פרנק מוגישה

פעיל זכויות להט״ב אוגנדי

דוקטור פרנק מוגישהאנגלית: Frank Mugisha; נולד ב-17 ביוני 1979) הוא עורך דין ופעיל זכויות להט"ב אוגנדי והמנכ"ל של הארגון Sexual Minorities Uganda (אנ'), ארגון ללא מטרות רווח שפועל למען זכויות קהילת הלהט"ב באוגנדה. כהוקרה לעבודתו הציבורית, בשנת 2011 מוגישה קיבל את פרסי זכויות האדם, פרס קנדי ופרס רפטו, בשנת 2014 היה מועמד לפרס נובל לשלום ובשנת 2017 נכנס לרשימת "המנהיגים הגדולים בעולם" של מגזין פורצ'ן.[1]

פרנק מוגישה
Frank Mugisha
לידה 17 ביוני 1979 (בן 45)
קמפלה, אוגנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוגנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל עבודתו הציבורית למען זכויות קהילת הלהט"ב באוגנדה.
מקצוע עורך דין
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

בשנת 2011 מוגישה קיבל את פרס זכויות האדם ע"ש רוברט פ. קנדי בשנת 2011 מוגישה קיבל את פרס זכויות האדם ע"ש רפטו בשנת 2014 היה מועמד לפרס נובל לשלום

בשנת 2017 נכנס לרשימת "המנהיגים הגדולים בעולם" של מגזין "פורצ׳ן" (fortune).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים אישיים

עריכה

מוגישה נולד בשנת 1979 בפרברי העיר קמפלה למשפחה קתולית הדוקה. בגיל 14, יצא מוגישה מהארון לראשונה בפני אחיו.[2] במהלך חייו ופעילותו הציבורית למען קהילת הלהט"ב באוגנדה (שבה להיות חלק מהקהילה היא עבירה פלילית) איבד את הקשר עם קרובי משפחה וחברים רבים, אך מנגד ביסס לעצמו תפקיד משמעותי בקהילה וצבר הערכה רבה וקשרים בתוכה.

בשנת 2011, פורסמו בעיתון אוגנדי מקומי שמותיהם, תמונותיהם וכתובותיהם של 100 חברי וחברות קהילת הלהט"ב במדינה אשר מואשמים ב"גיוס 100,000 ילדים אוגנדים להומוסקסואליות", תחת הכותרת "תלו אותם" (Hang Them). בין השמות, הופיעו גם מוגישה וחברו דייוויד קאטו, קאטו נרצח לאחר הפרסום. מאוחר יותר, תבע מוגישה את העיתון וניצח. כיום העיתון ממשיך לפרסם אך חל עליו איסור להציג שמות ופנים של אנשים.

בראיון שערך בשנת 2014 לעיתון הגרדיאן, טען מוגישה כי ההומופוביה והשנאה כלפי קהילת הלהט"ב מקורם אך ורק בהשפעות מערביות, בניגוד לכך בכירים אוגנדים טוענים כי הומוסקסואליות מקורה בהשפעות מערביות. הוא אמר "אני גיי. אני אוגנדי. אין בי שום דבר לא אפריקאי. אוגנדה היא איפה שנולדתי, גדלתי והמקום שאני קורא לו בית." מאז ילדותו חלה התדרדרות במעמדה החוקי של קהילת הלהט"ב, השיא הגיע בשנת 2014 שבה חוקק חוק אשר מגדיר הומוסקסואליות כלא חוקית ועונשה מאסר כבד. החוק לא שרד לזמן רב – חודשים ספורים לאחר שנחקק, בוטל החוק. בשנת 2023 חוקק מחדש חוק דומה האוסר הזדהות עם הקהילה והעונש – מאסר כבד.[3]

עבודה ציבורית

עריכה

בשנת 2004, בעודו סטודנט באוניברסיטה, החל מוגישה את עבודתו למען זכויות קהילת הלהט"ב ומודעות למחלת האיידס.

באותה שנה, הקים את "Icebreaker Uganda", קבוצה שמטרתה תמיכה נפשית וכלכלית בחברי קהילת הלהט"ב במדינה. פעולותיו למען הקהילה הובילו לרדיפתו, ומוגישה נאלץ לברוח מאוגנדה לתקופה קצרה, אך בהמשך חזר להמשך עבודתו בתור עורך דין הנלחם למען קהילת הלהט"ב. בשנת 2007 תפקידו המרכזי בקהילת הלהט"ב האוגנדית, הוביל לבחירתו למנכ"ל ארגון SMUG. בשנת 2016, נעצר מוגישה בעקבות השתתפותו בחגיגות הגאווה, אירוע אשר גרר לחץ וביקורת בין לאומית רבה.

הוקרה

עריכה

כהוקרה לעבודתו למען קהילת הלהט"ב באוגנדה, זכה מוגישה בשנת 2011 בשני פרסים – פרס זכויות האדם על שמו של רוברט פ. קנדי ופרס זכויות האדם לזכרו של רפטו. בשנת 2013 מוגישה זכה בתואר דוקטור של כבוד מטעם אוניברסיטת "גנט" הבלגית. בשנת 2014 היה מועמד לפרס נובל לשלום ובשנת 2017 מגזין "פורצ׳ן" הכניס אותו לרשימת "המנהיגים הגדולים בעולם".[1]

בשנת 2024, מוגישה נכלל ברשימת "טיים 100" על פועלו בהגנה על זכויות להט"בים אוגנדים ואנשים ברחבי העולם, למרות איומי מוות, הפחדות וצורות אחרות של רדיפה.[4]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 SMUG International, SMUG International, SMUG International (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Ugandan LGBTQ activist readies for the fight of his life, NBC News, ‏2023-04-13 (באנגלית)
  3. ^ זה רשמי: הומוסקסואליות היא פשע באוגנדה, באתר ynet, 24 בפברואר 2014
  4. ^ הילרי קלינטון, Frank Mugisha: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, ‏2024-04-17 (באנגלית)