פתיחת התפריט הראשי

פריץ דרייפוס

רופא פנימי ישראלי
אין תמונה חופשית

פריץ דרייפוס (Dreyfuss;‏ 23 במאי 1910, בוואריה, גרמניה22 בפברואר 1974, תל אביב) היה רופא פנימי ישראלי, מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים הדסה ירושלים, מנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים איכילוב, פרופסור מן המניין לרפואה פנימית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב, ממקימי בית הספר לרפואה בתל אביב, דקאן בית הספר ללימודי המשך ברפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב (1962-67).

בין התעניינותו ועיסוקיו של דרייפוס: קרדיולוגיה, המטולוגיה ורפואה פסיכוסומטית.

קורות חייםעריכה

דרייפוס נולד בעיר פירת שבבוואריה, גרמניה. אביו, ד"ר אלברט דרייפוס, היה רופא כללי. דרייפוס למד רפואה בוירצבורג, מינכן ופרנקפורט, וסיים את לימודיו בבזל.[1]

ב-1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה דרייפוס לארץ ישראל. התיישב בירושלים. עבד במחלקתו של הפרופ' יוליוס קליברג תחילה כמתנדב ולאחר מספר חודשים כאיש סגל. בשנת 1947 יצא דרייפוס לארצות הברית, לניו יורק, השתלם בבית החולים מונטפיורי (אנ'), בבית חולים הפרסביטריאני באוניברסיטת קולומביה (אנ') ובית החולים מאונט סיני. עם חזרתו של דרייפוס לארץ, התמנה בשנת 1950 למנהל בפועל של מחלקה פנימית. בשנת 1955 הועלה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1962 לפרופסור מן המניין. בשנת 1952 התמנה דרייפוס למנהל מחלקה פנימית א' שהייתה בעלת אוריינטציה קלינית ובה הושם הדגש על הכיוון הפסיכו-סומטי של הרפואה הפנימית[2]

בשנת 1956 ייסד דרייפוס ביחד עם פרופ' דוד בירנבאום, פרופ' יוליוס קליברג, פרופ' הרמן שטייניץ וד"ר ברנדשטטר את החברה הישראלית לגסטרואנטרולוגיה. בשנת 1962 מונה דרייפוס למנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים איכילוב בתל אביב. בשנות ה-60 הראשונות חבר לחיים שיבא, אנדרה דה-פריס ושמואל שור, להקמת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. משנת 1962-1967 מונה דרייפוס לדקאן בית הספר ללימודי המשך ברפואה, ומשנת 1971-1974 ראש החוג לרפואה פנימית.

דרייפוס נפטר מסרטן ב-22 בפברואר 1974[3], נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. היה נשוי לעדינה[4] ולהם שלושה בנים, בנו גדעון רופא פנימי.

ממחקריו של דרייפוסעריכה

דרייפוס וצוותו התמקדו במחקרם בשטחי הקרדיולוגיה, ההומאוסטאזיס, חקר הפקקת והאימונולוגיה הקלינית. המחקר הקרדיולוגי התבסס סביב למחלה הקורונרית תוך תשומת לב לגורמים פסיכוסוציאלים וביוסטטיסטים. כמו כן נחקרה התנהגות טסיות הדם במצב האוטם הטרי של שריר הלב ולאחריו, ובשבץ מוחי.

למחלקה הייתה מסונפת מעבדת מחקר ומעבדה משותפת של המחלקה לאלקטרוניקה של מכון ויצמן בראשותו של הפרופ' א. פריי.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרפואה, גיליון 90, 2 במאי 1975, עמוד 445
  • "מרכז רפואי עירוני ממשלתי (איכילוב, הדסה, בית היולדות ע"ש אשרמן) תל אביב-יפו". ספר השנה 19711972, הוצאת המחלקה ליחסי -ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן (מחלקה פנימית ב' - מנהל פרופ' פריץ דרייפוס), עמודים 134-138.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 172
  2. ^ "שעורי אנטומיה" מתוך ספרו של הפרופ' יוסף שנקר "רופא נשים"
  3. ^ פריץ דרייפוס באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  4. ^ עדינה דרייפוס באתר חברה קדישא ת"א–יפו.