פרס כינור דוד

פרס ישראלי שנתי ליוצרים בתחום התרבות

פרס כינור דוד הוענק מדי שנה החל ב-1963[1] וכלה ב-1986 ליוצרים בתחומים שונים בתרבות הישראלית. את הטקס ואת הליך הבחירה הפיק העיתון ידיעות אחרונות. במשך כעשרים שנה נחשב הפרס לאחד הפרסים הנחשבים ביותר בתרבות הישראלית.

פרס כינור דוד
תיאור ליוצרים בתרבות הישראלית
מדינה ישראל
הגוף המעניק ידיעות אחרונות
תקופת הפרס 1963–1986 (כ־23 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זוכי פרס כינור דוד לשנת 1964. עומדים למעלה, "שלישית גשר הירקון", מימין לשמאל- בני אמדורסקי, אריק איינשטיין ויהורם גאון. עומדים במרכז, מימין לשמאל- שחקן התיאטרון חיים טופול, הסטיריקאן אפרים קישון, המחזאי נסים אלוני והבמאי מנחם גולן. יושבים מימין לשמאל- השחקן מאיר מרגלית, השחקנית גילה אלמגור, הזמרות נחמה הנדל ורבקה רז ואברהם ניניו.

היסטוריה עריכה

בשנות ה-70 החל העיתון מעריב לארגן את טקס "ורד הכסף", בו חולקו פרסים בקטגוריות דומות. עקב כך, הועם זוהרו של פרס כינור דוד. כעבור שנים אחדות חדלו שתי ההפקות להתקיים ובמקומן החלו מתכונות של טקסי פרסים נפרדים לכל תחום, כגון "פרס אופיר" בקולנוע ופרס התיאטרון.

ב-1994 החל השבועון "פנאי פלוס" של רשת ידיעות אחרונות להפיק את "פרס מסך הזהב", שדומה במתכונתו לפרס כינור דוד.

בשנת 1974 החליטה אשת התיאטרון נולה צ'לטון להשיב את הפרס בו זכתה במחאה על אי הכללת קטע מהמחזה "נשים במלחמה" במהלך שידור הטקס.

בשנת 1981 כתבה נעמי שמר במיוחד עבור טקס חלוקת פרסי כינור דוד את שירה "אנשים טובים באמצע הדרך" אשר בוצע באותו ערב על ידי יהורם גאון, אילנית ולהקת "הכל עובר חביבי" זוכי הפרסים באותה השנה.

קטגוריות הפרס עריכה

הפרס ניתן בקטגוריות שונות באמנויות הבמה ובתקשורת. עם התארים שניתנו נמנים:

משתתפים ואופן ההצבעה עריכה

הפרס נקבע על פי משאל שנערך בקרב קוראי העיתון ידיעות אחרונות, תוך שקלול תוצאות משאל נפרד, שנערך בקרב אנשי מקצוע בכל תחום.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרס כינור דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ידיעה, למרחב, 9 באוקטובר 1963
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.