פרשת גיתית איזראלוב

פרשת רצח בישראל

פרשת גיתית איזראלוב היא פרשת רצח שהתרחשה בשנת 1986 בישראל, ובמסגרתה הורשעה גיתית איזראלוב ברצח בעלה הרביעי, יוסף איזראלוב, ונידונה למאסר עולם.

הרוצחת עריכה

גיתית איזראלוב נולדה בשנת 1948 וגדלה ברחוב שינקין בתל אביב, בת להורים דתיים ואמידים, יצחק ואסתר זהבי. אביה היה יהלומן[1]. בגיל 15 החלה לצאת עם בחור, למורת רוחם של הוריה, ששלחו אותה לשהות של שנה אצל דודתה בלונדון. לאחר סיום לימודי התיכון היא קיבלה פטור משירות בצה"ל בטענה שהיא שומרת על אורח חיים דתי. בבגרותה לא הייתה בקשר קרוב עם הוריה[2]. בהמשך נסעה לרומא, משם המשיכה ללונדון והתאהבה בצייר מתחיל ונישאה לו. אך לאחר זמן קצר התגרשה, חזרה לרומא, והתקבלה לעבודה כמזכירה בחברת סרטים. שם פגשה ברוברטו פרוצ׳י, במאי איטלקי שהפיק סרטים זולים ביפן. היא הפכה לפילגשו ונסעה איתו ליפן. ביפן הכירה את במאי הקולנוע היפני הנודע, אקירה קורוסאווה והחליפה מאהבים. לאחר שקורוסאווה עזב אותה, החלה גיתית לעבור כזונת צמרת בטוקיו, עד שנתפסה וגורשה מיפן. היא הגיעה להונג קונג. שם הייתה מעורבת בשנת 1973 בשוד מזוין, שבמהלכו ירתה בראשו של תכשיטן ופצעה אותו קשה. היא נידונה לחמש שנות מאסר, אך שוחררה כעבור שנה וחצי וחזרה לישראל[1].

בישראל נישאה לגיורא דוזנר, ילדה בת והתגרשה ממנו במרץ 1983. אחר־כך הכירה את יוסף (יוסי) איזראלוב, שלא ידע דבר על עברה המפוקפק. הוא התאהב בה ונשא אותה לאישה בדצמבר 1983[3]. בני הזוג עברו להתגורר בדירה חדשה ברמת השרון. כעבור כשנה נחשף אופיה האמיתי, בין בני הזוג התגלעו סכסוכים ממושכים, עד שעזבה עם בתה לאחותה בלונדון. איזראלוב פתח נגדה בהליכי גירושין. גופתו התגלתה יום אחד לפני הדיון בבית הדין הרבני. לפני שנעצרה בלונדון עוד הספיקה להתחתן עם בחור אנגלי ולהתגרש ממנו[1].

המנוח עריכה

יוסף איזראלוב היה נהג אוטובוס בקואופרטיב "דן". היה רווק עד גיל 50 והשקיע את כספו בנדל"ן. כשהיה בן 51 נישא לגיתית הצעירה ממנו בכ-16 שנה. לפני הירצחו התעניינה גיתית לגבי זכויותיה כאלמנה. מחברת "דן" נמסר לה כי רק לאחר שנתיים של נישואים היא תוכל "להנות" מביטוח החיים שלו.

הרצח עריכה

ב-24 בינואר 1986 נסעה גיתית מלונדון לפריז וטסה משם לישראל עם דרכון מזויף, כשהיא מחופשת לנזירה. ביום חזרתה נפגשה גיתית עם בעלה במלון הילטון תל אביב, ואחר כך הציעה לו לצאת לטיול זוגי בפארק הירקון. כשהגיעו היא סיממה אותו, הכניסה את גופו למכונית, והטביעה אותה באגם שבפארק הירקון. למחרת טסה גיתית לפריז, בזהות מזויפת אחרת[4].

ב-26 בינואר 1986 אדם שטייל באזור הבחין במכונית הטבועה, והזעיק את כוחות המשטרה. במושב האחורי של הרכב התגלתה גופתו של הבעל. הוא זוהה על־פי המסמכים שהיו עליו. הגופה הועברה למרכז הלאומי לרפואה משפטית, ושם נקבע שמת לפנות בוקר, מספר שעות לפני שנמצאה המכונית, כתוצאה מחנק מתחת למים[4].

החקירה וההרשעה עריכה

כשבועיים לאחר גילוי הגופה התקבלו תוצאות בדיקות מעבדה, שנערכו בעקבות הניתוח שלאחר המוות. הבדיקות קבעו כי יוסף איזראלוב הורדם באתר לפני מותו. זו הייתה ההוכחה הראשונה שאכן מדובר ברצח. חוקרי המשטרה בדקו את עברה של גיתית וגילו את הרשעתה הקודמת בשוד בהונג קונג. בנוסף משפחתו של יוסף איזראלוב סיפרה שגיתית מיררה את חיי בעלה, ונחשף שבדקה בחברת "דן" את ביטוח החיים שלו. במשרדי "דן" זכרו את המקרה, מאחר שהייתה זו הפעם הראשונה שבה אשת חבר באה לשאול שאלה כזאת כשבעלה עדיין חי[4].

לכאורה היה לה אליבי מוצק, היא לא הייתה בישראל במועד הרצח. החוקרים מצאו שהיא אכן נמצאת בלונדון ביחד עם בתה. בעקבות הממצאים הוחלט להמשיך בחקירה סמויה כדי לא לעורר את חשדה. אותרו עדי ראייה שראו אותה במלון הילטון (לאחר שנמצאה קבלה מהמלון במכונית), ונהג מונית שהסיע אותה לבן-גוריון. בנוסף, אותר כרטיס הטיסה שלה, לאחר שעובד אל-על שמכר לה את הכרטיס זיהה אותה[4].

ביולי 1986 הוגשה בקשת הסגרה ומעצר למשטרת המטרופולין של לונדון. היא נעצרה אך הכחישה שרצחה את בעלה[5]. ב-9 ספטמבר 1986 החליט בית־המשפט בלונדון להסגיר אותה לישראל, לאחר שהוצגו ראיות נגדה[6]. במהלך החקירה הודתה שהייתה בישראל בזמן הרצח ופגשה את בעלה[7], אך טענה שנפרדה ממנו בחצות ליד קולנוע פאר במרכז תל אביב[8]. בנוסף הודתה שזייפה את הצוואה של בעלה, באמצעות מתחזה שסייע לה[9]. מתחזה זה הודה באשמה ונידון אחר כך לשישה חודשי מאסר בעסקת טיעון[10]. בזמן מעצרה ניסתה המשטרה להקליט ראיות נגד גיתית באמצעות מדובבת, אך היא נכשלה[11].

ב-14 בדצמבר 1986 נפתח משפטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התביעה כללה 72 עדים בכתב האישום, כולל פקחי משטרת הגבולות בצרפת ביום שעברה מפריז בדרכה לישראל[12]. המשפט נמשך כשנה. היא מעולם לא הודתה ברצח, ובית המשפט הרשיע אותה על סמך ראיות נסיבתיות בלבד, מכיוון שלא היו עדי ראייה לרצח[13].

על גיתית נגזר מאסר עולם, והיא הגישה ערעור לבית המשפט העליון, אך ערעורה נדחה. בכלא ישבה בתא אחד עם חוה יערי ואביבה גרנות, שהורשעו ברצח מלה מלבסקי כמה חודשים קודם[14].

בשנת 1993 קצב נשיא המדינה את עונשה ל-24 שנים, וביוני 1999 הומתק עונשה שוב ל-22 שנים.

בשנת 2000 נוכה שליש מתקופת מאסרה על התנהגות טובה והיא שוחררה[15]. לאחר שחרורה שינתה את שמה ונישאה מחדש.

בשנת 2004 נבדק חשד שהייתה מעורבת ברצח השופט עדי אזר, בן דודו של יוסף איזראלוב[16], שהיה מעורב כעורך דין כמנהל העזבון, והביא לכך שגיתית איזראלוב לא זכתה לירושה של יוסף איזראלוב[17].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 יוסי הימן, מפילגשו של קורוסאווה עד שוד מזוין, חדשות, 6 באוקטובר 1986
  2. ^ אילנה אלון, גיתית איננה חוה, "העולם הזה", גיליון 2565 מ-29 באוקטובר 1986, עמוד 39
  3. ^ יוסי הימן, "פחדתי שיוסף מכין לי מלכודת", חדשות, 10 באוקטובר 1986
  4. ^ 1 2 3 4 יוסי הימן, רצח כמעט מושלם, חדשות, 6 באוקטובר 1986
  5. ^ ויקטור לוי (לונדון), גיתית איזראלוב כועסת: לא רצחתי, חדשות, 8 ביולי 1986
  6. ^ ויקטור לוי (לונדון), סופית: גיתית איזראלוב תוסגר וישראל, חדשות, 9 בספטמבר 1986
  7. ^ אלי דנון, גיתית איזראלוב: הייתי בארץ אבל לא רצחתי, מעריב, 8 באוקטובר 1986
  8. ^ יוסי הימן, גיתית: יש ל׳ חוקר חמוד אבל זה לא יעזור לו, חדשות, 8 באוקטובר 1986
  9. ^ יוסי הימן, גיתית מודה: זייפתי את הצוואה של בעלי, חדשות, 27 באוקטובר 1986
  10. ^ אירית ורד, 6 חודשי מאסר לשותפה של גיתית איזראלוב, חדשות, 12 באפריל 1989
  11. ^ אילנה אלון, המקליטה, "העולם הזה", גיליון 2573 מ-24 בדצמבר 1986, עמוד 30
    רן גפן, בג״ץ נגד המשטרה על הקלטת איזראלוב, חדשות, 17 בספטמבר 1987
  12. ^ יוסי ורטר, היום המשפט, חדשות, 14 בדצמבר 1986
  13. ^ משה פרל, הכל תלוי בראיות הנסיבתיות, חדשות, 17 בדצמבר 1987
  14. ^ משה פרל, עורך הדין של יערי ייצג גם אח גיתית איזראלוב בערעור שהגישה לעליון, חדשות, 21 ביוני 1988
  15. ^ מערכת וואלה!‏, גיתית איזראלוב, רוצחת בעלה, משתחררת היום מהכלא, באתר וואלה!‏, 13 בספטמבר 2000
  16. ^ הדס מגן, ‏השופט אזר, שנרצח אתמול, הביע לאחרונה חשש לאור שחרורו של פסיכופט אותו הכניס בזמנו לכלא, באתר גלובס, 20 ביולי 2004
    הדס מגן ושירות גלובס, ‏ברק: אם עדי אזר נרצח משום שהוא שופט - אנו נמצאים על-פי תהום; איומים לא יסיטו אותנו, באתר גלובס, 20 ביולי 2004
  17. ^ משה פרל, גיתית לא תקבל סנט מהירושה, חדשות, 23 בפברואר 1987