודיע דמבלדור כי החליט למנות את סנייפ לתפקיד המורה להתגוננות מפני כוחות האופל. הוראס סלגהורן, שלימד בעבר בהוגוורטס, החליף את סנייפ כמורה לשיקויים. סלגהורן השאיל להארי עותק ישן של ספר שיקויים, שהיה שייך לתלמיד שכינויו "הנסיך חצוי-הדם", והארי מצא בו הערות רבות שסייעו לו להפוך לתלמיד המצטיין בכיתה. בפרק מספר 15 ("הנדר הכובל") אמר סנייפ "מעניין, מעולם לא היה לי רושם שמשהו מכל מה שניסיתי להנחיל להארי חודר אליו", ובכך הביע את חשדו בנוגע להצלחה החדשה של הארי בתחום.

בפרק מספר 24 פרץ דו-קרב בין דראקו מאלפוי להארי, ובמהלכו הטיל הארי את הכישוף "סקטומספרה" אותו מצא בספר של הנסיך תחת הכותרת "נגד אויבים", והזדעזע לגלות את הפצעים הקשים שהכישוף גרם למאלפוי. סנייפ מיהר לתוך חדר השירותים בעקבות זעקותיה של רוח הרפאים מירטל המייללת שגם כן הייתה שם, ריפא את פצעיו של מאלפוי, ולאחר מכן חקר את הארי בנוגע למקורו של הכישוף תוך כדי שימוש בביאור הכרה על מנת לחלץ ממנו בכוח כיצד השיג את המידע. סנייפ דרש מהארי להראות לו את ספר השיקויים, אך הוא הצליח להחביא את ספרו של הנסיך ובמקום זאת הציג לסנייפ את ספרו של רון ויזלי. סנייפ ידע כי הארי שיקר לו, והחליט להטיל עליו עונש שמנע ממנו להשתתף במשחק הקווידיץ' האחרון והמכריע של השנה.

בסוף הספר חזרו הארי ודמבלדור מהחיפוש אחר אחד ההורקרוקסים של וולדמורט, ונחתו על מגדל האסטרונומיה של בית הספר. דמבלדור היה חלש מאוד כיוון ששתה את השיקוי המגן שוולדמורט הניח מסביב לחפץ, וביקש מהארי להזעיק את סנייפ. לפני שהארי הצליח לצאת לדרכו הגיע לראש המגדל דראקו מאלפוי, על מנת למלא את משימתו ולהתנקש בחייו של דמבלדור, אך לא הצליח להביא את עצמו לכדי ביצוע רצח. הם הופרעו על ידי הגעתם של אוכלי המוות וסנייפ, שהרג את דמבלדור בעצמו. הארי הזועם רדף אחרי סנייפ, מאלפוי ואוכלי המוות שברחו מהוגוורטס. סנייפ הצליח בקלות רבה לחסום את נסיונותיו של הארי לתקוף אותו עם קסמים, לעג לו על הטעויות שביצע, אך סירב לתקוף אותו בחזרה. במהלך העימות חשף סנייפ כי הוא "הנסיך חצוי-הדם" (כיוון שהיה בנו של המוגל טוביאס סנייפ והמכשפה טהורת הדם איילין פרינס). הארי לא הצליח לעצור את סנייפ לפני שזה יצא מגבולות הוגוורטס והתעתק (קסם בסדרה הדומה בפעולתו לטלפורטציה) למקום לא ידוע. הסיפור המלא על מערכת היחסים בין דמבלדור לבין סנייפ והסיבה האמיתית למותו של דמבלדור נחשפה רק בספר השביעי. רולינג אמרה בראיון שנערך לאחר יציאת הספר השישי כי בנקודה זו בסדרה מערכת היחסים בין הארי לבין סנייפ הפכה ל"אישית, אם לא יותר, מאשר מערכת היחסים בין הארי לבין וולדמורט".

הספר השביעי

ערך מורחב – הארי פוטר ואוצרות המוות

לאחר כיבוש משרד הקסמים על ידי אוכלי המוות בתחילת הספר התמנה סנייפ למנהל הוגוורטס במקום דמבלדור, ולצידו מונו אוכלי המוות אלקטו ואמיקוס קארו. לקראת סוף הספר התברר כי סנייפ השתמש בתפקידו כמנהל על מנת להגן על התלמידים ולהצר את צעדיהם של הקארואים. דוגמה לכך היא העונש הקל שהטיל על ג'יני ויזלי, נוויל לונגבוטום (בו נהג להתעמר לאורך כל הסדרה) ולונה לאבגוד, לאחר שתפס אותם בשעת ניסיון לגנוב ממשרד המנהל את החרב של גודריק גריפינדור, ושלח אותם למשימה ביער האפל ביחד עם רובאוס האגריד. במהלך הספר חיפשו הארי ורון את חרבו הקסומה של גודריק גריפינדור, היכולה להשמיד את ההורקרוקסים, והובלו אליה על ידי פטרונוס בצורת איילה. בפרק מאוחר יותר גילה הארי כי סנייפ היה זה שביצע את קסם הפטרונוס, וכי גם לאמו היה פטרונוס בצורת איילה. באותו קטע הוא גילה גם כי סנייפ עשה זאת לפי הוראותיו של דמבלדור.

לקראת סוף שנת הלימודים אולץ סנייפ להימלט מהוגוורטס על ידי המורים מינרווה מקגונגל, פיליוס פליטיק ופומונה ספראוט. לאחר מכן הוא זומן לצריף המצווח על ידי וולדמורט, שהאמין בטעות כי סנייפ היה האדון של שרביט הבכור (אחד מאוצרות המוות), בגד בסנייפ למרות היותו משרת נאמן וקוסם מוכשר, והורה לנחשית נגיני לנשוך את סנייפ בצווארו, כיוון שהאמין כי רק הריגת סנייפ תקנה לו את הבעלות על השרביט. נגיני פצעה את סנייפ באורח קטלני, ומעשהו האחרון היה לשחרר באמצעי קסם ענן של זיכרונות שהיה צורך לתת להארי (שצפה ברצח ממקום מסתור) לצפות בהם. הארי למד מהזיכרונות הללו על ילדותו של סנייפ, וכן על הנאמנות האמיתית שלו. הוא ראה כיצד סנייפ התיידד בילדותו עם לילי, שהייתה שכנתו. עם הגעתם להוגוורטס שובצו סנייפ ולילי לסלית'רין ולגריפינדור בהתאמה. הם נותרו חברים במשך מספר שנים עד שהתרחקו זה מזה בעקבות נטייתו של סנייפ לעיסוק באמנויות האופל, ועם נטייתו להתחבר עם תלמידי סלית'רין שלימים יהפכו לאוכלי-מוות (ביניהם אייברי ומאלסיבר); החברות הסתיימה סופית לאחר שסנייפ כינה את לילי "בוצדמית", בסצנה שתוארה בספר החמישי. למרות הפרידה ושנאתו לבעלה לעתיד ג'יימס (שהתאכזר אליו בבית הספר) הוא עדיין אהב את לילי אהבה עזה.

כשסנייפ גילה לוולדמורט את תוכן הנבואה שניתנה על ידי סיביל טרלוני (ללא ידיעה, בהתחלה, כי היא מתייחסת ללילי ולמשפחתה), החליט האחרון לתקוף את משפחת פוטר על מנת למנוע את הגשמת הנבואה. הוא פנה לדמבלדור והתחנן בפניו שיגן על הפוטרים, כיוון שלא האמין כי וולדמורט יחוס על חייה של לילי אף על פי שביקש ממנו לעשות זאת. דמבלדור הסכים והבטיח כי הפוטרים יהיו מוגנים באמצעות כישוף בשם פידליוס. בתמורה לכך הפך סנייפ לסוכן כפול עבור מסדר עוף החול ונגד וולדמורט, והשתמש בכישוריו בתחום הלטת ההכרה על מנת להסתיר מוולדמורט את דבר בגידתו. וולדמורט אף הסכים שסנייפ יגיש מועמדות למשרת הוראה בהוגוורטס (באוגוסט 1981) כדי להיות קרוב לדמבלדור ולמסדר. סנייפ חש אחראי למותה של לילי כשקסם הפידליוס נשבר (בסרט אף רואים אותו מייבב על גופתה של לילי, קטע שלא מופיע בספרים). למרות דמיונו הרב של הארי לג'יימס החליט סנייפ להגן עליו פעמים רבות, וזאת בשל היותו בנה של לילי. הוא דרש מדמבלדור לשמור בסוד על אהבתו ללילי ועל הסיבה לכך שהחל לבגוד בוולדמורט. דמבלדור הסכים לכך ושמר זאת בסוד לאורך כל הסדרה, אך אמר "את מילתי, סוורוס, שלעולם לא אחשוף את הטוב שבך? אם אתה מתעקש...".

באמצעות זיכרונותיו של סנייפ גילה הארי כי דמבלדור נפגע מקללה רבת עוצמה שהוטלה על הטבעת של משפחת גונט, אחד מההורקרוקסים של וולדמורט, זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים השישית של הארי. ידיעותיו הרבות של סנייפ באמנויות האופל איפשרו לו להאט את התפשטות הקללה, אך הוא הודיע לדמבלדור כי הקללה תגרום למותו בתוך שנה. דמבלדור היה מודע למזימת ההתנקשות בחייו שוולדמורט רוקם סביבו, וביקש מסנייפ שיהרוג אותו על מנת למנוע את הנזק הנפשי שהיה נגרם למאלפוי, על מנת למנוע ממנו למות באיטיות, בכאב ובהשפלה על ידי אוכל-מוות אחר, ועל מנת להגן על מעמדו של סנייפ כאוכל מוות "נאמן" לוולדמורט. סנייפ היסס מאוד להיענות לבקשתו של דמבלדור, ואף תהה האם פעולה זאת לא תפגע בנשמתו שלו, ונענה על ידי דמבלדור כי פעולה זו של המתת חסד לפי בקשה מפורשת לא תגרום לאותו נזק כמו ביצוע רצח. סנייפ הסכים לבסוף לעשות את רצונו של דמבלדור תוך שהוא מאיים להתחרט. באמצעות זיכרונות נוספים שהכילו קטעי שיחות בין סנייפ לבין דמבלדור הצליח הארי להסיק כיצד ניתן להביס את וולדמורט.

רולינג אמרה בריאיון מקוון כי נכון לסוף הספר השביעי לא היה דיוקן של סנייפ במשרד המנהל כפי שהיה מקובל עם כל המנהלים הקודמים, כיוון שסנייפ נטש את משרתו לפני שמת או פרש ממנה באופן מסודר. אולם, היא אמרה כי הייתה רוצה לראות את הארי מספר על נאמנותו האמיתית של סנייפ ועל גבורתו לכל עולם הקוסמים, ומפעיל שדלנות עבור הוספת הדיוקן למשרד. בראיון אחר היא דנה בסיפור הרקע של סנייפ, ואמרה כי היא תכננה אותו עם כתיבת הספר הראשון, כיוון שכל הסדרה מתמקדת בין השאר בקו עלילה זה, וכן שהיא מחשיבה את סנייפ לאחת הדמויות החשובות ביותר בספר השביעי.

במחזה הארי פוטר והילד המקולל

ערך מורחב – הארי פוטר והילד המקולל

לאחר הנסיעה השנייה בזמן של סקורפיוס ואלבוס, בניהם של הארי פוטר ודראקו מאלפוי, חוזר סקורפיוס לבדו ומגלה כי לאחר הנסיעה הזו בזמן, הצליחו להחזיר אדם חשוב לחייו, הודות לחבר כיתתו, נודע לו כי המורה לרקיחת שיקויים, הוא סוורוס סנייפ. את מפגשם פותח במילים: "סוורוס סנייפ. איזה כבוד", ולאחר שסופג ביקורת מהפרופסור, מבקש עזרה. הוא שואל אותו האם הוא עדיין עובד לטובת דמבלדור במחתרת ואילו סנייפ מכחיש כל פרט לגבי פעילותו אי פעם במחתרת של דמבלדור.

סקורפיוס מספר לו כי הגיע מעולם שבו וולדמורט אינו שליט אלא מובס בקרב על הוגוורטס (דבר שמהווה את שאיפתו הנוכחית של סנייפ) וכי ביצע שימוש במחולל זמן ובגללו הצליח לשנות דברים בעבר ולהביא את העולם למצב זה. לבסוף, לאחר מספר ניסיונות כושלים לגרום לפרופסור לשתף פעולה, שולף הוא את הקלף האחרון אשר בידו ומספר לו כי הוא יודע שהוא אהב את אימו של הארי, לילי. לבסוף, פרופסור סנייפ מאמין לו ולוקח אותו בדרך סודית אל תוך מרכז המחתרת, בתוך חדר סודי בערבה המפליקה. שם, מגן סוורוס סנייפ על סקורפיוס מפני שני חברי המחתרת האחרים, רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר. לפתע, נשאלת שאלה בלתי צפויה מצדו של סנייפ, כאשר הוא שואל בידי מי ואיך נהרג, ללא אף שאלה מקדימה לגבי גורלו. סנייפ אומר כי ניחש כי גורלו היה למות מפני שסקורפיוס היה מופתע לראות אותו. גם תשובתו של הפרופסור מפתיעה דיין, כאשר עונה: "יש מחירים שעלינו לשלם", ומיד לאחר מילים אלו מציע את עזרתו. שניהם (סקורפיוס וסנייפ), משתמשים במחולל הזמן וחוזרים לעבר, שוב.

משימתם בעבר די קצרה, כאשר הדבר היחיד שהם עושים בו, הוא ביטול הלחש שאלבוס וסקורפיוס ביצעו בו בפעם האחרונה שהיו בו. מיד לאחר חזרתם להווה, נלחם סוורוס בדולורס אמברידג' וממשיך לאגם לאחר ניצחון. גם במשימה באגם מבטלים הם את כישופם של סקורפיוס ואלבוס וסנייפ אומר לסיכום, שימסור לאלבוס סוורוס, כי הוא גאה בו על כך שנושא את שמו.

בתום משימה זו, הפרופסור חוזר למשכבו במרומים.

הפרופסור מספיק ללמד את סקורפיוס מסר חשוב. הוא מלמד אותו כי חשיבה על אנשים אהובים, מביאה למצב של כח והגנה מפני כוחות הרוע וכך, מבין סקורפיוס את ערך החברות ואת ערכו של אלבוס.

בסרטים

דמותו של סנייפ גולמה על ידי שחקן הקולנוע הבריטי אלן ריקמן בכל (שמונת) הסרטים של הסדרה. ריקמן היה בחירה אישית של רולינג לגילום הדמות. הוא שוחח עמה על דמותו של סנייפ, והיה אחד מחברי הצוות היחידים עמו שוחחה רולינג עוד לפני יציאתו לאור של הספר השביעי על מה שיקרה לדמות שאותה הוא מגלם. לדברי רולינג "הוא ידע מזה זמן רב שהוא היה מאוהב בלילי. הוא היה צריך להבין... מהיכן הגיעה המרירות כלפי הנער הזה שהוא העדות החיה לכך שהעדיפה גבר אחר".

ריקמן עצמו נמנע מלדבר על סנייפ, וביקש מהקוראים להמתין ולראות מה יקרה בהמשך הסדרה; אולם, הוא כן אמר כי סנייפ הוא אדם מורכב, מאוד קפדן ובטוח בעצמו; בראיון שנערך עמו הוא הרחיב ואמר "סנייפ הוא לא אחד שנהנה מבדיחות ואני מאוד חושש שחוש ההומור שלו מאוד מוגבל... אך להגנתו, אני אוסיף שלא הייתה לו התבגרות קלה, בייחוד בתקופת לימודיו בהוגוורטס". ריקמן אמר גם כי סנייפ הוא דמות מרתקת, וכי יש לו עונג רב בגילום דמות כה חידתית.

ביצועיו של ריקמן בגילום סנייפ זכו לפופולריות ולהערכה רבה בקרב המעריצים וחלק מהמבקרים. המגזין אנטרטיינמנט ויקלי דירג את ריקמן כאחד מכוכבי הסרטים הפופולריים ביותר לשנת 2007‏. ריקמן אמר בראיון על תגובת המעריצים כי הוא חושב שזה נהדר שאנשים בדרך כלל מעריצים את סנייפ.

בסרט החמישי גילם השחקן אלק הופקינס את דמותו של סנייפ הצעיר שהופיעה בפלשבק בהגיגית.

בסרט השמיני גילם השחקן בנדיקט קלארק את דמותו של סנייפ הצעיר שהופיעה בזיכרונות של סנייפ.

מאפיינים

מראה חיצוני

סנייפ מתואר כבעל אף מעוקל, עור צהבהב, עיניים שחורות, שיניים צהובות ולא אחידות בגודלן, ושיער שמנוני המגיע עד לכתפיו. מבנה גופו מתואר כגבוה ורזה, וכמעט תמיד הוא לובש גלימות או חלוקים שחורים. מראהו הכללי מתואר בדרך כלל כדמוי עטלף גדול מידות. סנייפ הצעיר תואר כ"... צמח גדל בחשכה. שערו היה דליל ושמנוני... שמוט כתפיים אך זוויתי, הוא הילך בצעדים עוויתיים שהזכירו להארי עכביש, ושערו השמנוני התנדנד משני צידי פניו".

באיורי הפרקים של מארי גראנפרה במהדורה האמריקנית (והעברית) של הספרים צויר סנייפ ככמעט קירח, בעל קווצות שיער ארוך מצדדי ראשו, ובעל זקן תיש, אך בספר השישי הוא צויר עם שיער שחור ארוך וזקן צרפתי.

אישיות

אישיותו של סנייפ מתוארת בדרך כלל כנוקשה. הוא נחשב לאדם בעל אופי קר, מחושב, מדויק, סרקסטי, מריר, וכאחד שמתייחס בחוסר חיבה עז להארי פוטר באמצעות הטחת עלבונות באביו ג'יימס. עם התקדמות העלילה מתברר כי היחס שהארי קיבל מסנייפ נבע מהיריבות הקשה ששררה בינו לבין ג'יימס בעת שלמדו בבית הספר. לעיתים ג'יימס התנהג כלפי סנייפ בביריונות, ולדברי אלן ריקמן הדבר גרם לילד המתבודד להמשיך "להסתגר לתוך עצמו". רולינג תיארה את סנייפ הצעיר כנער חסר ביטחון עצמי ופגיע: "אם היה יכול לחזור אחורה בזמן [סנייפ] לא היה הופך לאוכל מוות, אך בדומה לאנשים חסרי ביטחון ופגיעים, הוא היה מחפש את החברות עם מישהו גדול וחזק, מישהו מרשים.[...] [הוא] היה כה מעוור על ידי משיכתו לצד האפל עד שהוא חשב ש[לילי ]תמצא אותו מרשים אם יהפוך לאוכל מוות".

מנגד, סנייפ המבוגר מתואר כאדם הבטוח בעצמו במידה רבה. הבמאי דייוויד ייטס אמר כי סנייפ הוא דמות עם רצינות, סמכותיות וכוח. בדרך כלל הוא מתנהג בצורה שקולה ושולט במצב העניינים, ונדיר מאוד שאין לו מענה מילולי או שהוא לא מסוגל להגיב. אולם, במקרים אחדים שבהם הארי היה מעורב הפגין סנייפ קוצר רוח רב. התנהגותו העצורה נובעת ככל הנראה מהאמונה שלו כי אנשים שאינם מסוגלים לשלוט ברגשותיהם הם אנשים חלשים.

סנייפ תואר גם כקוסם חכם וערמומי, בדומה לדמויות אחרות בסדרה שהשתייכו לבית סלית'רין. הוא אחת הדמויות החכמות בסדרה, ובעל יכולת הסקת מסקנות טובה. באחד מהראיונות שנערכו עמה אמרה רולינג כי לסנייפ יש אומץ רב, וכשנשאלה האם לדעתה סנייפ הוא גיבור היא אמרה "כן, אני חושבת כך; אם כי גיבור פגום מאוד. אולי אנטי-גיבור. הוא אדם לא חביב בדרכים רבות. הוא נותר די אכזר, בריון, פגום בגלל מרירות וחוסר ביטחון - ולמרות זאת הוא אהב, והפגין נאמנות לאלו שאהב, ובסופו של דבר הקריב את חייו בשל כך. זה די הרואי!".

יכולות קסם

בכל שבעת הספרים תואר סנייפ כקוסם רב עוצמה וכאחד שהצטיין בלימודיו. הוא התמחה ברקיחת שיקויים ויש לו נטייה וכישרון בקסמים אפלים. סיריוס בלק טען כי כתלמיד שנה ראשונה בהוגוורטס סנייפ ידע יותר כישופים וקללות מאשר רוב תלמידי השנה השביעית והאחרונה. בעת שהיה תלמיד הוא רשם הצעות רבות לשיפורים בספר הלימוד שלו בשיקויים. בתקופה זו בחייו הוא הפגין כישרון רב ביצירת קסמים חדשים, ובהם הכישופים הלא-מילוליים לויקורפוס וליברקורפוס והקללה המסוכנת סקטומספרה הגורמת לאפקט של חיתוך באמצעות סכין. בספר השביעי תיאר רמוס לופין את קללת הסקטומספרה כאחת מההתמחויות הבולטות של סנייפ. סנייפ השתמש בכישוף זה בהצלחה עוד כשהיה תלמיד בשנתו החמישית, ובמהלך הקרב האווירי בתחילת הספר השביעי. למרות הכוח הקטלני של הקללה הוא היה מסוגל לרפא את הפצעים שהיא גרמה. סנייפ היה מוכשר בהפיכת או הקלת נזקים משמעותיים שנגרמו בגלל קסמים אפלים, בשל הידע הנרחב שלו באמנויות האופל, כפי שעשה עם דמבלדור ועם קייטי בל מבית גריפינדור.

סנייפ היה מוכשר מאוד באמנויות הלטת ההכרה וביאור ההכרה, והיה בעל יכולת לחדור לתודעה של אנשים אחרים ולהגן על זו שלו, ואף על פי שהמונחים הללו הוצגו לראשונה בספר החמישי ניתן לראות באלו שקדמו לו כי הארי היה תחת הרושם שסנייפ מסוגל לקרוא מחשבות. כמליט הכרה הוא הצליח להסתיר את דבר בגידתו בוולדמורט, שהיה בעצמו מבאר הכרה מוכשר. הוא היה גם אוכל המוות היחיד בסדרה שהצליח להפיק פטרונוס ^{[דרוש מקור]}, ובדומה לזה של לילי פוטר צורתו הייתה איילה. סנייפ היה מוכשר גם בדו-קרב, ובחלק האחרון של הספר השביעי אף הצליח להחזיק מעמד למשך זמן קצר במאבק עם שלושה מורים בהוגוורטס, בהם פיליוס פליטיק שהיה אלוף בדו-קרב קוסמים בצעירותו. לאחר מכן אמרה מינרווה מקגונגל כי סנייפ למד לעוף בעזרת שרביט, והיה היחיד שעשה זאת מלבד וולדמורט.

סוגיית הנאמנות

סוגיית הנאמנות של סנייפ היא אחת השאלות המשמעותיות ביותר בסדרה, שנותרו ללא מענה עד סוף הספר השביעי. אף על פי שבחמשת הספרים הראשונים הוא תואר כנקמני ולא הוגן, סנייפ פעל על מנת להגן ולסייע להארי. דמויות אחדות הביעו את ספקותיהן בנוגע לנאמנותו, אך דמבלדור בטח בו ובדרך כלל יחס זה סתם את הגולל על דיונים בנושא. בספר השישי חל שינוי במגמה זו. בתחילת הספר טען סנייפ שעבד עבור וולדמורט מאז שזה שב לגופו הגשמי, ורק העמיד פנים כי הוא סייע לדמבלדור. באמצעות הריגת דמבלדור בסוף הספר נראה כי סנייפ מיקם את עצמו באופן סופי בצד של וולדמורט. רולינג המשיכה לשמור על גישה זו בפרקים הראשונים של הספר השביעי. אולם, בשיא העלילה של הספר מעביר סנייפ הגוסס להארי מספר זיכרונות, ובכך גילה לו כי מאז ומתמיד היה נאמן לדמבלדור. נאמנות זו נבעה ממסירותו ומאהבתו העזות לחברת ילדותו לילי אוונס, אמו של הארי.

לאחר פרסום הספר השישי הייתה נאמנותו של סנייפ לנושא מרכזי בדיונים בקרב קוראי הסדרה. הנושא זכה לתשומת לב מיוחדת במסעות הפרסום של הספר האחרון. "האם סנייפ טוב או רשע?" הייתה אחת משבע השאלות שפרסמה הוצאת סקולסטיק במסע הפרסום לספר. חברת וולדנבוקס האמריקאית הפיצה עם הספרים שמכרה שני סטיקרים, כשעל אחד מהם נכתב "Trust Snape" ("תבטח בסנייפ") ועל השני נכתב "Snape Is A Very Bad Man" ("סנייפ הוא איש רע מאוד") .

חיוך

סוורוס סנייפ מתואר כאדם רציני בעל פנים רציניות אשר אינו מרבה להחליף הבעות פנים מלבד הבעת פנים רצינית, כועסת, סולדת ולעיתים המומה. לאורך שבעת הספרים, מתואר מקרה אחד בו הוא חייך חיוך אמיתי (פעמים רבות הוא חייך חיוך מאולץ, סולד או מזלזל).

החיוך היחיד שלו מתואר בספר הארי פוטר ואוצרות המוות, בפרק בו הארי צופה בזכרונותיו. "חיוך קטן עיקם את פיו של סנייפ כשאמרה את שמו" כך מתואר הרגע בו חייך לראשונה. בתקופת החיוך, היה בסביבות גיל 11, לפני הלימודים בהוגוורטס. מדובר על לילי, שלה הוא חייך והיא זו שראתה אותו מחייכת. מהמשפט ניתן להסיק כי חייך כאשר שמו נאמר. החיוך המתואר, חויך לאהובתו וחלומו של סוורוס כחיוך שמראה על שמחה או הנאה.

משפחה

הרקע המשפחתי של סנייפ הוצג בעיקר באמצעות פלשבקים בשלושת הספרים האחרונים. הוריו היו המכשפה איילין פרינס והמוגל טוביאס סנייפ, כך שהוא הוגדר כחצוי דם. בשנות חייו הראשונות הוא התגורר עם הוריו בבית קטן ששכן בקצה רחוב מבוא ספינר, בעיירה ששמה לא נכתב. משפחתו של סנייפ הייתה ענייה, והוא תואר כבעל מראה חולני וכאחד שלבש בגדים ש"היו כל-כך לא תואמים עד שהדבר נראה כמו בחירה מכוונת". ככל הנראה הוא סבל בילדותו מהזנחה, והוריו הרבו לריב ביניהם. הוא היה נלהב לעזוב את ביתו ולהצטרף להוגוורטס. לקראת סוף הספר תואר כיצד הארי חשב על כך שיש דמיון מסוים בין הילדות שלו לבין זו של סנייפ ושל וולדמורט.

תגובות וביקורות

הסודיות והחשיפה ההדרגתית של דמותו של סנייפ זכו לתשומת לב רבה, כאשר בשנת 2003 אמר סטיבן פריי: "קשה לאהוב דמויות כמו סנייפ אך יש בהן משהו חידתי - אתה לא ממש יכול להחליט - משהו עצוב בנוגע אליו - וזה מרתק שאתה חושב שהוא הולך להיות הרשע..., ואז אתה קולט לאט שאחרי הכל הוא לא כזה רשע". דייוויד ייטס, שביים את הסרט החמישי בסדרה, הביע את השקפותיו על סנייפ ואמר: "דמות כמו סנייפ, שלגביה אתה לא ממש בטוח האם הוא בחור טוב או רע, זה נותן לך מתח מושהה... אני חושב שהדבר הכי מגניב שאתה יכול לעשות עם קהל זה למנוע מהם חלק קטן מהמידע". אף על פי שסנייפ נחשב לאחד האנשים הפחות נחמדים בסדרה הוא זכה לפופולריות רבה בפנדום של הארי פוטר, שהפתיעה גם את רולינג. מבקרת הטלוויזיה והתרבות הפופולרית ג'ויס מילמן כתבה במאמר "To Sir With Love", שנכלל בספר "Mapping the World of Harry Potter", כי סנייפ הוא חלק ממסורת של גיבורים ביירוניים כגון היתקליף מאנקת גבהים".

ג'ני סויר מהעיתון הנוצרי "The Christian Science Monitor" טענה כי סנייפ הוא הפרוטגוניסט היחיד שבאמת נהנה מהאפשרות להיאבק על מנת לעשות את הדבר הנכון, ולפיכך היחיד שהתמודד עם "משבר פנימי מחייב". היא טענה כי הפופולריות של סנייפ נובעת ממסעו המוסרי ומהעימות הפנימי שהוא חווה במהלך הסדרה, כיוון שהדבר החשוב באמת הוא מאבקו של הגיבור והגאולה.

הגילוי האחרון על נאמנותו של סנייפ זכה לתגובות חיוביות רבות. דניאל רדקליף, שגילם את דמותו של הארי בסרטים, הביע את שמחתו מהמצב וטען כי היה מרוצה מכך שהתאוריה שלו על כך שסנייפ הוא גיבור התבררה כנכונה. אליזבת הנד מהוושינגטון פוסט כתבה "המתבודד המרושע, סנייפ, לא עולה על הבמה עד החלק האחרון של "אוצרות המוות", אך כשהוא עולה הספר הופך לשלו: גורלו של סנייפ, יותר מזה של וולדמורט, ואולי יותר מזה של הארי, הוא שובר לבבות, מפתיע ומרצה מכל הישגיה של רולינג".

בתרבות הפופולרית

דמותו של סנייפ הופיעה במספר פרודיות אנימציה על הסדרה. קטע הווידאו " The Mysterious Ticking Noise", בו נכלל הפזמון "Snape, Snape, Severus Snape" ("סנייפ, סנייפ, סוורוס סנייפ") זכה בפרס הקומדיה הטובה ביותר לשנת 2007 באתר יוטיוב, עם למעלה מ-50 מיליון צפיות. הוא הופיע גם בפרק "Harry Potter vs. Pubertis" של הסדרה זוכת פרס אמי רובוט צ'יקן, ודובב על ידי סת' גרין. בסיפור "Torg Potter" של הוובקומיקס "Sluggy Freelance" הופיעה הדמות סנטורי סנייפקין. בפרק הראשון של הסיפור מצליח טורג, המהווה פרודיה על הארי פוטר, למנוע מפרופסור סנייפקין להגשים את מזימתו להשיג כוח אינסופי.

במערכון ששודר במסגרת התוכנית סאטרדיי נייט לייב הופיעה לינדזי לוהן בתפקיד הרמיוני גריינג'ר, ואילו סנייפ גולם על ידי ויל פורט. דמותו של סנייפ זכתה למספר פרודיות בטלוויזיה הבריטית. ארגון הצדקה קומיק רליף הפיק מערכון הנקרא "Harry Potter and the Secret Chamberpot of Azerbaijan" ("הארי פוטר וסיר הלילה הסודי של אזרבייג'ן"), שבו גולם סנייפ על ידי ג'רמי איירונס. אלן ריקמן הופיע בעצמו בתפקיד סנייפ בפרודיה "Louis Potter and the Philosopher's Scone" ("לואיס פוטר וביסקוויט החכמים"), ששודר במסגרת התוכנית Big Impression של אליסטייר מקגואן. בסדרת המערכונים Harry Bladder, ששודרה בתוכנית All That, הוצגה דמות בשם פרופסור שפשפת, שרגליו נגועות בגירוי כלשהו וגורמות לו להיות רשע באורח יוצא דופן. במערכונים רבים בסדרה זו ניתן לראות תלמידים רוקחים שיקויים הגורמים לתופעות מבדרות.

בספר של עולם הדיסק "The Unseen Academicals" נראים שני קוסמים שדומות להפליא לסנייפ ולהארי.

קישורים חיצוניים

• מידע בוויקי הארי פוטר (באנגלית)
• מידע בלקסיקון הארי פוטר (באנגלית)