פרידריך אדלר (סופר)
פרידריך אדלר (בגרמנית: Friedrich Adler; 13 בפברואר 1857 – 2 בפברואר 1938) היה משפטן, פוליטיקאי מתרגם וסופר יהודי מבוהמיה. היה בין הסופרים כותבי הגרמנית החשובים בפראג בסוף המאה ה-19.
.jpg) | |
| לידה |
13 בפברואר 1857 קוסובה הורה, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1938 (בגיל 80) פראג, צ'כוסלובקיה |
| מדינה |
אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| מקום קבורה |
New Jewish cemetery in Prague-Smíchov |
| מקום לימודים |
בית הספר למשפטים של האוניברסיטה הגרמנית בפראג, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת קארל בפראג |
| שפות היצירה |
צ'כית |
| בן או בת זוג |
Regine Adler |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נעורים ולימודים עריכה
פרידריך אדלר נולד בכפר אַמשלברג שבבוהמיה, אוסטריה (Amschelberg; כיום קוסובה הורה (Kosova Hora) בצ'כיה), בנם של בני הזוג מארי פירת (Marie Fürth) ויוזף אדלר, בעל פונדק ויצרן סבונים. אחרי מות הוריו (כנראה ב-1866) התאפשר לאדלר ללמוד בבית הספר המקומי רק בצורה לא סדירה. למרות זאת הוא התקבל לגימנסיה בעיר פראג, ואחרי כן לאוניברסיטת קארל בפראג.
בתחילה למד לימודים רומאניים, אנגלית, צ'כית ויוונית מודרנית. אחרי כן שינה את תחומי הלימוד ולמד משפטים ומדע המדינה. עוד בזמן לימודיו קיבל אדלר פרס על תרגום פואמה של הנרי וואדסוורת' לונגפלו בתחרות תרגומים.
משפטן, רומניסט וסופר עריכה
ב-1883 סיים אדלר את לימודיו בתואר דוקטור למשפטים. ב-1890 קיבל רישיון עריכת דין ופתח משרד משלו בפראג. ב-1895 הוא נשא לאישה את רגינה וסלי (Regine Wessely) מטשביץ' (Trebitsch; Třebíč) שבמוראביה. לזוג נולדו שתי בנות: מארי-אליזֶה (Marie-Elise) וגרטרודה.
הוא היה גם מרצה לפילולוגיה רומאנית באוניברסיטה הגרמנית בפראג וכן כתב לענייני תיאטרון ואמנויות עבור העיתון "בוהמיה" (Bohemia). אדלר היה מזכיר הגימנסיה למסחר בפראג, משרה שבה החזיק עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. מ-1900 הוא לימד ספרדית באקדמיה הגרמנית למסחר בפראג.
אחרי מלחמת העולם הראשונה והקמת צ'כוסלובקיה ניהל אדלר את מחלקת התרגומים באספה הפדרלית של המדינה החדשה. הוא נבחר להיות חבר באגודה לקידום המדע, האמנות והספרות הגרמניים בבוהמיה (Gesellschaft zur Förderung deutscher Wissenschaft, Kunst und Literatur in Böhmen) והיה דמות חשובה בחוג הספרותי בפראג בסוף המאה ה-19 יחד עם הוגו סלוס[1]. הוא היה חבר באגודה הגרמנית הפטריוטית-ליברלית קונקורדיה, שבה היו חברים גם סלוס וכן סופרים שעבדו בעיתון בוהמיה.
פרידריך אדלר נפטר ב-2 בפברואר 1938 בהיותו בן 81 בפראג. בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. רגינה אדלר נרצחה ב-1943 בטרזיינשטט. עקבות בתו אבדו בזמושץ' שפולין ב-1943.
יצירתו עריכה
אדלר כתב שירה ומחזות בסגנון קלאסי מאוחר ונטורליסטי מוקדם. הוא התפרסם כמתרגם ומעבד של סופרים צ'כיים וספרדים, בהם: פדרו קלדרון דה לה ברקה, טירסו דה מולינה וירוסלב ורחליצקי (Jaroslav Vrchlický). המחזה שלו שני ברזלים באש (Zwei Eisen im Feuer) הועלה לראשונה בתיאטרון הוינאי בורגתיאטר ומחזהו דון גיל (Don Gil) בתיאטרון קוויליה (Cuvilliés-Theater) במינכן.
בחלק מיצירותיו הוא נקט בקו סוציאליסטי ואנטי קלריקלי. הוא תרגם את האופרה של בדז'יך סמטנה הכלה המכורה לגרמנית. שירו אקלוגה (Ecloge) הולחן על ידי ארנולד שנברג[2].
כתביו עריכה
- Gedichte. Fontane, Berlin, 1893
- Neue Gedichte. Meyer, Leipzig, 1899
- Sport. Schauspiel, 1899
- Freiheit – Der Prophet Elias – Karneval. Drei Einakter. Cotta, Stuttgart, 1904
- Vom goldenen Kragen. Sonette. Bellmann, Prag, 1907
- Der gläserne Magister. Schauspiel in vier Akten. Cotta, Stuttgart, Berlin, 1910
- Kriegsgedichte 1914–1916. Gedichte. Landeshilfsverein vom Roten Kreuze für Böhmen, Prag, 1916
תרגומים ועיבודים שלו עריכה
- Jaroslav Vrchlický, Gedichte. Ausgewählt und übersetzt von Friedrich Adler. Reclam, Leipzig, 1895
- Zwei Eisen im Feuer. Lustspiel in drei Akten frei nach Calderon. Cotta, Stuttgart, 1900
- Don Gil. Komödie in drei Akten, nach Motiven von Tirso de Molina. Cotta, Stuttgart, Berlin, 1902
