אילה חסון
אַיָּלָה חסון-נשר (נולדה ב-28 בספטמבר 1961[1]) היא עיתונאית ישראלית; מגישה בתאגיד השידור הישראלי. את רוב הקריירה העיתונאית שלה עשתה ברשות השידור, שם, בין היתר, שימשה ככתבת וכפרשנית, הגישה תוכניות בקול ישראל ואת מהדורת "יומן" בערוץ הראשון, והייתה למנהלת חטיבת החדשות של הערוץ עד לעזיבתה בסוף שנת 2015. במשך מספר שנים הייתה פרשנית בכירה בחדשות 13, שם הגישה את מהדורות "שישי" ו"המטה המרכזי", עד להצטרפותה לתאגיד בשנת 2023, שם משדרת את התוכנית "שבע עם אילה חסון" בכאן 11 ואת "הבוקר הזה" בימי חמישי בכאן ב'.
 | |
| אילה חסון, אפריל 2022 | |
| לידה |
28 בספטמבר 1961 (בת 61)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| עיסוק | עיתונאית, כתבת ומגישה בטלוויזיה וברדיו |
| מעסיק |
תאגיד השידור הישראלי בעבר: חדשות 13, רשות השידור, קול ישראל |
| סוג כתב | פלילים, פוליטית, מדינית |
| תחום סיקור | אקטואליה ופוליטיקה |
| בן זוג | שי נשר |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה | אות אבירת איכות השלטון, אות אומ"ץ, פרס ביקורת התקשורת |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | AyalaHasson |
| טוויטר | AyalaHasson |
  | |
ביוגרפיהעריכה
חסון היא הרביעית מחמשת ילדיהם של רינה וסלומון (שלמה) חיון. גדלה בשכונת תלפיות בירושלים ולמדה בגימנסיה רחביה. לאחר שירותה הצבאי, למדה עיצוב פנים ולאחר מכן פנתה ללימודי תקשורת בבית הספר לעיתונאות ותקשורת "כותרת". היא גם בעלת תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב.[2][3]
חסון עברה בגיל 10 תקיפה מינית, ולדבריה, אירוע טראומטי זה הוביל אותה להיות עיתונאית.[4] בתחילת דרכה עבדה מספר חודשים בעיתון מעריב, ובסוף שנת 1993 התקבלה לעבודה ברשות השידור. בראשית דרכה ברשות שימשה ככתבת לענייני פלילים, ולאחר מכן מונתה לכתבת הפוליטית של הערוץ הראשון. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 שימשה ככתבת המדינית של הערוץ, כמגישת התוכנית "יומן", ובמקביל הגישה בימי חמישי את התוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' של קול ישראל. בשנת 2006 לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, הגישה חסון לצדו של בן כספית את התוכנית "ישראל בוחרת" בערוץ הראשון, זאת במקביל לעבודתה ככתבת.[5] השניים הגישו יחד את התוכנית השבועית "יומן", בשנת 2010 פרש בן כספית מהתוכנית,[6] וחסון הגישה אותה לבדה עד לפרישתה מן הערוץ.
באוגוסט 2014 מונתה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות של הערוץ הראשון.[7] בנובמבר 2015 עברה לחדשות עשר (אשר מאוחר יותר התמזג אל ערוץ 13) והגישה את מגזין סוף השבוע "שישי", את תוכנית "המטה המרכזי", ושימשה כפרשנית בכירה בערוץ.[8] באוקטובר 2022 החלה להגיש גם את תוכנית האקטואליה היומית "אזור בחירה", שמשודרת בהגשה לסירוגין שלה ושל רביב דרוקר.[9]
בפברואר 2017 החלה לשדר תוכנית אקטואליה יומית ב-103FM.[10] בפברואר 2020 עברה לשדר באותה תחנה תוכנית אקטואליה משותפת עם גולן יוכפז מידי בוקר, במקום "מועדון ארוחת הבוקר" עם שי גולדשטיין ולאה לב שירדה מהאוויר, אך כעבור חודש עזבה את התחנה.
חסון זכתה במספר הוקרות על פעילותה העיתונאית. ב-1998 הייתה בין זוכי אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.[11][12] ב-2009 הייתה האישה הראשונה שקיבלה את "אות מלכת המדבר להעצמה נשית".[13] באוגוסט 2014 הוכרזה כמי שנבחרה לקבל את "אות אומ"ץ", בזכות הצטיינותה "בפעילות למען קידום זכויות האזרח, תיקון עוולות חברתיות וחשיפת מעשי שחיתות שלטונית".[14] בשנת 2015 זכתה בפרס ביקורת התקשורת מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת. בנימוקי הוועדה נכתב כי חסון היא "עיתונאית הנאמנה למקצוע ולאמת גם כשזו איננה פופולרית או תקינה פוליטית בעיני גורמים מסוימים" אשר "מבטאת ביקורת על הצורה והתוכן של דיווחים מוטים או אינטרסנטיים בחלק מהמדיה הכתובה והאלקטרונית" ומפגינה בדיווחיה "מקצועיות, אומץ-לב ציבורי ונאמנות לעקרונות".[15]
בין רשימות דירוג תקשורתיות, חסון דורגה על-ידי מגזין "גלובס" בין העיתונאים המשפיעים בישראל בשנים 2017, 2019, ו-2020, ובכלל הרשימות היא האישה הראשונה.[16] הייתה גם האישה הראשונה ברשימת "100 המשפיעים בתקשורת" של העיתון.[17] הופיעה במשך השנים ברשימת הנשים המשפיעות בישראל של מגזין "פורבס ישראל";[18] בשנת 2022 דורגה במקום ה-13, ובזאת העיתונאית הראשונה ברשימה.[19]
במאי 2021, במהלך המהומות בלוד, הותקפה חסון בלוד על ידי פעילי ימין קיצוני.[20]
בשנת 2022 השתתפה בעונה השנייה של מנאייכ בתפקיד עצמה.
בפברואר 2023, עברה לתאגיד השידור הישראלי, שם מגישה את תוכנית הערב "שבע עם איילה חסון" בכאן 11 בימים א'–ד' ואת תוכנית הרדיו "הבוקר הזה" בימי חמישי בכאן ב'.[21]
נשואה למפיק הטלוויזיה וסוכן הטאלנטים שי נשר, מי שהיה בעברו מאבטחו של הרמטכ"ל דוד אלעזר.[22] היא אם לבן מנישואיה הקודמים ולבת משותפת עם נשר, ומתגוררת בתל אביב. חסון דוברת חמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית.[3]
חשיפות עיתונאיותעריכה
חסון נודעה במספר כתבות בעלות השפעה. כתבה של חסון בתחילת שנת 1997, שבה נטען כי מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה (שהתפטר יומיים לאחר מכן עקב ביקורת ציבורית על מידת התאמתו לתפקיד) על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה חלק מעסקה עם אריה דרעי בתמורה לתמיכה של מפלגת ש"ס בהסכם חברון, הביאה להתפוצצות פרשת בר-און חברון. במסגרת הכתבה, פורסם כי המינוי בוצע בהמלצתו של הקבלן דוד אפל, מתוך הערכה שדרעי, שהיה מצוי במשפט פלילי שהתנהל כנגדו, יקבל הסדר טיעון מקל על-ידי בר-און.[23][24] בעקבות החשיפה, לראשונה בישראל נחקר ראש ממשלה מכהן באזהרה על-ידי המשטרה, שהמליצה להעמידו לדין יחד עם כל המעורבים בעניין, אם כי לבסוף לא הוגשו כתבי אישום.[25] בנוסף, הוקמה ועדת שמגר, שהביאה לשינוי בדרך המינוי של יועץ משפטי לממשלה.[26]
בשנת 2004 חשפה חסון קלטות בהן נשמע ח"כ יוסף פריצקי משנת 2002, כשהוא מאשים בשחיתות את ח"כ אברהם פורז, חברו במפלגת שינוי[27][28] ולכאורה מנסה לתפור לו תיק. בעקבות פרסום ההקלטה פוטר פריצקי מתפקידו כשר האנרגיה. המשטרה פתחה בחקירה כנגד יוסי מימן, שבתאי שביט והחוקר הפרטי מאיר פלבסקי בחשד שניסו לסחוט את פריצקי באמצעות הקלטת על רקע העדפתו את הגז הפלסטיני על פני הגז המצרי (שהיה מסופק דרך החברה שלהם)[29] אולם התיק נסגר ללא המלצות להעמיד לדין מי מהמעורבים.
באותה שנה חשפה את פרשת שלמה בניזרי, מי שכיהן כשר הבריאות וכשר העבודה והרווחה מטעם ש"ס, שקיבל לכאורה שוחד ממשה סלע, קבלן ירושלמי שעסק בגיוס עובדים זרים לישראל, בסכומי כסף שהגיעו לדבריה לכ-800 אלף שקלים בתמורה לסדרה של מינויים פסולים וסיוע לסלע תוך ניצול סמכותו כשר.[25][30] התחקיר, שהתבסס על עדויות והוכחות שסופקו על-ידי אשתו של סלע (שהייתה גם ראשת לשכתו של בניזרי), פתח בסופו של דבר חקירה בעניינו של בניזרי ולמאסרו.[30][31]
כעשור לאחר אירוע הדריסה של הנער גל בק, פרסמה חסון תחקיר בעניין ובו טענות לאי-סדרים בתיק החקירה הראשונית וגילויים על כך כי הנהגת הדורסת שני פלטי לא עברה בדיקת אלכוהול וסמים וכן לא בוצעה בדיקה של הטלפון הסלולרי שלה.[32] התחקיר עורר הדים בציבוריות הישראלית ובעקבותיו חודשה החקירה, שבה טענה פלטי כי שידור התחקיר בא בעקבות סכסוך עסקי בין אביה נדב פלטי לבין בעלה של חסון.[33] חסון הכחישה את הטענות, ומאוחר יותר חשפה מסמך מבית החולים איכילוב, שלא היה בתיק החקירה, ובו בדיקות שנעשו לפלטי לאחר התאונה ומהן עולה כי הייתה בגילופין בליל התאונה.[34][35] לבסוף הוחלט שלא להגיש כתב אישום בשל התיישנות.[36]
חסון פרסמה שורה של חשיפות בעניין פרשת הרפז. בין היתר חשפה בתחילת ספטמבר 2011 את הקשר ההדוק לכאורה בין בועז הרפז, החשוד בזיוף מסמך גלנט (מסמך שמפרט הנחיות לבניית תדמית חיובית עבור המועמד לכהונת הרמטכ"ל יואב גלנט, בין היתר תוך הכפשת אחרים), לרונית אשכנזי, אשתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי וכן חשד לכך שהם אספו מידע על חריגות הבנייה של גלנט והעבירו אותו לגורמים עלומים.[37] בעקבות פרסומיה נתפסה חסון כמובילת המחנה שהתייצב נגד אשכנזי (בסכסוך שנוצר בינו ובין שר הביטחון, אהוד ברק),[38] והלה תקף אותה על שלכאורה "תפסה צד" וניסתה ללא הרף לפגוע בו בפרסומים מוטים.[39] גילויים נוספים של חסון על איסוף חומרים מצד אשכנזי נגד הדרג המדיני, ובכללם ראיון עומק עם הרפז שזכה לתהודה תקשורתית,[39] הובילו את המשטרה לפתוח בחקירה נגד אשכנזי וסביבתו,[7] אולם היא נסגרה בעילה של היעדר אשמה פלילית.[40]
כעשור לאחר פרסום פרשת הרפז חזרה חסון לעסוק בה באינטנסיביות. במאי 2020 פרסמה כי בשיחה משנת 2010 המצויה בקלטת השמורה בפרקליטות[41] אמר הפצ"ר אביחי מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי ביחס למסמך הרפז, "אני אסגור לך את העניין". בפרקליטות טענו כי במהלך חקירת מנדלבליט התגלה כי השיחה היא האזנת סתר, משום שאשכנזי הורה לא להקליט את השיחה, לכן אסור על פי חוק לפרסם את תוכנה. עוד נטען כי הדברים מעוותים ואינם משקפים את שנאמר באותה שיחה. חסון מנגד טענה כי מותר להאזין לשיחה, משום שנעשתה במתקן צבאי.[42] יומיים לאחר מכן טענה חסון כי מנדלבליט ניסה להפעיל עליה לחצים וחבר של אשכנזי פועל לפטר אותה.[43] ביוני 2020 חשפה חסון שב-2016 מנדלבליט, שהתנהל נגדו תיק חקירה בעניין פרשת הרפז, פנה לשי ניצן וביקש לשנות את הסיבה שבגינה נסגר התיק לחוסר אשמה, אך הבקשה נדחתה בשל חשש מניגוד עניינים.[44]
באוקטובר 2020 חשפה כי משטרת ישראל עצרה תושבת גבעת שמואל שאמרה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט "פרשת משפטים בושה". האישה, עורכת דין שומרת מצוות, נעצרה לעיני ילדיה תוך שנאלצה לחלל שבת, ונחקרה באזהרה בחשד לפגיעה בפרטיות. בתגובה לפרסום מסר מנדלבליט כי "לא התלונן ולא התבקש להתלונן בעניין".[45] עם זאת, לדברי בעלה של האישה, מנדלבליט הוא שסימן למאבטחו לעצור את האישה.[46] שבוע לאחר פרסום האירוע בידי חסון סגרה פרקליטות המדינה את התיק.[47] בנובמבר 2020 קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן כי חקירת האישה הייתה משוללת יסוד, והעביר את התיק לטיפולו של ממלא מקום מפכ"ל המשטרה.[48] במרץ 2023 פרסמה חסון כי תביעה של עורכת הדין נגד הפרקליטות בעקבות האירוע הסתכמה בפיצוי של 70 אלף שקלים מהמדינה לטובתה.[49]
באוקטובר 2021 פרסמה מידע שקיבלה מעמותת "עד כאן" ומארגון "בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות", לפיו ראזי עיסא, מספר 15 ברשימת רע"מ לכנסת וממנסחי ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, הצטלם במהלך כנס בעזה, בו השתתף כמנכ"ל עמותת הצדקה "סיוע 48", עם בכיר חמאס, ראזי חמד, שאחראי בין השאר על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.[50][51] הכתבה עוררה הדים.[52] התנועה האסלאמית אף שלחה לחסון ולמערכת חדשות 13 דרישה להתנצלות ולפיצוי.[53]
בשנת 2022 פרסמה סדרת כתבות על מעון ראש הממשלה נפתלי בנט.[54][55] הראשונה בדבר שיפוץ ביתו הפרטי ברעננה תוך הפיכתו למעון רשמי ללא הכרזה ציבורית כמחויב על-פי החוק, בסכום שלדבריה הגיע לכ-50 מיליון ש"ח.[56][57] בנוסף חשפה כי הבניה במקום התבצעה ללא היתרים חוקיים.[58] לאחר עתירות שהוגשו על-ידי עיריית רעננה ושכניו של בנט בעניין מתווה ההפגנות באזור הבית, אוששו שופטי בג"ץ את הפרסומים תוך מתיחת ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה בסוגיה.[59] מאוחר יותר, פרסמה את ההוצאות הפרטיות של משפחת בנט לצורכי משלוחי מזון, שהסתכמו בסכומים גבוהים של כסף ציבורי מדי חודש.[56] הפרסום זכה להד ציבורי ונתוני הוצאות המזון אומתו על-ידי ראש הממשלה שלבסוף אף הודיע כי מאותו רגע ואילך ישלם על הוצאותיו מכיסו הפרטי.[31][60]
בינואר 2022 פרסמה חסון סדרת תחקירים שמעלה סימני שאלה בנוגע למינויו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן לתפקיד רקטור הספרייה הלאומית, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן.[61] אחד מתחקירים אלה העלה כי דוד בלומברג, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, חתם על הסכם השתקה עם עובדת שהתלוננה על הטרדה מינית על-ידו, ובעקבות פרסום זה פרש בלומברג מתפקידו.[62][63] באותה שנה שודר בערוץ 13 סרטה של חסון "גל הירש: קרב חייו", שבו היא מציגה תחקיר אודות תת-אלוף במילואים גל הירש, מתקופת היבחרו לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל, דרך הסרת מועמדותו בעקבות חקירות בחשד לביצוע עבירות של טוהר המידות, סגירתן מפאת חוסר אשמה וחוסר ראיות, והגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות מס. הסרט מתעד את התמודדותו של הירש לאורך התהליך, שנתפס מבחינתו כסיכול המינוי באמצעות תפירת תיקים.[64][65]
בינואר 2023 פרסמה חסון שאבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל, ביצע לכאורה מעשה מגונה במהלך שיחת וידאו עם עורכת דין, לה כתב מכתב המלצה למינויה לתפקיד שפיטה.[66] בעקבות הפרסום, חימי הודיע כי יתפטר מתפקידו.[67]
קישורים חיצונייםעריכה
אילה חסון, ברשת החברתית פייסבוק
אילה חסון, ברשת החברתית טוויטר- תוכנית הרדיו של אילה חסון באתר 103FM
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם איילה חסון, באתר iCast, 23 באוקטובר 2011- יורם יובל, שיחת נפש עם איילה חסון, הטלוויזיה החינוכית, 9 ביולי 2013
- לי-אור אברבך, איילה חסון: "רמטכ"ל הוא פרה קדושה, אף אחד לא רוצה לגעת בו", באתר גלובס, 15 בינואר 2014
- דינה חלוץ, אילה חסון: "אני אדם מקצועי. לא קמה כל יום ואומרת 'בוקר טוב, אשה'", באתר Xnet, 15 באוקטובר 2014
- יונתן כיתאין, "אני דומיננטית מדי ב'שישי' בערוץ 10? בגלל זה הביאו אותי", באתר גלובס, 2 בפברואר 2017
- אילה חסון, "אחרי פרסום הפרשה למעשה הודחתי מהחדשות. זה היה נורא", באתר וואלה!, 18 באפריל 2018
- רפי רשף,אינטימי: "אני לא פוחדת להיחשף" באתר רשת, 31 בדצמבר 2018
- נעמה לנסקי, "אם האמת שחשפתי על מכירת הצוללות המתקדמות לא היתה כל כך נוקבת, לא היו משתוללים כלפיי בצורה כזו", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2019
עידו דוד כהן, איתי שטרן, אילה חסון הפכה את הביביזם למכרה רייטינג. כך זה קרה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2022
הערות שולייםעריכה
- ^ איילה חסון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ^ בוגרים משפיעים, באתר הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב
- ^ 1 2 יואל צפריר, "גיוון מוסיף ערך ונשים הן תוספת איכותית", באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2022
- ^ רשת ב', בתוכנית רוני קובן ועומרי אסנהיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 נובמבר 2022
- ^ אורי קליין, הביקורת מחוץ לתחום, באתר הארץ, 14 במרץ 2006
- ^ לי-אור אברבך, בן כספית לא ישוב להגיש את "יומן" בערוץ 1, באתר גלובס, 19 בינואר 2010
- ^ 1 2 אופיר דור, איילה חסון מתמנה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות בערוץ 1, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2014
- ^ מיה מנע, הפתעה: איילה חסון עוברת לחדשות 10, באתר וואלה!, 17 בנובמבר 2015
- ^ דוד ורטהיים, אילה חסון או רביב דרוקר: תוכנית אחת, שני מגישים - מי מהם מביא יותר צופים?, באתר וואלה!, 17 בינואר 2023
- ^ נתי טוקר, אילה חסון חוזרת לרדיו: תשדר תוכנית אקטואליה בימי חמישי ב-103FM, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2017
- ^ ענת קם, תואר האבירות של ליבסקינד ודיין, באתר וואלה!, 22 באפריל 2009
- ^ אבירי איכות השלטון לשנת 1998, באתר התנועה לאיכות השלטון
- ^ לי-אור אברבך, איילה חסון - מלכת המדבר, באתר nrg, 20 בינואר 2009
- ^ לי-אור אברבך, עיתונאית סירבה לקבל את אות אומ"ץ - בגלל גדעון לוי, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2014
- ^ מיכאל פלד, זוכי פרס ביקורת התקשורת: איילה חסון ואיתמר מרכוס, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2015
- ^ אנדרה טבקוף, 50 העיתונאים המשפיעים לשנת 2017, באתר גלובס, 15 בפברואר 2018
ענת ביין-לובוביץ', "גלובס" מציג: 50 העיתונאים המשפיעים בישראל - בטלוויזיה, ברדיו ובפרינט, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
הנבחרת: מי הם 50 העיתונאים המשפיעים בישראל, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2020 - ^ המשפיעים של גלובס 2016, באתר גלובס, 7 בפברואר 2017
- ^ הנשים המשפיעות 2016, באתר "פורבס ישראל", 13 במאי 2016
הנשים המשפיעות 2017, באתר "פורבס ישראל", 13 במאי 2017
Power Women 2018, באתר "פורבס ישראל"
50 הנשים המשפיעות 2019, באתר "פורבס ישראל"
Power Women 2020, באתר "פורבס ישראל" - ^ Forbes Power Women: הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2022, באתר "פורבס ישראל", 20 ביולי 2022
- ^ פעילי ימין קיצוני תקפו את אילה חסון בלוד, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2021
- ^ אילה חסון הודיעה: עוזבת את חדשות 13 ועוברת לתאגיד, באתר וואלה!, 26 בפברואר 2023
- ^ נתי טוקר, יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2014
- ^ יצחק דנון, איילה חסון: אפל המליץ לדרעי על מינוי בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, באתר גלובס, 29 ביוני 1997
- ^ בר און-חברון, באתר העין השביעית
- ^ 1 2 אילה חסון, "אחרי פרסום הפרשה למעשה הודחתי מהחדשות. זה היה נורא", באתר וואלה!, 18 באפריל 2018
- ^ משה גורלי, דרוש: יועץ משפטי שלא יקשה על בעלי ההון ולא יחמיר עם אנשי ציבור, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2002
- ^ פריצקי ניסה "לתפור תיק" לפורז – ויפוטר, באתר ynet, יולי 2004
- ^ מזל מועלם, פריצקי הוקלט מנסה "לתפור תיק" לפורז - שרון יפטרו מהממשלה, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
- ^ פרשת פריצקי: יוסי מימן ושבתי שביט נחקרו באזהרה במשך שעות, באתר גלובס, 19 ביולי 2004
- ^ 1 2 103FM, עד המדינה לשעבר: "מומו פילבר הולך להיות האדם הכי אומלל בעולם", באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2018
103FM, בניזרי נגד אילה חסון: "הכל שקר, את רוצה תביעת דיבה?", באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2018 - ^ 1 2 אילה חסון נגד הקולגות: "שותים לי את הדם. עלובים", באתר אייס, 24 באפריל 2022
- ^ טובה צימוקי, הפרקליטות דחתה את הערר: גל בק - תיק סגור, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2016
- ^ אריק בנדר, התפתחות דרמטית: הפרקליטות חידשה את החקירה בפרשת גל בק, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2015
- ^ שוקי טאוסיג, הנקמנות של הפרקליטות, באתר העין השביעית, 24 בינואר 2016
- ^ אילה חסון, פרשת גל בק: הנהגת הפוגעת הייתה שיכורה בערב התאונה, המסמך המוכיח זאת – נעלם, באתר של "רשת 13", 29 בנובמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ שרון פולבר, הפרקליטות לא תגיש כתב אישום נגד הנהגת שדרסה את גל בק, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
- ^ אמיר בוחבוט, 1,500 מסרונים נשלחו מבועז הרפז לרונית אשכנזי", באתר וואלה!, 3 בספטמבר 2011
- ^ נתי טוקר, הג'וב הבלתי אפשרי של איילה חסון: לנהל עובדים בדרך לפיטורים, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 לי-אור אברבך, איילה חסון: "רמטכ"ל הוא פרה קדושה, אף אחד לא רוצה לגעת בו", באתר גלובס, 15 בינואר 2014
- ^ חן מענית, רשמית: נסגר התיק נגד גבי אשכנזי בפרשת הרפז, באתר גלובס, 20 בינואר 2016
- ^ שיחת מנדלבליט-אשכנזי הגנוזה: מתי ידעו שזו "האזנת סתר"?, באתר ynet, 11 במאי 2020
- ^ הפרקליטות על הקלטת מנדלבליט: אין אפשרות משפטית להשתמש בשיחה, באתר מאקו, 9 במאי 2020
- ^ איילה חסון התראיינה בדמעות: "איימו עליי והכפישו אותי, יש צנזורה עיתונאית", באתר כיפה, 10 במאי 2020
- ^ כך ניסה מנדלבליט לשנות את הסיבה לסגירת התיק נגדו, באתר חרדים10, 14 ביוני 2020
- ^ אילה חסון, קראה לעבר מנדלבליט "פרשת משפטים בושה" - נעצרה ונחקרה, באתר חדשות 13, 22 באוקטובר 2020
- ^ תיעוד מיוחד: כך נעצרה שכנתו של היועמ"ש ב"פרשת משפטים בושה", באתר חדשות 13
- ^ אילה חסון, נסגר התיק נגד שכנת היועמ"ש שקראה לעברו "פרשת משפטים - בושה", באתר חדשות 13, 28 באוקטובר 2020
- ^ אבישי גרינצייג, פרשת "משפטים בושה": הנציב רוזן בביקורת על המשטרה והפרקליטות, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2020
- ^ חדשות סרוגים, עורכת הדין הדתיה נחשפת: לא אסלח למנדלבליט בחיים, באתר "סרוגים", 13 במרץ 2023
- ^ אילה חסון, בכיר ברע"ם נכח בכנס בעזה עם בכיר בחמאס: "המדינה משתפת פעולה", באתר חדשות 13, 29 באוקטובר 2021
- ^ אילה חסון מתפוצצת: "אנשים ירדו מהפסים, טירוף של שנאה", באתר אייס, 31 באוקטובר 2021
- ^ בקשה לפירוק העמותה מהתחקיר של אילה חסון, באתר "סרוגים", 31 באוקטובר 2021; נעה לנדאו, החשד: צילומים עם ערבים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021;
אילה חסון מתפוצצת: "אנשים ירדו מהפסים, טירוף של שנאה", באתר אייס, 31 באוקטובר 2021 - ^ אילה חסון הסתבכה? התנועה האסלאמית תובעת מאות אלפי שקלים, באתר אייס, 5 בנובמבר 2021
- ^ המבצר של בנט: העובדות, בעמוד הפייסבוק של שישי עם אילה חסון, 9 בדצמבר 2022
- ^ אילה חסון מתפוצצת: "בדיקטטורות - ככה זה מתחיל", באתר אייס, 26 במרץ 2022
- ^ 1 2 שירית אביטן כהן, לשכת בנט מאשרת: הוצאות של 25 אלף שקל בחודש על אוכל, באתר גלובס, 24 באפריל 2022
- ^ 103FM, השב"כ מנע מבנט לעבור לבלפור? איילה חסון מגיבה למבקרי התחקיר, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2022
- ^ חדשות סרוגים, החלה בדיקת היתר השיפוצים בביתו של בנט ברעננה, באתר "סרוגים", 26 באפריל 2022
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, שופטי בג"ץ איששו את חשיפותיה של אילה חסון – והתקשורת דוממת, בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2022
- ^ אילה חסון מתפוצצת: "אז לא המצאתי, שיאכלו את הכובע", באתר אייס, 27 באפריל 2022
- ^ נועם פתחי, מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית: השאלות של אילה חסון צריכות להטריד את כולנו, באתר ישראל היום, 9 בינואר 2022
- ^ אילה חסון, אחרי התחקיר ב"שישי": יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית פרש, באתר חדשות 13, 11 בינואר 2022
- ^ עופר אדרת, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית התפטר לאחר שדווח כי שילם דמי שתיקה לעוזרת אישית, באתר הארץ, 11 בינואר 2022
- ^ אמיר לוי, קרב חייו של גל הירש הוא גם קרב על הדמוקרטיה, באתר מידה, 3 המאי 2022
- ^ דורון קורן, גל הירש הוא הדרייפוס בדרך להפיכתנו למדינת משטרה, באתר הארץ, 8 במאי 2022
- ^ אילה חסון, חשיפה: עו"ד אבי חימי ביצע מעשה מגונה בפני אישה בשיחת וידאו, באתר חדשות 13, 30 בינואר 2023
טענות נגד יו"ר לשכת עורכי הדין: חשף את עצמו בפני עורכת דין שהייתה תלויה בו לקידום, באתר וואלה!, 30 בינואר 2023 - ^ ניצן שפיר, אבי חימי מתפטר מראשות לשכת עוה"ד. ברקע: טענה למעשה מגונה, באתר גלובס, 31 בינואר 2023
