צ'רמיק
צ'רמיק (בטורקית: Çermik; בכורדית: Çêrmûg/چێرمووگ - צ'רמוג; במקור מארמנית: Ջերմուկ; בפי היהודים: ג'רמוק) היא עיירה בכורדיסטן הטורקית והיחידה המערבית ביותר בנפת דיארבקיר במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיירה מנתה 49,644 בני אדם. בעבר התקיימה בצ'רמיק קהילה יהודית.
 | |
| מראה כללי של העיר | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | דרום-מזרח אנטוליה |
| נפה | דיארבקיר |
| חבל ארץ | כורדיסטן הטורקית |
| ראש העיר |
שהמוס קאראמהמטאואולו מפלגת הצדק והפיתוח) |
| שטח | 993.4 קמ"ר |
| גובה | 700 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 49,644[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 49.97 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 38°08′14″N 39°27′04″E / 38.137222°N 39.451111°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
בתקופה הביזנטית נקרא המקום אברנה (Aberna). השם הנוכחי מגיע מהשפה הארמנית, ומשמעותו "מעיין חם", על שם מעיינות המרפא התרמו-מינרלים המפורסמים שבה, שמימיהם מכילים מינרלים שונים כמו נתרן כלורי, סידן גופרתי ופלואוריד, ומיוחסות להם תכונות רפואיות רבות.
צ'רמיק שוכנת סמוך לערוצו של נחל סינק, מיובליו של נהר פרת. סמוך לעיר ישנו גשר מתקופת השושלת הארטוקידית במאה ה-12, הידוע כ"גשר הבורמן" או "גשר צ'רמיק" (אנ').
יהודים עריכה
קהילת יהודי צ'רמיק, כיתר הקהילות באזור, היא עתיקת יומין. בשנת 1416 נבנה בצ'רמיק בית כנסת מעוטר באבלק בסגנון ממלוכי. מעל פתח בית הכנסת כתובת עברית[2]:
המילים המוגשות (על ידי נקודה מעל האות, כמקובל בכתיבה הספרדית) שוות בגימטריה 178 (קע"ז), ומרמזות על שנת הקמתו ה'קע"ז (1416).
בתקופת השלטון העות'מאני, היה האזור משויך לאיילט של העיר חלב, ולכן ליהודי האזור היו קשרים עם יהודי חלב וישנן השפעות של יהודי חלב על האזור. רוב היהודים עסקו במסחר, בעיקר של בדים, ובמלאכות כפיים, בעיקר בנייה ומסגרות.
בשנת 1848 ביקר במקום בנימין השני, אשר מצא במקום כמאה משפחות יהודיות עניות שסבלו מכנופיות שודדים. הכורדים המקומיים רדפו את היהודים, ובשנת 1873 סגרו את בית הכנסת בעיירה, והיהודים פנו לחברת כל ישראל חברים בבגדאד לעזרה.
בשנת 1880 נוסע שהגיע לצ'רמיק מצא בה כשלוש מאות משפחות יהודיות שמצבן הכלכלי היה שפיר.
עלייה לארץ ישראל עריכה
עליית יהודים מדרום מזרח אנטוליה, ובכלל זה מצ'רמיק, החלה בשלהי המאה ה-19, בעקבות הטבח הראשון שביצעו הטורקים בארמנים. בארץ, נחשבו ה"ג'רמוקלים" לעיתים כחלק מעדת האורפלים, יוצאי אורפה הסמוכה לצ'רמיק. ב-1926 מנתה העדה ה"ג'רמוקלית" בירושלים 220 נפש[7]. בשנות השלושים של המאה ה-20 עלו לארץ ישראל כחמש מאות יהודים מצ'רמיק, והתיישבו בעיקר בשכונות הכורדים בנחלאות (סביבות שכונת נחלת אחים) בירושלים, שם ייסדו בשנת 1932 בית כנסת[8] ברחוב בצלאל, ותלמוד תורה. ב-1938 מנתה העדה הג'רמוקלית בירושלים 389 נפש[9]. בשנת 1950 נשארו בצ'רמיק 20 משפחות יהודיות, וכולן עלו לישראל זמן קצר לאחר מכן.
כיום לא נותרו בצ'רמיק יהודים, ומצבו של בית הכנסת העתיק, שמשמש כמחסן, מוזנח מאד, והוא נמצא בסכנת קריסה, אף על פי שהוא הוגדר על ידי הרשויות כ"נכס תרבות". סמרה גוזל, חברת פרלמנט מטעם מפלגת העמים הדמוקרטית האפוזיציונרית הגישה בשנת 2021 שאילתא לשר התיירות הטורקי, מהמט ארסוי (אנ') בעניין הזנחת הטיפול בבית הכנסת[10]. בית כנסת נוסף שפעל בצ'רמיק נהרס[11]
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קהילות קטנות בתוך עדות המזרח: מזרח טורקיה, אתר Histerio.
הערות שוליים עריכה
- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ צילום הכתובת
- ^ בשם ה' נעשה ונצליח, "עזרי מעם יהוה עושה שמים וארץ" (ספר תהילים, פרק קכ"א, פסוק ב').
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ו'
- ^ תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ (ספר תהילים, פרק מ"ה, פסוק ט"ז)
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק י"ד
- ^ מצות לעניים הספרדים, דואר היום, 12 אפריל 1926
- ^ כיום נקרא בית הכנסת "ויאמר אברהם" על שם הרב אברהם פתאל, חותנו של הרב עובדיה יוסף, שהיה מתפלל בו.
- ^ 23 קבוצים ספרדים בירושלים נהנו מחלוקת מצות לפסח, הבקר, 9 מאי 1938.
- ^ Tarihi Sinagog Meclis gündeminde באתר "PolitikaHaber " (בטורקית)
- ^ עקבות יהודים באנטוליה (באנגלית)