פתגם
פתגם הוא אמרה עממית קצרה המביעה חוכמת חיים, מוסר השכל וכדומה. לרוב הפתגם מנוסח במשפט קצר וממצה (בדרך כלל משפט מחורז), המכיל בתוכו תוכן רב משמעות על פני כמות קטנה של מילים.
הגדרהעריכה
דוגמה: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (מתוך ספר משלי). במקרה הזה מתפקדת הנמלה כיצור בעל חריצות וחשיבה נבונה לטווח ארוך (על פי סיקור דרך חייה בטבע). העצל במקרה הזה, פנייתו אל הקורא (אני, אתה). וראה דרכיה וחכם, מוביל אותנו שוב אל המטפורה שהענקנו לנמלה, ומבהיר לנו ביתר ברור את שהבנו.
היסטוריון התרבות יוהאן הויזינחה מציין כי
החכמה האצורה בפתגם היא לפעמים נדושה, לעתים מעמיקה; נימת הפתגם היא לפרקים אירונית, אך תמיד יש בו יסוד של קבלת הדין. הפתגם לעולם אינו ממריד, אלא ממריץ להשלים עם הגורל. בחיוך או באנחה... בפתגם מקובעים בדימוי אחד החכמה והמוסר של כל הזמנים... ביכולתו זו לזקק את המחשבה ולצקת אותה לתוך תבנית מסוימת אצורים יתרונות מהותיים לתרבות האנושית.
— סתיו ימי הביניים, עמוד 312
לעיתים יש פתגמים נודעים שהעומד מאחוריהן אנונימי, אבל הפתגם הצליח להשאיר רישומו בתרבות מסיבה זו או אחרת. למשל: "יכול אתה להביא את הסוס לבאר אך אינך יכול להכריחו לשתות ממנה".
בהגות היהודיתעריכה
לקובצי פתגמים אחדים מקור קדום למדי. ספר משלי וקהלת שבתנ"ך שופעים אמרות ופתגמים המיוחסים לשלמה המלך. בפרקי אבות שבמשנה מובאים פתגמים ואמרות כנף רבות בשמם של תנאים.
פתגם שמרבים לצטט מפרקי אבות הוא "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". למרבה הפלא, לא זכה פתגם זה שתתקיים בו המלצתו, ובדרך כלל לא מצוין שם אומרו. בתלמוד הבבלי מביא את האמרה רבי אלעזר בשמו של רבי חנינא (מסכת מגילה, טו, א).
שינוי נוסחעריכה
לעיתים עובר הפתגם שינויים סגנוניים, אך מהותו אינה משתנה. דוגמה לכך הוא הפתגם "המרחם על אכזרים סופו ש[הוא] מתאכזר לרחמנים". נוסח זה אינו מופיע בספרות התורנית, שבה מופיעים הנוסחים:
- "אמר רבי אלעזר, כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים" (מדרש תנחומא, מצורע, סימן א).
- "אמר רבי יהושע בן לוי: כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (ילקוט שמעוני, פרק טו, סוף רמז קכא).
שינוי נוסח מהותי יותר עברה אמרה שמופיעה במסכת סנהדרין במשנה, אך בתלמוד הבבלי נוספה לה מילה אחת, רבת משמעות:
- במשנה: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא",
- בתלמוד: "כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא",
- במשנה תורה: "כל המקיים נפש אחת בעולם, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא".
תרגום פתגמיםעריכה
עם תחילת העת המודרנית ההגירה תפסה תאוצה, ויחד עם פתיחת נתיבי סחר בין יבשתיים נתקלו בני האדם בפערי שפה.
אחד הקשיים הגדולים הוא כיצד מתרגמים פתגם, אשר תמיד יש בתוכו מטען היסטורי-קהילתי, לשפה חדשה ועדיין שומרים על משמעותו.
דוגמה מצוינת לכך היא הפתגם הסנגלי "גם בוס טוב מתקפל מול לקוח טיפש" אשר בתרגום ישיר מאבד את משמעותו "צ'יף גדול נמר טיפש צ'יף חלש" ולכן בתרגום פתגמים משפות זכות יותר חשובה המשמעות מאשר תרגום של כל מילה בפני עצמה.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- תמר אלכסנדר-פריזר, מילים משביעות מלחם - לחקר הפתגם הספרדי-יהודי, הוצאת מאגנס ואוניברסיטת בן-גוריון, 2004.
- תמר אלכסנדר-פריזר, יעקב בן טולילה, מילה בשעתה זהב מעלתה - הפתגם היהודי ספרדי במרוקו, יד יצחק בן-צבי 2009.
- פ' סאיטל, "פתגמים: שימוש חברתי במטאפורה", הספרות 20 (1975), עמ' 111-118
קישורים חיצונייםעריכה
- ישראל חיים טביוב, אוצר המשלים והפתגמים באתר פרויקט בן-יהודה
- ליפקין שרה; בוהק חוה, "פתגמון:מילון פתגמים" - אוסף פתגמים, פירושיהם ומקורם. בהוצאת מט"ח, 2005.
- פתגם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שירים הם פתגמים מאת: שמוליק קלוסקי