פרנסס המילטון ארנולד

מדענית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018

פרנסס המילטון ארנולדאנגלית: Frances Hamilton Arnold; נולדה ב-25 ביולי 1956) היא כימאית ומהנדסת אמריקאית, זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2018 (לצד ג'ורג' פ. סמית' וגרג וינטר),[1] בעלת הכרה בינלאומית בשל היותה מובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת. היא פיתחה שיטה בתחום האבולוציה המכוונת התורמת ליצירת מערכות ביולוגיות שימושיות כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ועוד.[2] בשנת 2016 הפכה ארנולד לאישה הראשונה שזכתה בפרס המילניום לטכנולוגיה בשל מחקריה בתחום האבולוציה המכוונת.[3] מכהנת כיושבת ראש הוועדה המדעית של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.

פרנסס המילטון ארנולד
Frances Arnold
לידה 25 ביולי 1956 (בת 67)
פיטסבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Frances Hamilton Arnold עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ביוכימאית, מהנדסת, מרצה באוניברסיטה, ממציאה, משתתף בפורומים בינלאומיים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Harvey Warren Blanch עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Huimin Zhao, Jesse D. Bloom, D. Allan Drummond עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (2011)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2019)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2011)
  • פרס באוור להישג במדע (2019)
  • חברת האקדמיה הלאומית למדעים (2008)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2020)
  • עמית האגודה האמריקאית לקידום המדע (2009)
  • עמיתת פקארד למדע והנדסה (1989)
  • 100 נשים (BBC) (2018)
  • פרס ההישגיות (2017)
  • מדליית גרוון-אולין (2005)
  • פרס טכנולוגיית המילניום (2016)
  • פרס צ'ארלס סטארק דרייפר (2011)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2014)
  • פרס FASEB להצטיינות במדע (2007)
  • פרס נובל לכימיה (2018)
  • פרס ריימונד ובברלי סקלר (2017)
  • מדליית פרקין (2023)
  • עמית האקדמיה המלכותית להנדסה
  • עמית המכון האמריקאי להנדסה ביולוגית ורפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יי ביילי (?–1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
אנדרו לאנג (19942007) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פרנסס המילטון ארנולד נולדה וגדלה באדג'ווד, פרוור קטן בפיטסבורג שבפנסילבניה. אביה, ויליאם הווארד ארנולד, הוא פיזיקאי גרעין מוכר בארצות הברית. עוד בצעירותה הייתה פעילה בתחומים חברתיים ופוליטיים. בהיותה נערה השתתפה במחאה נגד המלחמה בווייטנאם, ונסעה מביתה שבפיטסבורג עד וושינגטון בטרמפים כדי לקדם את דעותיה.[4]

בשנות ה-20 לחייה החלה לעבוד על פרויקט סולארי באמריקה הדרומית, שם למדה להסתדר עם כדולר ליום ובאזור מוכה פשפשים. לדבריה, במבט לאחור זה היה הדבר הנכון לעשות כדי לחקור את זהותה. בסיום הפרויקט קיבלה משרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[4]

את התואר הראשון עשתה במכניקה ובאווירונאוטיקה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1979.[3] את הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בתחום ההנדסה הכימית, שם גם עשתה את עבודת הפוסט-דוקטורט בכימיה ביופיזיקלית.[3]

ב-2005 לקחה חלק בייסוד חברת Gevo (אנ'), המתמחה בייצור דלק ביולוגי וכימיקלים ממקורות מתחדשים.[5] בסוף 2019 צורפה לדירקטוריון אלפאבית, החברה האם של גוגל.[6]

בינואר 2021 מונתה ליושבת ראש הוועדה המדעית של נשיא ארצות הברית הנבחר, ג'ו ביידן.[7]

פעילותה המחקרית עריכה

תחום המחקר העיקרי של ארנולד הוא האבולוציה המכוונת. זהו תחום העוסק בשיפור תהליכים בגוף בעזרת הבנת פעולות של חלבונים.

אחד ממחקריה של ארנולד בנושא האבולוציה המכוונת הוא התפתחות מכוונת של אסטראז. היא בחנה את הקשר בין יציבות ופעילות אסטראז מסופילי בתוך מבחנה. מחקרים קודמים בחומרים אלו הראו כי אנזימים הומולוגיים התפתחו לתפקד בטמפרטורות שונות, וכי יציבות בטמפרטורות גבוהות אינה עולה בקנה אחד עם פעילות קטליטית גבוהה בטמפרטורות נמוכות, באמצעות דרישות סותרות על גמישות אנזים. יתר על כן, ניתוח של היציבות ופעילויות של מספר רב של מוטציות אקראיות עולה, כי חומרים אלה אינם בקורלציה הפוכה. האסטרז ששימש לניסוי הוא בעל תכונה של שימור תכונותיו בחשיפה לחום (thermostability). חלק מן המוטציות שנוצרו עקב ההקרנות היו בעלות תכונה זאת באופן מוגבר, ואף בעלי יכולת תפקוד בטמפרטורה נמוכה, שהיא תופעה נדירה.[8]

ארנולד פיתחה שיטה בתחום זה, התורמת ליצירת מערכות ביולוגיות שימושיות כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים, מעגלי ויסות גנטיים, ואורגניזמים. שיטתה של ארנולד תרמה לחוקרים רבים במחקריהם, ואף בזכות השיטה שלה, חברת התרופות "מרק" (Merck) פיתחה את התרופה "Januvia" לטיפול בסוכרת סוג 2.[4]

פרסים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "Press release: The Nobel Prize in Chemistry 2018". The Royal Swedish Academy of Sciences. 3 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Hamilton, Walter (2011-07-03). "Frances Arnold: Career path of a Caltech scientist". Los Angeles Times (באנגלית). ISSN 0458-3035. נבדק ב-2016-11-18.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Finland Current Affairs - Current Affairs Today, currentaffairs.gktoday.in
  4. ^ 1 2 3 "Bloomberg". Bloomberg.com. נבדק ב-2016-11-18.
  5. ^ Frances H. Arnold, באתר האקדמיה הלאומית להנדסה, 3 באוקטובר 2018
  6. ^ החלטתו הראשונה של מנכ"ל החברה האם של גוגל: צירוף כלת פרס נובל לדירקטוריון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2019
  7. ^ SCIENCE NOMINEES AND APPOINTEES, באתר BIDEN-HARRIS TRANSITION
  8. ^ Lori Giver, Anne Gershenson, Per-Ola Freskgard, Frances H. Arnold, Directed evolution of a thermostable esterase, Proceedings of the National Academy of Sciences 95, 1998-10-27, עמ' 12809–12813 doi: 10.1073/pnas.95.22.12809