צ'זלי בונסטל

אמן אמריקאי

צ'זלי נייט בונסטל ג'ר.אנגלית: Chesley Knight Bonestell Jr;‏ 1 בינואר 188811 ביוני 1986) היה צייר, מעצב ומאייר אמריקאי, נודע לרוב בשל ציורי החלל שלו. ציוריו נתנו השראה לתוכנית החלל האמריקאית, היו (ועודנם) בעלי השפעה רבה על המדע הבדיוני ואיורו. בשל חלוציותו בתחום זה, בונסטל נחשב יחד עם אמן החלל הצרפתי, לוסיין רודאו ל"אבי אומנות החלל המודרנית".

צ'זלי בונסטל
Chesley Bonestell
Von Braun 1952 Space Station Concept 9132079 original.jpg
לידה 1 בינואר 1888
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביוני 1986 (בגיל 98)
כרמל ליד הים, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1944–1999 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קלפמקה-רוברטס (1976)
היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2005)
פרס הפנטזיה הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ruby Helder עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים וקריירהעריכה

בונסטל נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה. את ציורו האסטרונומי השלים ב-1905, לאחר שצפה בכוכב הלכת שבתאי דרך טלסקופ 300 מ"מ במצפה הכוכבים ליק בסן חוסה. אולם הציור נהרס בשרפה שפרצה בעקבות רעידת אדמה שנה לאחר מכן, ב-1906. בין 1915 ל-1918 הציג תערוכות של יצירותיו בסן פרנסיסקו.

בונסטל למד אדריכלות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. לאחר שנשר בשנה השלישית שלו, עבד כמעצב עבור מספר פירמות אדריכליות מובילות, ביניהן הפירמה של ווילס פולק, "האדם שתכנן את סן פרנסיסקו מחדש".

ב-1920 עזב לאנגליה, שם שם עסק באדריכלות עבור ה-Illustrated London News. ב-1926 חזר לניו יורק. בזמן שלאחר חזרתו, היה חלק מצוות שעיצב את חזית בניין הקרייזלר בסגנון הארט דקו, כמו כן את הנשרים הייחודיים שלו. במהלך תקופה זו, עיצב את אנדרטת סלע פלימות' (המקום בו לכאורה דרכה כף רגלם של מהגרי המייפלאואר באמריקה בפעם הראשונה), בניין בית המשפט העליון של ארצות הברית, בניין הלמזלי ובנייני משרדים ודירות ברחבי ערי בירה בארצות הברית.[1]

במהלך שנות ה-30 המאוחרות, עבר להוליווד, בה עבד כאמן אפקטים מיוחדים (ללא קרדיטים), ויצר צבעי מטה (matte) עבור סרטי קולנוע, ביניהם הגיבן מנוטרדאם (1939), האזרח קיין (1941) וההאמברסונים המופלאים (1942).

מגזיניםעריכה

 
השער הראשון שבונסטל אייר עבור Galaxy Science Fiction (פברואר 1951), "קשירת חללית על מאדים בסופת חול במדבר"

כשעבד בתעשיית הקולנוע, הבין בונסטל כי הוא יכול לרתום את כשרונותיו באופטיקה, בניית מיניאטורות וטכניקות ציור בתשוקת האסטורונומיה העמוקה שלו. התוצאה הייתה סדרה של יצירות שפורסמה ב-1944 במגזין לייף בהן מופיע שבתאי כנראה מנקודות מבט שונות על ירחיו השונים. שום דבר הדומה לכך לא נראה לפני כן: יצירותיו נראו כאילו נשלחו צלמים אל החלל ואלו הן תמונותיהן. יצירתו "שבתאי כפי שנראה מטיטאן" (Saturn as Seen from Titan) היא ככל הנראה יצירת נוף-החלל הבדיוני המפורסמת ביותר, ואף נקראת "הציור שהזניק אלפי קריירות" (the painting that launched a thousand careers). היא נעשתה בשילוב של חימר וטכניקות צילום וציור (לדוגמה, לשמי טיטאן הוספה שכבת אובך, שככל הנראה אינו קיים על פני טיטאן האמיתי).

בונסטל חזר על סנסציות אלה בכך שפרסם נוספים מציוריו במגזינים לאומיים מובילים. יצירות אלו ואחרות נאספו לבסוף ונכרכו בספר רב-מכר בשם "The Conquest of Space"‏ (1949), שנכתב בשיתוף עם הסופר ווילי ליי. עבודתו האחרונה של בונסטל בהוליווד הייתה יועץ אפקטים מיוחדים ועצות טכניות בהתנדבות עבור סרטי מדע בדיוני שהפיק ג'ורג' פאל; ביניהם: Destination Moon‏ (1950), When Worlds Collide‏ (1951), מלחמת העולמות (1953), Cat-Women of the Moon‏ (1953) ו-Conquest of Space‏ (1955). משנות ה-50 ועד ה-70 החל בונסטל לאייר עמודי שער של מגזיני מדע בדיוני; במהלכן אייר מעל ל-60 עמודי שער. עמוד השער הראשון שלו היה גיליון אוקטובר 1947 של מגזין "Astounding Science Fiction". בנוסף לעמודי שער, אייר גם הרבה כריכות ספרים.[2]

כשורנר פון בראון ארגן ועידה בנושא טיסה לחלל עבור מגזין Collier's, הוא הזמין את בונסטל לאייר את חזונו לעתיד הטיסות לחלל. זו הייתה הפעם הראשונה בה טיסות לחלל הוצגו כחזון העתיד הקרוב. פון בראון ובונסטל הראו כי חזון זה יכול להתגשם ולהפוך למציאות כבר עם הטכנולוגיה הקיימת אז באמצע שנות ה-50, ושהסיבה לכך שזה עוד לא קורה היא רק כסף ורצון. הרגע המכרע של קיום הועידה וסדרת המגזינים של Collier's מ-1952–1954, "האדם יכבוש את החלל בקרוב!" בזמן תחילת המלחמה הקרה ורגע לפני ההלם המפכח של שיגור ספוטניק היוו גורם מרכזי בהוצאה לפועל של תוכנית החלל האמריקאית.

בונסטל מת ב-1986 בכרמל, קליפורניה.[3]

מורשתעריכה

 
מכתש בונסטל כפי שצולם על ידי גשושית MRO.

במהלך חייו זכה בונסטל לכבוד בינלאומי על התרומות שתרם לפיתוח האסטרונאוטיקה המודרנית, ממדליית ארד שהוענקה על ידי החברה הבריטית הבין-כוכבית למקום בהיכל התהילה הבינלאומי של החלל[4] ועד לאסטרואיד הקרוי על שמו. The Conquest of Space זכה בפרס הפנטזיה הבינלאומי לשנת 1951.[5] היכל התהילה של המדע הבדיוני קיבל את בונסטל בשנת 2005, השנה הראשונה בה התקבלו חברים שאינם סופרים.[6]

ציוריו מוערכים על ידי אספנים ומוסדות כגון מוזיאון האוויר והחלל הלאומי והאוסף הלאומי לאמנויות יפות. אחת היצירות הקלאסיות שלו, "שבתאי כפי שנראה מטיטאן", זכתה לכינוי "הציור שהזניק אלפי קריירות". ורנהר פון בראון כתב שהוא "למד לכבד, לא לפחד, את האובססיה של האמן הנפלא הזה לשלמות. ארון התיקיות שלי מלא בסקיצות של ספינות רקטיות ששירטתי בשביל לעזור ביצירות האמנות שלו - רק כדי שיחזיר לי אותן עם... ביקורת נוקבת".

בנוסף, מכתש Bonestell על כוכב הלכת מאדים, והאסטרואיד 3129 Bonestell נקראים על שמו.

ספרים שאוירו על ידי צז'לי בונסטל (רשימה חלקית)עריכה

  • (1949) The Conquest of Space
  • Across the Space Frontier (1952)
  • (1953) The End of the World
  • The World We Live In (1955)
  • The Exploration of Mars (1956)
  • Man and the Moon (1961)
  • Rocket to the Moon (1961)
  • The Solar System (1961)
  • Beyond the Solar System (1964)
  • Mars (1964)
  • Beyond Jupiter (1972)
  • The Golden Era of the Missions (1974)
  • The Art of Chesley Bonestell (2001)
  • Project Mars: A Technical Tale (2006)

סרטים עם עבודת אומנות מאת צז'לי בונסטל (רשימה חלקית)עריכה

  • The Hunchback of Notre Dame (1939)
  • Only Angels Have Wings (1939)
  • משפחת רובינזון השווייצרית (1940)
  • האזרח קיין (1941)
  • האמברסונים המופלאים (1942)
  • Destination Moon (1950)
  • מלחמת העולמות (1953)
  • Cat-Women of the Moon (1953), בסרט זה נעשה שימוש לא מורשה ביצירות של בונסטל מהספר, "The Conquest of Space"
  • Conquest of Space (1955)
  • Men into Space (סדרת טלוויזיה, 1959–1960)

דוקומנטריעריכה

בונסטל הופיע בסרט דוקומנטרי על פועלו של ג'ורג' פאל מ-1985: The Fantasy Film Worlds of George Pal. ב-2018 נעשה דוקומנטרי על חייו של בונסטל בשם: Chesley Bonestell: A Brush with the Future.

התייחסויות בתרבות הפופולריתעריכה

  • ארתור סי. קלארק התייחס לאיוריו של בונסטל ממגזין לייף של 1944 בספרו "Jupiter Five".
  • בפרק "Tapestry" ממסע בין כוכבים: הדור הבא, קפטן פיקארד הצעיר מעורב במאבק עם חייזרים במתקן הפנאי בונסטל, נמל חלל הקרוי על שם האמן.
  • בפרק 35 של "The Long Mars" מאת טרי פראצ'ט וסטיבן בקסטר המתרחש בשנת 2045, הדמות דאגלס באק אומרת "העולם הזה היה... בדיוק כמו ציור של צ'זלי בונסטל".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צ'זלי בונסטל בוויקישיתוף