פרנק ווסטון בנסון
פרנק ווסטון בנסון (באנגלית: Frank Weston Benson; 24 במרץ 1862 – 15 בנובמבר 1951) היה אמן אמריקאי מסאלם, מסצ'וסטס, הידוע בזכות דיוקנאותיו הריאליסטיים, וציורים בסגנון אימפרסיוניזם, צבעי מים והדפסים.[1] בשנת 1880 החל בנסון ללמוד בבית הספר למוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון אצל אוטו גרונדמן וגם אצל פרדריק קרוינשילד. בשנת 1883 נסע לפריז ללמוד באקדמיה ז'וליאן. הוא נהנה מקריירה מכובדת כמדריך וכראש מחלקה בבית הספר למוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון.[2]
 | |
| לידה |
24 במרץ 1862 סיילם (מסצ'וסטס), ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1951 (בגיל 89) סיילם (מסצ'וסטס), ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Harmony Grove Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
אימפרסיוניזם |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| יצירות ידועות |
Sunlight |
| פרסים והוקרה |
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שנים מוקדמות עריכה
פרנק ווסטון בנסון נולד לג'ורג' וויגין בנסון, סוחר כותנה מצליח, ואליזבת' פול, מהמשפחות הוותיקות של סאלם, מסצ'וסטס. כשהיה בן 12 הוענקה לו סירת מפרש בה הפליג בנתיבי המים והביצות וערך תחרויות נגד אחיו. אביו של בנסון נתן לו רובה ציד ולימד אותו לצוד ציפורים לאורך החוף הצפוני ועופות בר בשדות ובביצות המקומיות. הוא בילה כמעט את כל סופי השבוע שלו בציד או דייג בשדות, בביצות ונחלים.[3]
אחיו, ג'ון פרנטיס בנסון, היה אדריכל וצייר בפני עצמו. ייתכן ששני הבנים הושפעו מאמם, אליזבת' פול בנסון, שפרנק העיר פעם, שהיה "חדר קטן" בקומה העליונה של הבית שלהם, שם היא הייתה הולכת לצייר ו"שכחה משאר העולם".
בנסון רצה להיות מאייר אורניתולוגי. בגיל 16, הוא צייר אחד מציורי השמן הראשונים שלו, לאחר מסע צייד. הוא החל את לימודיו בבית הספר של המוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון בשנת 1880, ושם התיידד עם ג'וזף לינדון סמית', רוברט לואיס ריד ואדמונד צ'ארלס טרבל. בנסון ניצל את מה שלמד, קיים שיעורי רישום בסאלם וצבע נופים בקיץ 1882.
ביום הולדתו ה -21 של בנסון הוריו נתנו לו מתנה 2,000 דולר ללימודים באירופה. הוא נסע לפריז ולמד באקדמיה ז'וליאן משנת 1883 עד 1884. באקדמיה למד בנסון אצל ז'ול-ג'וזף לפבר, ויליאם טרנר דנאט וגוסטב בולנגר. לאחר לימודיו באקדמיה ז'וליאן, נסע בנסון לאנגליה, כדי לראות את ציורו "אחרי הסערה" שהוצג בתערוכה. הוא גם בילה באיטליה, בלגיה וגרמניה.[4]
נישואין וילדים עריכה
בקיץ 1884 צייר בנסון בקונארנו יחד עם וילארד מטקאלף ואדוארד סימונס. כשהיה שם, בנסון התארס לבתם של חברים מסאלם, מסצ'וסטס, אלן פרי פיירסון. הם התחתנו בשנת 1888 כאשר בנסון ביסס את הקריירה שלו הם גידלו ארבעה ילדים: אלינור (ילידת 1890), ג'ורג' (יליד 1891), אליזבט (ילידת 1892) וסילביה (ילידת 1898).
הוראה עריכה
בנסון הפך למדריך בבית הספר לאמנות בפורטלנד, מיין בשנת 1886. באביב 1889 החל ללמד רישום בבית הספר במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון ובשנת 1890 הפך לראש מחלקת הציור. המוניטין של בית הספר גדל והרשמה אליו שילשה את עצמה, בהנהגתם של פיליפ הייל, בנסון ואדמונד צ'ארלס טרבל. הייל לימד חוג למתחילים, בנסון התרכז בציור דמויות וטרבל לימד טבע דומם. בנסון, היה מנחה מועדף על ידי תלמידיו, לימד עד שנת 1913. בין תלמידיו היו מארי דנפורת פייג' וברטה קולידג'.
בנסון פתח את הסטודיו הראשון שלו בסאלם בשנת 1886 עם חברו, פיליפ ליטל, והחל לצייר דיוקנאות.[5] שנתיים מאוחר יותר, פתח סטודיו בבוסטון עם אדמונד צ'ארלס טרבל. הוא זכה להערכה חיובית בתערוכה הראשונה שלו בחברת האמנים האמריקנים בניו יורק.[6]
סגנון והשפעות עריכה
בנסון "הושפע עמוקות" מיאן ורמיר ודייגו ולאסקס, ציירים מהמאה השבע עשרה. ורמיר צייר יצירות מעטות במהלך חייו, בערך 35–36 ציורים אך כמעט כל אחת מהן הפכה ליצירת מופת. האמן ההולנדי מדלפט היה נלהב בתיאור האור וה"איכות הפואטית "של נושאיו.
האימפרסיוניזם, ובמיוחד יצירתו של קלוד מונה, מילאו תפקיד בהתפתחות הסגנון האימפרסיוניסטי האמריקני של בנסון. הוא ניצל את לוח הצבעים והמכחולים של מונה, ותיאר בצורה חדה את "האור המוחזר", ושמר על הקומפוזיציה.
בנסון לא היה צייר שעשה ניסויים בסגנונות אמנות מודרנית כמו קוביזם, אקספרסיוניזם ופוביזם. כאשר האימפרסיוניזם האמריקאי התפשט לפוסט-אימפרסיוניזם בערך בשנת 1913, בנסון נשאר עם ז'אנרים מסורתיים וסגנונו האימפרסיוניסטי האמריקאי. כתוצאה מכך נמתחה ביקורת על החיים היפים והעדינים שצייר בנסון. התגובה של בנסון הייתה לפנות לטבע, וציפורים שהחליפו את הנשים והילדים כמושאי העניין שלו.
אימפרסיוניזם עריכה
כל קיץ עזבה משפחתו את בוסטון ובילתה בניו המפשייר משנת 1893 עד 1900, שם בנסון הכין כמה מציוריו הראשונים בסגנון האימפרסיוניזם, כמו "ילדים ביער" ו"האחיות". הפופולריות של "האחיות", ציור בנותיו אליזבת וסילביה, זכה במדליות בתערוכות ברחבי ארצות הברית ובפריז, הייתה הקדמה להצלחות ב-20 השנים הבאות, כאשר בנסון התפרסם בזכות סדרת ציורים של משפחתו .
בנסון יצר יצירות אימפרסיוניסטיות של משפחתו בחווה ובבית הקיץ, והציג נוף של המפרץ והסביבה. בסמוך לבית היה בוסתן ישן, שדות גדולים סיפקו מקום רב לילדים לשחק. הבית עמד לצד שטח מיוער. כמו האימפרסיוניסטים הצרפתים, בנסון התמקד בלכידת אור. דרך תפקידו כמורה, עבודתו כאמן והשתייכות לארגונים מקצועיים לאמנים, היה בנסון מוביל בתחום האימפרסיוניזם האמריקני.
בשנת 1898 הקימו בנסון ותשעה אמנים נוספים בהם ויליאם מריט צ'ייס, תומאס דיווינג, צ'ילדה חסאם וג'יי אלדן ווייר את הקבוצה שנקראה - "עשרה ציירים אמריקאים". הם ערכו תערוכות שנתיות של עבודותיהם בעיר ניו יורק שהוצגה לעיתים קרובות בערים אחרות, כבוסטון, והתפרסמו כאימפרסיוניסטים אמריקאים. ארגון האמנויות המסורתיות טען שהוא "אחד מגדולי האימפרסיוניסטים האמריקאים החשובים".
חיות בר עריכה
לפני שבנסון החל בציוריו האימפרסיוניסטים של משפחתו, הוא יצר ציורי נוף רבים. הוא השתמש בכמה טכניקות כדי לתעד את אהבתו לחיות הבר, כולל צבעי מים, שמן, ליתוגרפיה ותחריט. באשר לשליטתו האמנותית, אוצר מוזיאון פיבודי העיר: "בנסון היה אמן ייחודי בכך שהוא שלט בכל כך הרבה מדיומים ונושאים שונים. ומהיצירות המוקדמות שלו ממש עד הסוף האור הוא מה שהוא התעניין בו." הוא הזכיר את מטרתו המקורית של בנסון כאמן להפוך למאייר אורניתולוגי. ציפורים היו הנושאים של מרבית תחריטיו וצבעי המים.
מוות עריכה
הוא קבור בבית העלמין בהרמוניה גרוב של סאלם.
נכון להיום המחיר הגבוה ביותר שהובא במכירה פומבית עבור ציור שמן על ידי בנסון הוא 4.1 מיליון דולר, מומש בסות'בי בשנת 1995.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרנק ווסטון בנסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Benson Biography, web.archive.org, 2011-07-04
- ^ Biography of John Prentiss Benson, realist in maritime paintings, web.archive.org, 2011-07-26
- ^ Chisholm, Hugh, ed, Benson, Frank Weston, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 3
- ^ Frank W. Benson: American Impressionist, web.archive.org, 2011-07-25
- ^ Salem Massachusetts - Salem Tales - Frank Weston Benson, www.salemweb.com
- ^ Light Shines on Frank W. Benson: American Impressionist, www.tfaoi.com