פרנק לואדן
פרנק אורן לואדן (באנגלית: Frank Orren Lowden; 26 בינואר 1861 – 20 במרץ 1943) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-25 בשנים 1917–1921 וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אילינוי בשנים 1906–1911. הוא גם התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית בבחירות של 1920 ובבאלו של 1928.
פרנק לואדן | |||||||
לידה |
26 בינואר 1861 סנרייז, מינסוטה, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
20 במרץ 1943 (בגיל 82) טוסון, אריזונה, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | פרנק אורן לואדן | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות גרייסלנד, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בן או בת זוג | פלורנס פולמן | ||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
לואדן, שנולד במינסוטה, עסק בעריכת דין בשיקגו לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת איווה. כוחו עלה כמנהיג רפובליקני מקומי והוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכמושל אילינוי, ובכך הוא זכה להכרה רחבה בשל הארגון מחדש שהוא ביצע בממשלת המדינה ובשל טיפולו במהומות הגזע בשיקגו שהתחוללו ב-1919.
בוועידת המפלגה הרפובליקנית של 1920 היה לואדן מועמד מועדף על רבים מחברי האגף השמרני של המפלגה. תומכיו התלכדו מאחורי וורן הרדינג כמועמד של פשרה, והרדינג זכה בסופו של דבר במועמדות ובבחירות הכלליות. בוועידת המפלגה של 1924 היה לואדן מועמד לתפקיד סגן הנשיא, אך דחה בסופו של דבר את המינוי. בוועידת המפלגה של 1928 הא היה מועמד לנשיאות, אך בסבב ההצבעה הראשון נבחר כמועמד המפלגה הרברט הובר.
ראשית חייו
עריכהפרנק לואדן נולד בעיירה סנרייז שבמינסוטה, כבנם של ננסי אליזבת (לבית ברג) ולורנזו אורן לאודן, נפח במקצועו. החל מגיל שבע הוא חי בעוני באיווה בחווה במחוז הרדין. הוא למד בבית ספר ככל שהתאפשר לו במסגרת מטלותיו בחווה המשפחתית. בגיל 15 הוא החל ללמד בבית ספר קטן בהאברד, איווה. לאחר שלימד במשך חמש שנים, הוא החל ללמוד באוניברסיטת איווה, שם הוא סיים את לימודיו ב-1885. הוא שאף להיות עורך דין, אך לימד בבית ספר תיכון במשך שנה ובמקביל למד קצרנות. בזכות מיומנות זו הוא קיבל ב-1886 עבודה במשרד עורכי הדין דקסטר בשיקגו, והחל לקחת שיעורי ערב בקולג' יוניון למשפטים, ועלה בידו להשלים את תוכנית הלימודים של שנתיים במשך שנה אחת ולהשלים את חובות לימודיו ב-1887. באותה שנה הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ולאחר מכן עסק במקצוע בשיקגו במשך כעשרים שנה. ב-1896 הוא נשא לאישה את פלורנס פולמן, בתו של התעשיין, היזם והממציא ג'ורג' פולמן. ב-1899 היה לואדן לפרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן.
ראשית הקריירה הפוליטית
עריכהב-1900 הוצע ללואדן על ידי הנשיא ויליאם מקינלי לשמש כעוזר ראשון למנהל הכללי של דואר ארצות הברית, זאת בשל תמיכתו בנשיא, אך הוא דחה את ההצעה. בוועידות המפלגה הארציות של 1900 ושל 1904 הוא היה נציג, ובשנים 1904–1912 הוא היה חבר הוועדה הרפובליקנית הלאומית. הוא גם היה חבר הוועד המנהל בשנים 1904 ו-1908. ב-1906 נבחר לואדן לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אילינוי כדי לאייש את מושבו של רוברט ר. היט שנפטר. הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות עד 1911, כאשר הוא החליט שלא להתמודד שוב.
מושל אילינוי
עריכהבשנים 1917–1921 כיהן לואדן כמושל אילינוי.[1] כעת כהונתו הוא זכה לתשומת לב רבה בשל תהליכי הארגון מחדש שהוא הוביל בממשלת המדינה. הוא הנהיג מערכת תקציבית להוצאות המדינה, וכך הפחית את שיעור המס על אף עליית המחירים. הוא היה תומך נלהב בעונש המוות, וב-1918 כאשר הצביעו בית הנבחרים של אילינוי והסנאט שלה על חוק לביטול עונש המוות, הוא הטיל עליו וטו. הוא השקיע רבות בארגון משאבי המדינה לצורך תמיכה במאמץ המלחמתי של ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. ב-1917 כאשר סירב ראש עיריית שיקגו למנוע את קיומה של פגישה של "מועצת העם", ארגון שהואשם בתמיכה בגרמניה, הורה לואדן לכוחות המזוינים של המדינה למנוע את קיומה. הוא תמך בזכות בחירה לנשים ובאכיפתו של חוק היובש. הוא התנגד לקיומו של חבר הלאומים על רקע הטענה שהוא יהפוך למדינת-על. הוא זכה לשבחים ברמה הלאומית על טיפולו במהומות הגזע בשיקגו של 1919, כשבמקביל הוא טיפל בשביתת מערכת התחבורה של שיקגו.
מועמדויותיו לנשיאות
עריכהבבחירות לנשיאות של 1920 היה לואדן מועמד מוביל לנשיאות במפלגה הרפובליקנית. מסע הבחירות שלו ספג גינויים בשל הוצאותיו המפורזות מנהל מסע הבחירות שלו. ב-מיזורי שילם סכום של 32,000 דולר לקידום מועמדותו, כולל סכום של 2,500 דולר (משכורת שנתית של פועל באותה תקופה) ששולם ללפחות שני נציגים בוועידה. הנציגים בוועידה נקלעו למבוי סתום במשך כמה סבבי הצבעה בין לואדן לבין הגנרל לאונרד ווד, עד שמנהיגי המפלגה נפגשו בפרטיות כדי לבחור מועמד של פשרה. בחירתם, וורן הרדינג, נבחר בסופו של דבר כמועמד המפלגה ולאחר מכן כנשיא. בבחירות של 1924, דחה לואדן את ההצעה להיבחר כמועמד לסגנות הנשיא. בבחירות של 1928 התמודד לואדן שוב על מועמדות המפלגה לנשיאות, אך במשך כל מערכת הבחירות הוא לא היה יותר מאיום שולי על המועמד המוביל, הרברט הובר, שבסופו של דבר זכה במועמדות המפלגה ונבחר לנשיאות.
שנותיו האחרונות
עריכהב-1933 מונה לואדן כאחד משלושת כונסי הנכסים לפשיטת הרגל של חברת הרכבת רוק איילנד ופסיפיק (אנ'). הוא שימש בתפקיד זה עד למותו, יחד עם ג'וזף ב. פלמינג וג'יימס א. גורמן, שהיה נשיא החברה החל מ-1917.
פרנק לואדן נפטר בטוסון, אריזונה ב-20 במרץ 1943. הוא נטמן בבית הקברות גרייסלנד שבשיקגו.
על שמו של לואדן נקראו מחנה של תנועת הצופים, הפארק המדינתי לואדן, והיער המדינתי לואדן-מילר, שלושתם ליד אחוזתו שליד אורגון, אילינוי. כמו כן נקראו על שמו מעונות סטודנטים ושני אולמות בקמפוס בית הספר למשפטים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו ובאוניברסיטת צפון אילינוי שבעיר דיקאלב.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פרנק לואדן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- פרנק לואדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרנק לואדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי פרנק לואדן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרנק לואדן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה