צ'רצ'יל בבינגטון
צ'רצ'יל בבינגטון (באנגלית: Churchill Babington; 11 במרץ 1821 – 12 בינואר 1889) היה כומר אנגלי, חוקר עתיקות ופרופסור של קתדרת דיסני לארכאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' (כיהן בתפקיד זה בשנים 1879 – 1865).
 | |
| לידה |
11 במרץ 1821 רות'לי, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1889 (בגיל 67) סאפוק, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
קולג' סנט ג'ון |
| מוסדות |
אוניברסיטת קיימברידג' |
| בן או בת זוג |
מתילדה ווייט וילסון |
  | |
צ'רצ'יל בבינגטון קיבל השכלה ביתית ובשנת 1839 החל לימודים באוניברסיטת קיימברידג' אותה סיים בשנת 1843. בשנת 1845 הוא זכה בפרס על העבודה The Influence of Christianity in promoting the Abolition of Slavery in Europe. הוא המשיך בלימודים ובשנת 1846 סיים את הדוקטורט. הוא שימש ככומר בקהילות שונות. בשנת 1865 הוא מונה לפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' במקום ג'ון מרסדן. ההרצאות שלו התייחסו בעיקר לכלי חרס של יוון העתיקה ורומא העתיקה וגם לתחום הנומיסמטיקה.
בנוסף לעתיקות הוא כתב מאמרים בבוטניקה ואורניתולוגיה. בשנת 1843 הוא נבחר לאגודה הלינאית של לונדון.
בשנת 1849 צ'רצ'יל בבינגטון פרסם עבודה נרחבת על הכמורה של המאה ה-17. הוא פעל לדפוס ראשון של מספר פפירוסים שהתגלו במחצית המאה ה-19. בשנת 1855 הוא פרסם ספר Benefizio della Morte di Cristo על תקופת הרפורמציה באיטליה.
.svg){kind=small}