פריץ ואלטר
פרידריך "פריץ" ואלטר (בגרמנית: Friedrich "Fritz" Walter; 31 באוקטובר 1920 - 17 ביוני 2002) היה כדורגלן גרמני אשר שיחק בעמדת החלוץ במדי קבוצת פ.צ. קייזרסלאוטרן וכקפטן נבחרת גרמניה אשר זכתה במונדיאל 1954.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
31 באוקטובר 1920 קייזרסלאוטרן, גרמניה  | |||
| פטירה |
17 ביוני 2002 (בגיל 81) גרמניה | |||
| שם מלא | פרידריך ואלטר | |||
| גובה | 1.75 מטרים | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| 1928-1937 | פ.צ. קייזרסלאוטרן | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
|
1945 - 1949 1960 |
פ.צ. קייזרסלאוטרן (מאמן - שחקן) VFL נוישטדט | |||
| * מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ביוגרפיהעריכה
ואלטר גדל בעיר קייזרסלאוטרן כבכור בין חמישה אחים[1]. בשנת 1928 החל ואלטר לשחק בקבוצת הילדים של מועדון העיר ובגיל 17 הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת. ב-14 ביולי 1940 זומן ואלטר לנבחרת הלאומית על ידי מאמנה ספ הרברגר וכבר בהופעת הבכורה שלו כבש שלושער בניצחון 3–9 על נבחרת רומניה[2].
במהלך מלחמת העולם השנייה, גויס ואלטר כצנחן לורמאכט ונשלח לחזית שם דאג הרברגר למשוך בחוטים על מנת שלא ימצא בסיכון כיתר הלוחמים[3]. למרות זאת, נפל ואלטר בשבי במהלך המלחמה, ונשלח למחנה שבויים בעיר סיגט. במחנה, למרות שחלה במחלת המלריה, היה ואלטר משחק כדורגל עם שוביו אשר זיהו אותו. כשכבשו הסובייטים את המחנה והגלו את כל האסירים הגרמנים לגולאג, הציגו אותו הסוהרים כאוסטרי ובכך ניצל מהגליה[4].
ואלטר חזר לגרמניה בשנת 1945 ושב לשחק במדי קבוצת נעוריו, אותה הוביל לאליפויות הבונדסליגה בשנים 1951 ו-1953. בשנת 1951 הוא זומן שנית לנבחרת ומונה לשמש כקפטן הלאומי, תפקיד אותו מילא גם במונדיאל 1954 בו זכתה גרמניה לראשונה בגביע, כשהיא מנצחת את נבחרתה האגדית של הונגריה בהנהגתו של פרנץ פושקש. פריץ ואחיו, אוטמאר, היו לצמד האחים הראשון שזוכה בגביע העולם[5]. ואלטר המשיך לייצג את נבחרתו גם במונדיאל 1958 עד אשר נפצע במהלך משחק חצי-הגמר מול שוודיה, פציעה אשר גרמה לפרישתו מהנבחרת. בשנת 1959 פרש ממשחק פעיל.
בשנת 1985 החליטה קייזרסלאוטרן לקרוא לאצטדיונה על שמו ובשנת 2003, לציון יובל לאופ"א (1953-2003), התבקשה כל התאחדות כדורגל החברה בארגון לבחור נציג בודד לקבלת הפרס על תרומה לכדורגל. ואלטר נבחר כנציג התאחדות הכדורגל הגרמנית לקבל את תואר "שחקן הזהב" של אופ"א.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ Tributes for the 'Hero of Berne' באתר אופ"א
- ^ Fritz WALTER Germany's post-war hero באתר פיפ"א
- ^ שגיב ברעם, הנאצי, וואלה!וידאו
- ^ דניאל שחק, טיפול בהלם באתר ערוץ הספורט
- ^ פריץ ואלטר מת בביתו בגרמניה בגיל 81 באתר וואלה!
| נבחרת מערב גרמניה - מונדיאל 1954 (תואר ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 טורק • 2 לאבנד • 3 קולמייר • 4 באואר • 5 ארהרדט • 6 אקל • 7 פוסיפאל • 8 מאי • 9 מבוס • 10 ליבריך • 11 מצנר • 12 ראן • 13 מורלוק • 14 קלודט • 15 א.ואלטר • 16 פ.ואלטר • 17 הרמן • 18 ביזניגר • 19 פפאף • 20 שפר • 21 קובש • 22 קוויאטקובסקי • מאמן: הרברגר |
| |
| נבחרת מערב גרמניה - מונדיאל 1958 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 הרקנראט • 2 ארהרדט • 3 יוסקוביאק • 4 אקל • 5 ווברס • 6 שימניאק • 7 שטולנוורק • 8 ראן • 9 ואלטר • 10 שמידט • 11 שפר • 12 זלר • 13 קלודט • 14 צ'יסלארצ'יק • 15 קלבסה • 16 שטורם • 17 שנלינגר • 18 הופמן • 19 פטרס • 20 נובר • 21 זאוויצקי • 22 קוויאטקובסקי • מאמן: הרברגר |
| |