מנחם גולן
מנחם גולן (31 במאי 1929 – 8 באוגוסט 2014) היה מפיק, תסריטאי, מחזאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי. אחד מבכירי ומראשוני תעשיית הקולנוע הישראלי. הפיק כ-200 סרטי קולנוע ישראליים ואמריקאים וביים 44. חתן שמונה פרסי כינור דוד, פרס ישראל לקולנוע ופרס אופיר על מפעל חיים. חתן פרס יקיר תל אביב.
מנחם גולן, בוורלי הילס, 2008 | |
לידה |
31 במאי 1929 טבריה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
8 באוגוסט 2014 (בגיל 85) תל אביב-יפו, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא |
שם במה | Joseph Goldman |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1950–2014 (כ־64 שנים) |
עיסוק | מפיק ובמאי |
מקום לימודים | בית הספר לאמנויות ע"ש טיש |
צאצאים | רות גולן |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהגולן נולד בטבריה בשם מנחם גלובוס לנוח ודבורה, שעלו מפולין בשנות ה-20 של המאה ה-20. בהמשך עִברת את שם משפחתו ל"גולן", כאשר היה מראשוני החניכים בקורס טיס של חיל האוויר. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות בעמק הירדן ובשחרור העיר טבריה. לאחר המלחמה נסע גולן בן העשרים ללמוד תיאטרון בלונדון, סיים בהצטיינות את האקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון (L.A.M.D.A) והמשיך בבית הספר הנודע אולד ויק (Old-Vic school). בן דודו הוא המפיק הישראלי-אמריקאי, יורם גלובוס.
כשחזר לישראל כעבור שלוש שנים התקבל כעוזר-במאי ב"הבימה". הוא ביים הצגות של פיטר פריי, אפרים קישון ויגאל מוסינזון, ביים הצגות בתיאטרון המטאטא והקים את תיאטרון "השדרה", שהעלה את המחזה המצליח "עליזה מזרחי". כמו כן הקים ב-1954 תיאטרון לילדים בשם "תילון". בין ההצגות שהעלה נמנו דוד קופרפילד, הציפור הכחולה, היידי בת ההרים, לכלוכית, אוהל הדוד תום, ילדי רב החובל גרנט, אמיל והבלשים ועליסה בארץ הפלאות.
בשנת 1960 נסע להשתלם בקולנוע באוניברסיטת ניו יורק והצטרף לקבוצה שעבדה עם המפיק והבמאי רוג'ר קורמן. באמצע שנות ה-60 היה שותף ב"תיאטרון הורוד", תיאטרון מסחרי.
במאי קולנוע
עריכהבשנת 1963 חזר ארצה וביים את סרטו הראשון, "אלדורדו", בהשתתפות חיים טופול וגילה אלמגור. הסרט זיכה אותו בפרס כינור דוד[1]. ב-1964 ביים את הסרטים, "דליה והמלחים" ו"שמונה בעקבות אחד" ובאותה שנה החל לשתף פעולה עם בן-דודו יורם גלובוס. השניים הקימו את חברת ההפקות "סרטי נח" (על שם אביו של גולן). גלובוס כמפיק וכמפיץ וגולן כבמאי וכמפיק יצאו יחדיו לדרך ארוכה, כשאחת ממטרותיהם היא לפרוץ לשוק הבינלאומי. במהלך שנות ה-60 וה-70 הם הפיקו עשרות סרטים, חלקם מהמשפיעים והאהובים ביותר בקולנוע הישראלי: "סאלח שבתי" (1964) של אפרים קישון, "אני אוהב אותך רוזה" (1972), "הבית ברחוב שלוש" (1973) של משה מזרחי, "אסקימו לימון" (1978) של בועז דוידזון. בתקופה זו ביים גולן סרטים רבים, בהם "פורטונה" (1966), "999... עליזה מזרחי" (1967), "מרגו שלי" (1969), "מלכת הכביש" (1970), "לופו" (1970), "קזבלן" (1973) ו"מבצע יונתן" (1977). הסרט "מבצע יונתן" הצליח בעולם והיה מועמד לפרס אוסקר ולפרס גלובוס הזהב.
במאי ומפיק בהוליווד
עריכהבשנת 1978 עברו גולן וגלובוס להוליווד ורכשו את חברת ההפקות הקטנה קנון גרופ. ב-1980 הפיקה החברה סרט בשם "התפוח" בעלות של 10 מיליון דולר, מחזמר מדע בדיוני המתרחש בשנת 1994 שכתבו קובי רכט ואיריס יוטבת[2]; סרט זה מופיע לעיתים קרובות ב"רשימת הסרטים הגרועים ביותר בהיסטוריה"[3], אם כי במקביל הפך לסרט פולחן בשל כך[4]. לאחר מספר כישלונות, התחילה חברת קנון להצליח, ותוך כמה שנים קנו לעצמם גולן וגלובוס מעמד של מפיקי-על. ב-1984 הפיק בישראל את השגריר בכיכובם של רוברט מיצ'ם ורוק הדסון (בסרטו האחרון)[5]. ב-1986 ביים גולן בישראל את סרטו ההוליוודי "מחץ הדלתא". ב-1987 הגיעה חברת "קנון" לשיא כשהפיקה 35 סרטים בשנה זו בלבד, בהם "מעבר לשיא" עם סילבסטר סטאלון, "לוחמי החופש" עם פיטר פונדה", עיתונות שחורה" עם כריסטופר ריב ומורגן פרימן, ואת "גברים קשוחים אינם רוקדים" של הבמאי נורמן מיילר על פי תסריט של רוברט טאון. באותה שנה גם הפיק גולן את סרטו של גודאר, "המלך ליר", אחת מכמה הרפתקאות של סרטי "איכות" שאליהן נכנס גולן לצד סרטי המתח והפעולה הרבים, שבהם כיכבו כמה מהתגליות של גולן, בהם צ'אק נוריס, ז'אן-קלוד ואן דאם, ושרון סטון[6].
ב-1989 חברת "קנון" נכנסה לחובות ונמכרה[7]. גולן נפרד מגלובוס והקים בעצמו את חברת "סרטי המאה ה-21"[7], איתה הפיק בין השאר את "קפטן אמריקה" (1990). בשנות ה-90 המוקדמות נסגרה החברה.
החזרה לישראל
עריכהבאמצע שנות ה-90 שב גולן לישראל והחל לביים מחזות זמר. בין מחזות הזמר שהציג היו "עוץ לי גוץ לי", "זורבה היווני", "עליסה", "אנני", "אוליבר טוויסט", "היפה והחיה". המצליח בהם היה "צלילי המוסיקה" בכיכובה של חני נחמיאס.
ב-1995 השתתף בסרט "זכרון דברים" בבימויו של עמוס גיתאי.
גולן החזיק בחברת "ניו קנון", שבמסגרתה ביים בין השאר את הסרט, "השיבה מהודו", (2002) על פי הרומן הנודע של א. ב. יהושע[8].
בשנת 2005 יצא סרטו, "ימים של אהבה", החוזר אל ז'אנר הבורקס[9].
בשנת 2007 יצא סרטו, "ריקוד מסוכן"[10], והחלו צילומי סרטו החדש של גולן "הכתובה" המבוסס על המחזה "הכתובה" של אפרים קישון משנת 1959[11].
בשנת 2008 הקים מחדש את "תיאטרון השדרה" הישן שלו ושב להפיק הצגות כמו "עליזה מזרחי", "אוליבר טוויסט", "טופל'ה טוטוריטו", "הרשל'ה" ו"ר' הרשל"[12].
בדצמבר 2010 נעצר לאחר שטס לחוץ לארץ למרות צו עיכוב יציאה מהארץ[13]. בריאיון לנדב בורנשטיין בחדשות 10 סיפר ששוטרים הכו אותו כשחזר לארץ, ושעומדים נגדו חובות של מאות אלפי שקלים[14].
גולן היה נשוי לרחל, אותה הכיר ביפו. לשניים נולדו שלוש בנות, אחת מהן היא הפסיכולוגית הקלינית והפסיכואנליטיקאית, רות גולן.
באוקטובר 2013 מעד גולן, נפל ברחוב ונחבל בראשו. הוא אושפז במצב חמור בבית-החולים. על אף מצבו הקשה הגיע גולן באמבולנס, על כיסא גלגלים, לפרמיירה של מחזמר בהפקתו – "אלדוראדו", על פי יגאל מוסנזון, בכיכובם של מירי אלוני ומני פאר. מאז המקרה היה שרוי גולן בבריאות ירודה והוא נפטר ב-8 באוגוסט 2014, בגיל 85. לבקשתו נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
במסגרת רצועת התעודה "הסיפור האמיתי" של הערוץ הראשון הופק סרטו של דורון ערן, "גרסת הבמאי", העוסק בגולן[15].
הנצחה
עריכהב-8 באוקטובר 2018, בטקס בהשתתפותו של רון חולדאי, הוסר הלוט מעל לוחית זיכרון בכניסה לביתו של מנחם גולן ברחוב רבי חנינא 25 ביפו.
פרסים והוקרה
עריכה- פרס כינור דוד – שמונה פעמים, בהן:
- תשכ"ד – במאי הקולנוע של השנה, על "אלדורדו"[16]
- תשכ"ה – על "שמונה בעקבות אחד"[17]
- 1994 – פרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע על מפעל חיים
- 1999 – פרס ישראל לקולנוע
- 2007/8 – פרס הוקרה מיוחד במסגרת פרס הבמה לילדים ונוער
- 2014 – תואר יקיר העיר תל אביב יפו
סרטים ישראלים שביים (רשימה חלקית)
עריכה- 1963 – "אלדורדו"
- 1964 – "דליה והמלחים"
- 1964 – "שמונה בעקבות אחד"
- 1966 – "פורטונה"
- 1966 – "מבצע קהיר"
- 1967 – "999... עליזה מזרחי"
- 1968 – "טוביה ושבע בנותיו"
- 1969 – "מרגו שלי"
- 1970 – "הפריצה הגדולה"
- 1970 – "לופו"
- 1971 – "מלכת הכביש"
- 1971 – "כץ וקרסו"
- 1972 – "שוד הטלפונים הגדול"
- 1972 – "הבריחה אל השמש"
- 1973 – "קזבלן"
- 1975 – "יהלומים"
- 1977 – "מבצע יונתן"
- 1979 – "הקוסם מלובלין"[18]
- 2002 – "השיבה מהודו"
- 2005 – "ימים של אהבה"
- 2007 – "ריקוד מסוכן"
- 2008 – "הכתובה"
סרטים ישראלים שהפיק (רשימה חלקית)
עריכה- 1964 – "סאלח שבתי"
- 1964 – "שמונה בעקבות אחד"
- 1966 – "פורטונה"
- 1966 – "מבצע קהיר"
- 1967 – "999... עליזה מזרחי"
- 1968 – "נס בעיירה"
- 1968 – "טוביה ושבע בנותיו"
- 1969 – "מרגו שלי"
- 1970 – "לופו"
- 1970 – "הפריצה הגדולה"
- 1971 – "מלכת הכביש"
- 1972 – "אני אוהב אותך רוזה"
- 1973 – "הבית ברחוב שלוש"
- 1973 – "קזבלן"
- 1974 – "אבו אל בנאת"
- 1976 – "משפחת צנעני"
- 1976 – "לופו בניו יורק"
- 1977 – "מבצע יונתן"
- 1978 – "אסקימו לימון"
- 1979 – "נישואין נוסח תל אביב"
- 1979 – "יוצאים קבוע"
- 1979 – "הקוסם מלובלין"[18]
- 1980 – "אמי הגנרלית"
- 1981 – "שפשוף נעים"
- 1982 – "אהבה אילמת"
- 1983 – "הרקולס"
- 1984 – "עדות מאונס"
- 1985 – "הרימו עוגן"
- 1986 – "מחץ הדלתא"
- 1986 – "מלכת הכיתה"
- 1986 – "השגעון הגדול"
- 1987 – "אהבה צעירה"
- 2005 – "ימים של אהבה"
- 2007 – "ריקוד מסוכן"
- 2008 – "הכתובה"
לקריאה נוספת
עריכה- מרט פרחומובסקי, 'האיש שהמציא את הקולנוע הישראלי', סינמטק 157 (2009), 10–17
- רות גולן, והיית לי ככנרת לגולן: מנחם גולן, פרקים ראשונים. סרטי נוח 2018
קישורים חיצוניים
עריכה- אבנר שביט, מנחם גולן ידע שקולנוע זה משהו ששווה להתאבד בשבילו: פרידה מהקולנוען האגדי, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2014
- מנחם גולן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מנחם גולן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מנחם גולן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מנחם גולן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- מנחם גולן, באתר AllMovie (באנגלית)
- מנחם גולן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מנחם גולן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מנחם גולן, דף שער בספרייה הלאומית
- מנחם גולן, בארכיון הבימה
- מנחם גולן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מנחם גולן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מנחם גולן, באתר "הבמה"
- מנחם גולן, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- טקס פרסי כינור דוד 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- ארנה שילה, קופה של סרטים: הבמאי מנחם גולן, דבר, 13 בנובמבר 1964
- דורון רוזנבלום, אל מול גולן, דבר, 28 ביולי 1972, המשך
- סרטי נח עבר הווה עתיד, מעריב, 5 במרץ 1972
- גלעד אומר, במאי השנה – מנחם גולן, דבר, 19 במאי 1980
- יוסי חרסונסקי, "קולנוע הוא בידור להמונים": מנחם גולן על "תורת הקולנוע" שלו, מעריב, 11 בנובמבר 1980
- אתי איתן, המרוץ לצמרת של גולן גלובוס, מעריב, 2 בינואר 1984
- עירית שמגר, גולן המחץ, מעריב, 1 בנובמבר 1985
- איקי שובל, הקנונים של הקולנוע, מעריב, 3 באפריל 1986
- יצחק לץ, ובתפקיד עוף החול, מנחם גולן, באתר גלובס, 31 בינואר 2001
- מרב יודילוביץ', תמיד אותו חלום, באתר ynet, 28 במאי 2003
- קובי בן-שמחון,, גולן עם העם, באתר הארץ, 4 ביוני 2008
- האנציקלופדיה המצולמת, באתר ynet, 30 בינואר 2009
- גולן, מאז ולתמיד, באתר ynet, 28 באפריל 2009
- נדב בורנשטיין, מנחם גולן: "אני במאי בין-לאומי והחוק דרקוני - אברח שוב", באתר nana10, 20 בדצמבר 2010
- נדב בורנשטיין, גולני שלי: מנחם גולן נזכר ברגעי השיא של הקולנוע, באתר nana10, 28 באוקטובר 2011(הקישור אינו פעיל, 16 באוקטובר 2021)
- חיים אתגר, מנחם גולן: "וואלס עם באשיר זה מיקי מאוס", באתר מאקו, 24 בפברואר 2013
- ציון נאנוס, הצגת חייו: מנחם גולן לא מוותר, אולפן שישי, חדשות 2, 8 בנובמבר 2013
- מרט פרחומובסקי, אבי האומה: מבט על הקריירה של מנחם גולן, באתר וואלה, 11 במאי 2014
- יואב גינאי משוחח עם מנחם גולן בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
בעקבות מותו:
- הבמאי מנחם גולן נפטר בגיל 85, באתר וואלה, 8 באוגוסט 2014
- רן בוקר, מנחם גולן הלך לעולמו בגיל 85, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
- שני ליטמן ונירית אנדרמן, מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2014
- דני לרנר, פרידה ממנחם גולן: אימפריה של קולנוע, באתר nrg, 9 באוגוסט 2014
- מנחם גולן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אורי קליין, יובל לסרטו הראשון של מנחם גולן, "אלדורדו", באתר הארץ, 30 בוני 2013
- ^ רן דביר, איריס וקובי רכט והתפוח שלהם, דבר, 16 בנובמבר 1980
התפוח המכני, "העולם הזה", גיליון 2207 מ-19 בדצמבר 1979, עמוד 60 - ^ Troy Brownfield, The Worst Movie Musicals Ever, The Saturday Evening Post, August 7, 2020
- ^ Ebba Wester, Dethroning The Serious In The Apple (1980), Radical Art Review, Jul 26, 2019
- ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - 'השגריר' - הוד, תל־אביב, כותרת ראשית, 12 בספטמבר 1984
- ^ נירית אנדרמן, מנחם גולן ויורם גלובוס: שני בני הדודים מטבריה שכבשו את הקולנוע בארה"ב, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2010
- ^ 1 2 עדנה פיינרו, "גולן בלי גלובוס זה כמו קאן בלי טיילת", חדשות, 17 במאי 1989
- ^ אורי קליין, נקודה אדומה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2002
- ^ אורי קליין, באמבטיה עם מנחם גולן, באתר הארץ, 2 בינואר 2006
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, אחד הסרטים הגרועים של השנה, באתר הארץ, 11 באפריל 2007
- ^ אורי קליין, הכתובה: מנחם גולן יורד נמוך, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2008
- ^ ציפי שוחט, "עליזה מזרחי" יועלה כמחזמר, באתר הארץ, 4 ביוני 2008
- ^ יניב קובוביץ, הבמאי מנחם גולן עוכב לחקירה בנתב"ג, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2010
- ^ יעל געתון, מנחם גולן עזב את ישראל על אף צו האוסר זאת, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
- ^ הסיפור האמיתי - "גרסת הבמאי", הערוץ הראשון; ביקורת: אריאנה מלמד, המסך הקטן קטן עליו, באתר ynet, 20 בספטמבר 2010
- ^ חולקו פרסי "כינור דוד", דבר, 23 בדצמבר 1964
- ^ חולקו פרסי "כינור דוד", דבר, 4 בינואר 1966
- ^ 1 2 שאול שיר-רן, קוסם על הגג, מעריב, 20 בספטמבר 1979
הקודם: אין |
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 1994 - מנחם גולן | הבא: 1995 - דוד פרלוב |