פריז–רובה

מרוץ אופניים חד-יומי
(הופנה מהדף פריז - רובה)

פריז–רוּבֶּהצרפתית: Paris-Roubaix) הוא מרוץ אופניים חד-יומי המתקיים באפריל, בכל שנה, בצפון צרפת. המרוץ נחשב אחד מהמרוצים הקלאסיים החשובים ביותר ויש הרואים בו את המרוץ החד יומי הפופולרי ביותר בין חובבי ספורט האופניים. פרסומו של המרוץ, הידוע גם בכינוי "הגיהנום של הצפון", בא לו הודות לתנאי המסלול הקשים במיוחד. המרוץ הוא אחד מחמשת המונומנטים הנחשבים כמרוצים החד יומיים החשובים ביותר בעולם מרוצי האופניים.

פריז–רובה
Paris-Roubaix
רוכבים במרוץ פריז–רובה. ניתן לראות את אבני המרצפת בחלקה התחתון של התמונה
רוכבים במרוץ פריז–רובה. ניתן לראות את אבני המרצפת בחלקה התחתון של התמונה
רוכבים במרוץ פריז–רובה. ניתן לראות את אבני המרצפת בחלקה התחתון של התמונה
כינוי ה"גיהנום של הצפון", "יום ראשון בגיהנום" ו"מלכת הקלאסיקות"
מדינות צרפתצרפת צרפת
סוג קלאסיקה (אחד מחמשת המונומנטים)
חודש תחילת אפריל
משך יום אחד
היסטוריה
התקיים לראשונה 1896
מרוצים עד כה 121
מנצח ראשון גרמניהגרמניה גרמניה יוזף פישר
מוביל במספר הניצחונות

בלגיהבלגיה בלגיה רוג'ר דה ולמינק
בלגיהבלגיה בלגיה תום בונן

ארבעה ניצחונות
מנצח אחרון הולנדהולנד מתייה ואן דר פול
שנת מרוץ אחרונה 2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת מסלול פריז–רובה, 2006
טום בונן (מקדימה) ופביאן קנצ'לארה במרוץ פריז–רובה ב-2008
ג'ון דגנקולב, מנצח המרוץ ב-2015, מניף את אבן המרצפת המוענקת למנצח

ההיסטוריה של המרוץ

עריכה

מארגני המרוץ, שיצא לדרכו בפעם הראשונה בשנת 1896, היו יצרני הטקסטיל תאו ויאן ומוריס פרז. מטרת המרוץ הייתה לפרסם את הוולודרום החדש שנבנה אז ברובה ושעד היום משמש כאתר סיום המרוץ. בשנותיו הראשונות שימש המרוץ כמרוץ הכנה למרוץ הוותיק בורדו–פריז.

כאשר חובבי מרוצי האופניים משתמשים בכינויו של המרוץ "הגיהנום של הצפון" הם מתכוונים לקושי ולתלאות שעל הרוכבים לעבור עד אשר הם מגיעים לסיום. אולם, הכינוי נולד מסיבה אחרת; במרוץ של 1918 שהיה הראשון שהתקיים לאחר מלחמת העולם הראשונה, נדהמו העיתונאים הצרפתיים מההרס הרב ששרר בנתיב המרוץ ובמיוחד בעיר ליל. המראות הסוריאליסטים הביאו את אחד העיתונאים לתאר את האזור כ"גיהנום של הצפון" ומאז דבק הכינוי במרוץ.

מסלול המרוץ

עריכה

אורכו של המסלול, אשר עובר בצפון מזרח צרפת, הוא כ-260 ק"מ ומסלול המרוץ משתנה במקצת משנה לשנה. נקודת הזינוק הוסטה ב-1968 מפריז לעיר הסמוכה קומפיין והסיום הוא תמיד בתוך הוולודרום של העיר רובה. יחודו של המרוץ הוא בקטעים המפורסמים אשר סלולים באבני מרצפת (Pavè) ואשר משולבים במסלול. חלקם מן הקטעים הללו הם עתיקים ביותר ועל אבניהן עברו יותר פרסות סוסים וגלגלי מרכבות מאשר מכוניות או אופניים. הפרס למנצח המרוץ הוא אבן Pavè ופרס זה נחשב כמשאת נפשו של כל רוכב אופניים מקצועי[1].

המרוץ הוא מישורי בעיקרו והקושי הגדול שבו נובע ממצבם של קטעי ה-Pavè. כאשר מזג האוויר בעת המרוץ הוא יבש, סובלים הרוכבים מענן אבק אשר שרוי כל הזמן על הדבוקה וכאשר מזג האוויר הוא גשום, הופך המסלול לעיסה בוצית והאבנים החלקלקות גובות מחיר בצורה של נפילות רבות. המסלול נחשב כמועדף על ידי הרוכבים הגדולים בגופם כיוון שהוא מישורי וכיוון שנחשב כי לרוכבים הכבדים יש יתרון ברכיבה במעברי הפאבה על הרוכבים הקלים. בכל מקרה, נדרשת מומחיות ברכיבה על המעברים הללו וזו אחת מהסיבות שרוכבים בלגיים זכו עד כה ב-57 מתוך 120 המרוצים שהתקיימו עד כה.

מצבם הגרוע של קטעי הפאבה מאלץ לעיתים את הרשויות המקומיות לסלול במקומם קטעי אספלט. זו הסיבה מדוע המסלול משתנה מעת לעת והמארגנים מכלילים במסלול קטעים אחרים. בשנים האחרונות מעדיפות הרשויות המקומיות לשפץ את קטעי הפאבה ולשמור על ייחודן כדי שימשיכו להכלל במסלול המרוץ[2].
מן הבחינה הטכנית, דרכי הפאבה צרות יחסית, אולם גם במרוצים אחרים מצויות דרכים צרות לרוב. האלמנט היוצר בפריז–רובה את ההבדל היא העובדה שכמעט כל הרוכבים מעדיפים לרכוב או במרכז הדרך המרוצפת, שם מצב האבנים מעט טוב יותר, או על שולי הכביש - פס יציקה צר היוצר כעין דרך סולינג. אופי הכביש גורם לכך שבקטעי הפאבה נוצר לרוב מיתר רוכבים ארוך, והמועמדים לניצחון מנסים להימצא קרוב ככל האפשר לראש טור הרוכבים כדי להיכנס לקטעים בצורה המיטבית. קטעי הפאבה מדורגים לפי רמת הקושי המורכבת מאורך המקטע, שיפועו, הכלת פניות, וממצב האבנים וסלילתן. הדרוג המרבי הוא חמישה כוכבים.

הקטע המרוצף הראשון במסלול, גבעת Troisvilles, נמצא כ-100 ק"מ מהתחלת המסלול. אורכו 2,200 מטר ודירוגו הוא 3 כוכבים. בעבר נחשב קטע זה כאחד משיאי המרוץ.

קטע מפורסם נוסף במרוץ הוא זה אשר עובר ביער ארנברג שדרוגו הוא 5 כוכבים[3]. הקטע אשר נכלל במרוץ ברציפות מ-1977, הפך עם השנים למסוכן עבור הרוכבים עד כי המארגנים הוציאו את המעבר מהמרוץ בשנת 2005, אולם, לאחר ששופץ, הוחזר ב-2006 למסלול.

עוד מקטע הנחשב כקשה מאוד: Mons-en-Pévèle שאורכו 3000 מטר, גם הוא בקטגוריית קושי של 5 כוכבים. הוא כולל שתי פניות של 90 מעלות ושני חלקים בהם ישנו שיפוע קל (2%) שהופך את הרכיבה לקשה עוד יותר.

מקטע הנחשב אחד המכריעים במרוץ, וגם הוא מדורג 5 כוכבים, הוא Carrefour de l'Arbre - אורכו 2,100 מטר של אבני פאבה באיכות ירודה והוא ממוקם 4 קטעים לפני הסיום, ולכן חשיבותו הרבה, פביאן קנצ'לארה וסטיוארט אוגריידי (בשנים 2006 ו-2007 בהתאמה) פתחו שם במהלך הבריחה שהובילה אותם לניצחון במרוץ.

רוכבים אשר צברו מספר גדול של ניצחונות במרוץ

עריכה

ארבעה ניצחונות

עריכה

שלושה ניצחונות

עריכה

רשימת המנצחים מ-1999

עריכה

מרוץ הנשים

עריכה

החל משנת 2021,[4] נערך מרוץ מקביל לנשים, למרחק קצר יותר, של כ-145 קילומטר.

מנצחות המרוץ:

קישורים חיצוניים

עריכה


הערות שוליים

עריכה
  1. ^ טום בונן (2005)
  2. ^ Weather service predicts rain for Paris-Roubaix, אתר cyclingnews.com, ‏ 3 באפריל 2012
  3. ^ ג'ורג' הינקאפי ביער ארנברג במרוץ המפורסם של 2001
  4. ^ המרוץ הראשון תוכנן לאוקטובר 2020, אך בוטל מפאת מגפת הקורונה בצרפת